תנ"ך - ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם: (שמות פרק יד פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם: (שמות פרק יד פסוק כט)

טקסט בלבד:

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם: (שמות פרק יד פסוק כט)

תיקון קוראים:

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם: (שמות פרק יד פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וּבנֵי יִשׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וּמַיָא לְהוֹן שׁוּרִין מִיַמִינְהוֹן וּמִסְמָלְהוֹן :

עין המסורה:
חמה - ג' חסר בתורה: *שמ' יד , כט; וי' כה , ל , לא. וכל מלכים דכותהון בר מן ב' מלא: מ"א ד , יג; כ , ל. ומשמאלם - ב' חסר: שמ' יד , כב , כט. ומשמאלם - ג' (בלישנא): שמ' יד , כב , כט; שו' ז , כ.

מסורה גדולה:
חמה ג' חס' בתור' ובני ישראל ובתי החצרים ואם לא יגאל. וכל מלכ' דכות' ב' מ' ב' מל'.

מסורה קטנה:
חמה - ג' חס' בת'; ומשמאלם - ב' וחס'.

רשב"ם:
ובני ישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם להזכיר ובני ישראל הלכו ביבשה פעם שינית - שעשה השם פלא בתוך פלא , כי זה טובע וזה עובר ביבשה , וזה קרוב מזה בים אחד; כי ישראל היו רבים , ויש רבים מהם שכבר עבר בעת טבוע מצרים , ויש מהם שהיו אז עוברים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ובני ישראל - טעם להזכיר זה פעם אחרונה , כי פרעה היה טובע , ועוד נשארו מישראל אנשים בים עוברים. וזה היה פלא בתוך פלא , כי במקום שהיו ישראל עוברים בים , היה שם רוח קדים מיבש; ובמקום פרעה וחילו הביא השם רוח אחרת , להמס המים שנקרשו ונעשו חומות; והנה שתי רוחות בים , ושני המקומות קרובים! והעד הנאמן על זה הפירוש: הכתוב בשירה "וברוח אפך" (בנוסחנו: אפיך; שמ' טו , ח) , וזאת הרוח היתה עם ישראל; וכתוב "נשפת ברוחך כסמו ים" (שם , י) , וזאת היא שטִבעה המצרים; על כן כתוב בסוף השירה: "וישב יי' עליהם את מי הים ובני ישראל..." (שם , יט). ואל תתמה: איך יכלו לעבר כל הלילה , כי שש מאות אלף רגלי לא היו רביעית המחנה? אולי על דרך אחר עברו , או נקרע על שנים עשר קרעים , כאשר אמרו חכמינו (תנח' בשלח י). וישראל לא עברו את הים כנגד הרֹחב , רק נכנסו באורך ויצאו אל המדבר אשר נכנסו משם , כאשר אפרש (שמ' טו , כב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישקף יי' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן - יתכן שהמציא השם יתעלה אז במחנה מצרים ענן עם איד קיטורי , היה יורד ממנו מטר וברקים לבהלם; עם שבזה נתלחלח המקום המגולה מהים אשר היו בו , ולזה לא היו יכולים הסוסים ללכת. והם הסירו אופן מרכבותיו להקל מהסוסים , כדי שיוכלו לברוח ולצאת מהים; ועם כל זה לא הועיל להם , כי כבר היו הולכים שם בכבדות לרוב הטיט שהיה בים. ואפשר שיהיה הרצון במה שאמר בעמוד אש וענן , כי במחנה מצרים - אשר הגביל אותו תמיד עמוד האש והענן , שהיה בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים - חדש השם יתעלה מה שיהם את מחנה מצרים; וזה , אם מטר סוחף וברקים , כמו שאמר דוד "שלח חיציו ויפיצם וברקים רב ויהמם" (ראה תה' יח , טו); או שהביא שם רוח מקבלת לרוח הראשונה , הפכה המים שבאו לצד המערבי על מחנה מצרים , ואז הסירו המצרים אופן מרכבותיהם לברוח; וזהו מה שאמר אחר זה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו. וזה היה בתכלית הפלא , כי במקום שהיו בו ישראל היתה מנשבת רוח הקדים , ובמקום שהיו בו המצרים היתה מנשבת הרוח המקבלת לה , עד שנשלמה ההצלה לישראל בזה האופן בעת שהיו המצרים טובעים , כמו שאמר אחר זה וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים - רוצה לומר , כי בעת שהיו המצרים טובעים , היו ישראל הולכים ביבשה בתוך הים. וינער יי' את מצרים בתוך הים - הרצון בזה , כי הרוח , שדחה עליהם מי הים , בלבלם ונערם והוליכם אל עומק מי הים לרוב הדחיה אשר היתה שם; וזהו מה שאמר "ירדו במצולות כמו אבן" (שמ' טו , ה). ואפשר היותו מצעקה , כטעם "נערו כגורי אריות" (יר' נא , לח); והרצון בזה , שהם היו צועקים מאד בראותם בא עליהם מי הים. והנה בזה תועלת לישראל , להודיעם שהם היו אחריהם ושכבר היו טובעים. וזה , שאם לא היה הענין כן , הנה מפני שהיה הענן ביניהם לא היה מתברר לישראל שטבעו המצרים , כי אולי יחשבו שהם לא רדפו אחריהם בתוך הים , אבל שבו מרדוף אחריהם; ואולם כששמעו אותם צועקים , נתברר להם שהם היו בים אחריהם ושכבר טבעו שם כלם , כי לא ראו שנשאר מהמחנה ההוא דבר.
ריכוז קישורים