תנ"ך - וישבו
המים
ויכסו
את־הרכב
ואת־הפרשים
לכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם
בים
לא־נשאר
בהם
עד־אחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּשֻׁ֣בוּ
הַמַּ֗יִם
וַיְכַסּ֤וּ
אֶת־הָרֶ֙כֶב֙
וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים
לְכֹל֙
חֵ֣יל
פַּרְעֹ֔ה
הַבָּאִ֥ים
אַחֲרֵיהֶ֖ם
בַּיָּ֑ם
לֹא־נִשְׁאַ֥ר
בָּהֶ֖ם
עַד־אֶחָֽד:
(שמות פרק יד פסוק כח)
וַיָּשֻׁבוּ
הַמַּיִם
וַיְכַסּוּ
אֶת־הָרֶכֶב
וְאֶת־הַפָּרָשִׁים
לְכֹל
חֵיל
פַּרְעֹה
הַבָּאִים
אַחֲרֵיהֶם
בַּיָּם
לֹא־נִשְׁאַר
בָּהֶם
עַד־אֶחָד:
(שמות פרק יד פסוק כח)
וישבו
המים
ויכסו
את־הרכב
ואת־הפרשים
לכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם
בים
לא־נשאר
בהם
עד־אחד:
(שמות פרק יד פסוק כח)
וישבו
המים
ויכסו
את־הרכב
ואת־הפרשים
לכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם
בים
לא־נשאר
בהם
עד־אחד:
(שמות פרק יד פסוק כח)
תרגום אונקלוס:
וְתָבוּ
מַיָא
וַחֲפוֹ
יָת
רְתִכַּיָא
וְיָת
פָּרָשַׁיָא
לְכֹל
מַשׁרְיָת
פַּרעֹה
דְּעַלָא
בָתְרֵיהוֹן
בְּיַמָא
לָא
אִשׁתְּאַר
בְּהוֹן
עַד
חַד
:
עין המסורה:
עד
-
אחד
-
ב'
סופי
פסוקים:
שמ'
יד
,
כח;
שו'
ד
,
טז.
רש"י:
ויכסו
את
הרכב...
לכל
חיל
פרעה
-
כן
דרך
מקראות
לכתוב
למ"ד
יתרה
,
כמו
"לכל
כליו
תעשה
נחשת"
(שמ'
כז
,
ג);
וכן
"לכל
כלי
המשכן"
(שם
,
יט);
"ויתדותם
ומיתריהם
לכל
כליהם"
(במ'
ד
,
לב);
ואינה
אלא
לתקון
לשון.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
עד
אחד
-
אפילו
אחד
לא
נמלט;
וכן
"לא
מת
ממקנה
ישראל
עד
אחד"
(שמ'
ט
,
ז).
והאומר
שפרעה
נמלט
,
בעבור
עַד
-
דרש
הוא
,
והעֵד
,
שאמר
אסף
(?)
"ויכסו
מים
צריהם
אחד
מהם
לא
נותר"
(תה'
קו
,
יא)
,
והנה
אין
שם
עַד;
ועוד
,
שהכתוב
אומר
"ואכבדה
בפרעה...
ברכבו
ובפרשיו"
(לעיל
,
יז)
-
והנה
ממנו
החל;
ועוד:
"אמר
אויב"
(שמ'
טו
,
ט)
-
הוא
פרעה
,
ואמר
אחר
כן
"נשפת
ברוחך
כסמו
ים"
(שם
,
י).
ולמה
אאריך
,
והכתוב
אומר
"וניער
פרעה
וחילו
בים
סוף"
(תה'
קלו
,
טו).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וישובו
המים
-
שהיו
חומות
(ראה
לעיל
,
כב).
ומלת
עד
אחד
-
אפילו
אחד;
כמו
"והנה
לא
מת
ממקנה
ישראל
עד
אחד"
(שמ'
ט
,
ז);
והמשורר
אמר
"אחד
מהם
לא
נותר"
(תה'
קו
,
יא).
רמב"ן:
ויכסו
את
הרכב
ואת
הפרשים
לכל
חיל
פרעה
-
כך
דרך
המקראות
לדבר
בלמ"ד
יתרה
,
כמו
"לכל
כלי
המשכן"
(שמ'
כז
,
יט);
"לכל
כליו
תעשה
נחשת"
(שם
,
ג);
ואינה
אלא
לשון
תקון;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
כן
במקום
הזה
,
רק
פירושו:
'ויכסו
את
הרכב
ואת
הפרשים
ולכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם'
,
והחיל
אינם
הרכב
והפרשים
,
אבל
הם
"עַמו"
אשר
"לקח
עמו"
(לעיל
,
ו)
,
כמו
שאמר
למעלה
"כל
סוס
רכב
פרעה
ופרשיו
וחילו"
(פס'
ט).
