תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו: (שמות פרק יד פסוק כו)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל־מִצְרַיִם עַל־רִכְבּוֹ וְעַל־פָּרָשָׁיו: (שמות פרק יד פסוק כו)

ויאמר ה' אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו: (שמות פרק יד פסוק כו)

ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו: (שמות פרק יד פסוק כו)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֲרֵים יָת יְדָך עַל יַמָא וִיתוּבוּן מַיָא עַל מִצרָאֵי עַל רְתִכֵּיהוֹן וְעַל פָּרָשֵׁיהוֹן :

עין המסורה:

וישבו - ח' (רפין): ראה לעיל , ב.

מסורה קטנה:

וישבו - ח'.

רש"י:

וישובו המים - המים שזקופין ועומדין כחומה , ישובו למקומן ויכסו על מצרים.

רשב"ם:

נטה את ידך - כשעברו ישראל על שפת הים מעבר לים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. וישובו המים - שהיו חומות אליהם , כאשר היו בתחילה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וישקף יי' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן - יתכן שהמציא השם יתעלה אז במחנה מצרים ענן עם איד קיטורי , היה יורד ממנו מטר וברקים לבהלם; עם שבזה נתלחלח המקום המגולה מהים אשר היו בו , ולזה לא היו יכולים הסוסים ללכת. והם הסירו אופן מרכבותיו להקל מהסוסים , כדי שיוכלו לברוח ולצאת מהים; ועם כל זה לא הועיל להם , כי כבר היו הולכים שם בכבדות לרוב הטיט שהיה בים. ואפשר שיהיה הרצון במה שאמר בעמוד אש וענן , כי במחנה מצרים - אשר הגביל אותו תמיד עמוד האש והענן , שהיה בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים - חדש השם יתעלה מה שיהם את מחנה מצרים; וזה , אם מטר סוחף וברקים , כמו שאמר דוד "שלח חיציו ויפיצם וברקים רב ויהמם" (ראה תה' יח , טו); או שהביא שם רוח מקבלת לרוח הראשונה , הפכה המים שבאו לצד המערבי על מחנה מצרים , ואז הסירו המצרים אופן מרכבותיהם לברוח; וזהו מה שאמר אחר זה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו. וזה היה בתכלית הפלא , כי במקום שהיו בו ישראל היתה מנשבת רוח הקדים , ובמקום שהיו בו המצרים היתה מנשבת הרוח המקבלת לה , עד שנשלמה ההצלה לישראל בזה האופן בעת שהיו המצרים טובעים , כמו שאמר אחר זה וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים - רוצה לומר , כי בעת שהיו המצרים טובעים , היו ישראל הולכים ביבשה בתוך הים. וינער יי' את מצרים בתוך הים - הרצון בזה , כי הרוח , שדחה עליהם מי הים , בלבלם ונערם והוליכם אל עומק מי הים לרוב הדחיה אשר היתה שם; וזהו מה שאמר "ירדו במצולות כמו אבן" (שמ' טו , ה). ואפשר היותו מצעקה , כטעם "נערו כגורי אריות" (יר' נא , לח); והרצון בזה , שהם היו צועקים מאד בראותם בא עליהם מי הים. והנה בזה תועלת לישראל , להודיעם שהם היו אחריהם ושכבר היו טובעים. וזה , שאם לא היה הענין כן , הנה מפני שהיה הענן ביניהם לא היה מתברר לישראל שטבעו המצרים , כי אולי יחשבו שהם לא רדפו אחריהם בתוך הים , אבל שבו מרדוף אחריהם; ואולם כששמעו אותם צועקים , נתברר להם שהם היו בים אחריהם ושכבר טבעו שם כלם , כי לא ראו שנשאר מהמחנה ההוא דבר.