תנ"ך - ויבא בין׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה: (שמות פרק יד פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא בֵּין׀ מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת־הַלָּיְלָה וְלֹא־קָרַב זֶה אֶל־זֶה כָּל־הַלָּיְלָה: (שמות פרק יד פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויבא בין׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה: (שמות פרק יד פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויבא בין׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה: (שמות פרק יד פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וְעָל בֵּין מַשׁרִיתָא דְמִצרָאֵי וּבֵין מַשׁרִיתָא דְיִשׂרָאֵל וַהֲוָה עֲנָנָא וְקַבלָא לְמִצרָאֵי וּלְיִשׂרָאֵל נָהַר כָּל לֵיליָא וְלָא אִתקָרַבוּ דֵין לְוָת דֵּין כָּל לֵיליָא :

עין המסורה:
ויאר - ב' בתרי לשנין: *שמ' יד , כ; תה' קיח , כז. אל - זה - ב': *שמ' יד , כ; יש' ו , ג. וחד: ואל זה - יש' סו , ב.

מסורה גדולה:
ויאר ב' בתרי לשנין ויהי הענן והחשך ויאר אל יי' ויאר לנו. אל זה ב' ולא קרב זה וקרא זה אל זה. וחד ואל זה אביט.

מסורה קטנה:
והחשך - ל'; ויאר - ב' בתר' ליש'; ולא - קרב - ל'; אל - זה - ב'.

רש"י:
ויבא בין מחנה מצרים - משל למהלך בדרך , ובנו מהלך לפניו; באו לסטים לשבותו , נְטָלוֹ מלפניו ונתנו לאחריו; בא זאב מאחריו , נתנו לפניו; באו לסטין לפניו וזאבים מאחריו , נתנו על זרועו ונלחם בהם; כך "אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו" (הו' יא , ג; ראה מכיל' בשלח ויהי ד). ויהי הענן והחשך למצרים , ויאר עמוד האש את הלילה לישראל , והולך לפניהם כדרכו ללכת כל הלילה , והחשך של ערפל לצד מצרים. ולא קרב זה אל זה - מחנה אל מחנה (ראה מכיל' שם).

רשב"ם:
ויסע מלאך האלהים המוליך את עמוד הענן לפני מחנה ישראל , וילך המלאך מאחריהם , ומתוך כך ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם; כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל , "וישם מאפל" ביניהם , כדכתיב ביהושוע (כד , ז) , שלא יוכלו לקרב זה אל זה כל הלילה. ויהי הענן והחשך למצרים , ויאר עמוד האש לישראל כל הלילה. ולא קרב זה אל זה - מצרים לא קרב לישראל כל הלילה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויהי הענן והחשך - לצד מחנה מצרים. ויאר את הלילה - כמשפט כל הלילות , לישראל; כי בלילה נסעו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויבא - המלאך. ויהי הענן והחשך - בין מחנה למחנה. ויאר לישראל את הלילה - לעבור את הים; כי בלילה עברו. אמר רבי מרינוס (השרשים: 'אור'): ויאר את הלילה - ויחשיך; וכמוהו "ולילה אור בעדני" (תה' קלט , יא); ובדברי הקדמונים (פסחים ב , א): אור ארבעה עשר. והמפרש כזה , משים חשך לאור ואור לחשך (ע"פ יש' ה , כ)! כי לא יתכן בכל לשון , שיהיה פירוש מלה אחת - דבר והפכו; רק אם היה על דרך כנוי , כמו "ברך נבות" (מ"א כא , יג). ומלת "אור בעדני" (תה' קלט , יא) - פרשתיה , שהיא אור בעצמו. וגם קדמונינו אמרו (פסחים ב , א) , כי 'אור ארבעה עשר' - לישנא מעליא הוא; והנה הוא כנוי. ומה טעם להזכיר 'ויחשיך את הלילה'? כי כל לילה חשך הוא! רק ויאר את הלילה - כאשר עשה מיום צאת ישראל ממצרים , כי עמוד האש בכל לילה היה ראוי; ואם אין להם אור , איך יעברו הים? כי הנה פרעה בא בים , והשם השקיף עליו באשמורת הבקר (ראה להלן , כג - כד) , ורוב ישראל כבר עברו.