וכמהו
כסוי
בלמ"ד:
"כמים
לים
מכסים"
(יש'
יא
,
ט);
"ועשית
מכסה
לאהל"
(שמ'
כו
,
יד);
וב'על':
"המכסה
על
הקרב"
(וי'
ד
,
ח);
וכן
רבים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישקף
יי'
אל
מחנה
מצרים
בעמוד
אש
וענן
-
יתכן
שהמציא
השם
יתעלה
אז
במחנה
מצרים
ענן
עם
איד
קיטורי
,
היה
יורד
ממנו
מטר
וברקים
לבהלם;
עם
שבזה
נתלחלח
המקום
המגולה
מהים
אשר
היו
בו
,
ולזה
לא
היו
יכולים
הסוסים
ללכת.
והם
הסירו
אופן
מרכבותיו
להקל
מהסוסים
,
כדי
שיוכלו
לברוח
ולצאת
מהים;
ועם
כל
זה
לא
הועיל
להם
,
כי
כבר
היו
הולכים
שם
בכבדות
לרוב
הטיט
שהיה
בים.
ואפשר
שיהיה
הרצון
במה
שאמר
בעמוד
אש
וענן
,
כי
במחנה
מצרים
-
אשר
הגביל
אותו
תמיד
עמוד
האש
והענן
,
שהיה
בין
מחנה
ישראל
ובין
מחנה
מצרים
-
חדש
השם
יתעלה
מה
שיהם
את
מחנה
מצרים;
וזה
,
אם
מטר
סוחף
וברקים
,
כמו
שאמר
דוד
"שלח
חיציו
ויפיצם
וברקים
רב
ויהמם"
(ראה
תה'
יח
,
טו);
או
שהביא
שם
רוח
מקבלת
לרוח
הראשונה
,
הפכה
המים
שבאו
לצד
המערבי
על
מחנה
מצרים
,
ואז
הסירו
המצרים
אופן
מרכבותיהם
לברוח;
וזהו
מה
שאמר
אחר
זה
נטה
את
ידך
על
הים
וישובו
המים
על
מצרים
על
רכבו
ועל
פרשיו.
וזה
היה
בתכלית
הפלא
,
כי
במקום
שהיו
בו
ישראל
היתה
מנשבת
רוח
הקדים
,
ובמקום
שהיו
בו
המצרים
היתה
מנשבת
הרוח
המקבלת
לה
,
עד
שנשלמה
ההצלה
לישראל
בזה
האופן
בעת
שהיו
המצרים
טובעים
,
כמו
שאמר
אחר
זה
וישובו
המים
ויכסו
את
הרכב
ואת
הפרשים
לכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם
בים
לא
נשאר
בהם
עד
אחד
ובני
ישראל
הלכו
ביבשה
בתוך
הים
-
רוצה
לומר
,
כי
בעת
שהיו
המצרים
טובעים
,
היו
ישראל
הולכים
ביבשה
בתוך
הים.
וינער
יי'
את
מצרים
בתוך
הים
-
הרצון
בזה
,
כי
הרוח
,
שדחה
עליהם
מי
הים
,
בלבלם
ונערם
והוליכם
אל
עומק
מי
הים
לרוב
הדחיה
אשר
היתה
שם;
וזהו
מה
שאמר
"ירדו
במצולות
כמו
אבן"
(שמ'
טו
,
ה).
ואפשר
היותו
מצעקה
,
כטעם
"נערו
כגורי
אריות"
(יר'
נא
,
לח);
והרצון
בזה
,
שהם
היו
צועקים
מאד
בראותם
בא
עליהם
מי
הים.
והנה
בזה
תועלת
לישראל
,
להודיעם
שהם
היו
אחריהם
ושכבר
היו
טובעים.
וזה
,
שאם
לא
היה
הענין
כן
,
הנה
מפני
שהיה
הענן
ביניהם
לא
היה
מתברר
לישראל
שטבעו
המצרים
,
כי
אולי
יחשבו
שהם
לא
רדפו
אחריהם
בתוך
הים
,
אבל
שבו
מרדוף
אחריהם;
ואולם
כששמעו
אותם
צועקים
,
נתברר
להם
שהם
היו
בים
אחריהם
ושכבר
טבעו
שם
כלם
,
כי
לא
ראו
שנשאר
מהמחנה
ההוא
דבר.