ר' יוסף בכור שור:
ויאר את הלילה - החשיך , כמו "יפיץ ענן אורו" (איוב לז , יא); כן חברו מנחם (מחברת: 'אר'). ואונקלוס תירגם ויאר - שבא ענן האש לפני מחנה ישראל ומאיר להם כפעם בפעם , והיה חושך למצרים ולישראל אורה. לא קרב זה אל זה - מחנה ישראל למחנה מצרים.

רמב"ן:
ויסע מלאך האלהים - אמר רבי אברהם: מלאך האלהים הוא השר הגדול , ההולך בענן , והוא הכתוב עליו "ויי' הולך לפניהם יומם" (שמ' יג , כא); וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם , נסע עמוד הענן עמו , ויהי הענן והחשך בין מחנה ומחנה , ויאר לישראל את הלילה בעמוד האש כאשר יעשה בשאר הלילות , לעבור הים; כי בלילה עברו. ועל דעתי: זה שאמר הכתוב ויסע מלאך האלהים היה בתחלת הלילה , ומלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל - רמז לבית דינו של הקדוש ברוך הוא , שנקראת מדת הדין 'מלאך' במקומות מן הכתוב , והוא השוכן "בעמוד האש" והולך לפניהם לילה "להאיר להם" (שם) , ולכך הזכיר האלהים. ויתכן שאינו נסמך , אבל הוא ביאור. וראיתי במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי (בשלח יד , יט): שאל רבי נתן את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה בכל מקום כתוב 'מלאך יי'' וכאן כתוב מלאך האלהים? אמר לו: אין 'אלהים' בכל מקום אלא 'דיין' וכו' - רמזו למה שאמרנו. והנה עתה נסע בעמוד האש מלפני מחנה ישראל והלך מאחריהם , ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם , והנה שני העמודים מאחריהם. ושב לבאר , כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל , שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל , אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש , ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה , והיה לישראל אור בעמוד האש אעפ"י שהוא מאחריהם , מפני שהיה למעלה , ולא היה עמוד הענן מפסיק אותו להם כאשר למצרים. וזה טעם ויאר את הלילה , כי האיר להם הלילה , אבל לא כשאר הלילות לנחותם בדרך , כי לא היה הולך לפניהם. והיה זה , שאלו היה עמוד האש הולך לפני ישראל כשאר הלילות , ועמוד הענן בין מצרים ובין ישראל , היו ישראל ממהרים ללכת והמצרים לא יראו ולא יבאו אחריהם; ועתה הלכו ישראל לאטם , ואין המרחק רב ביניהם , והיו המצרים רואים את מחנה ישראל מתוך הענן והולכים אחריהם , כי יראו האש מתוך הענן , אלא שלא היו יכולים לקרב אליהם מפני הפסק שני העמודים; וזה טעם ולא קרב זה אל זה כל הלילה. "ויהי באשמורת הבקר וישקף יי' אל מחנה מצרים בעמוד אש" (להלן , כד) - כי הסיר עמוד האש ממחנה ישראל כמנהג כל הימים , ושמו היום משקיף על מחנה מצרים , בינם ובין עמוד הענן אשר ישתמשו בו ישראל ביום , "ויהם את מחנה מצרים" (שם) בהשקיף עמוד האש עליהם , כי יגיע עליהם חומו הגדול ו"להבה תלהט רשעים" (תה' קו , יח); וכבר פירשתי ב'מעשה בראשית' (בר' א , א) , כי יסוד האש יקָרֵא 'חשך' , והענן והחשך הוא 'עמוד אש וענן' (ראה להלן , כד); אבל עמוד האש היה אש מאיר לישראל בעמודו , והיה עתה מחשיך למצרים , מפני היותו בא בעמוד הענן אשר יחשיך עליו , כשמש אשר הענן יכסנו; והנה עשה הכל בשני עמודים האלה , וזהו הנכון בפסוקים הללו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהי הענן והחשך - רוצה לומר , שכבר התקבצו שם שתי סבות להציל ישראל מיד המצרים; וזה , כי כבר היה שם ענן מפסיק ביניהם , אשר ימנעם מראות אותם , והנה חשך הלילה גם כן מנעם מראות אותם. ויאר את הלילה - רוצה לומר , שכבר האיר השם יתעלה הלילה לישראל בעמוד אש; וזאת גם כן סבה שלישית להציל את ישראל.
ריכוז קישורים