תנ"ך - ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ: (שמות פרק טז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל־פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל־הָאָרֶץ: (שמות פרק טז פסוק יד)

טקסט בלבד:

ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ: (שמות פרק טז פסוק יד)

תיקון קוראים:

ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ: (שמות פרק טז פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וּסלֵיקַת נָחֲתַת טַלָא וְהָא עַל אַפֵּי מַדבְּרָא דַּעדַּק מְקֻלַף דַּעדַּק דְּגִיר כִּגלִידָא עַל אַרעָא :

עין המסורה:
ככפר - ב' חסר (בלישנא): שמ' טז , יד; איוב לח , כט.

מסורה קטנה:
מחספס - ל'; ככפר - ל' וחס'.

רש"י:
ותעל שכבת הטל - כשהחמה זורחת , עולה טל שעל המן לקראת החמה , כדרך טל עולה לקראת חמה; אף אם תמלא שפופרת של ביצה טל , ותסתום פיה ותניחנה בחמה , היא עולה מאליה באויר; [ורבותינו דרשוהו (תנח' בשלח כ) , שהטל עולה מן הארץ , ] וכעלות שכבת הטל ונתגלה המן וראו והנה על פני המדבר דבר דק , מחספס - מגולה; ואין לו דימיון במקרא. ויש לומר: מחוספס - לשון 'חפיסה' ודלוסקמא , בלשון משנה (ראה ב"מ א , ח); כשנתגלה משכבת הטל , ראו שהיה דבר דק מחוספס בתוכו , בין שתי שכבות הטל. ואונקלוס תרגם: "מקלף" , לשון "מחשוף הלבן" (בר' ל , לח). ככפר - 'יילידא' בלעז , "דעדק כגיר" (ת"א): "כאבני גיר" (יש' כז , ט) , והוא מין צבע שחור , כדאמרינן גבי כסוי הדם (חולין פח , ב): הגיר והזרנך. "דעדק כגיר כגלידא על ארעא" - דק היה כגיר , ושוכב מוגלד כקרח על הארץ; וכן פירושו: דק ככפור - שטוח , קלוש ומחובר כגליד. דק - 'טינבש' בלעז , שהיה מגליד גלד דק מלמעלה. ו"כגיר" , שתרגם אונקלוס , תוספת היא על לשון העברית , ואין לו תיבה בפסוק.

רשב"ם:
ותעל שכבת הטל - שהיה מצפה את המן ומכסהו. ודרך טל לעלות. מחספס - אין חבר , ופתרונו לפי עניינו: מפוזר ככפור , שקורין 'גרישלא' (בלעז).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
דק מחספס - יש אומרים שפירושו: עגול (ראה רס"ג תורה; השרשים: 'חספס'). ולא נדע אם הסמ"ך כפול , או הוא 'מחומש'. והקרוב - שהוא 'מרובע'. ככפור - כמו "כפור כאפר יפזר" (תה' קמז , טז).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ותעל - הטעם: שנפסקה , כמו "אז חללת יצועי עלה" (בר' מט , ד); כי הטעם: מעת שחללת , יצועי נסתלק מעלי ונפסק; וכמוהו "אומר... אל תעליני" (תה' קב , כה). והטל היה יורד בתחלה לטהר הארץ , ובהסתלק הטל יורד המן; וכן כתוב "וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו" (במ' יא , ט). דק מחוספס - כמו 'עגול'; ואין לו חבר. והאומר (ראה ת"א) שהוא "מחשף" (בר' ל , לז) , כמו בסי"ן , אינו נכון; כי משפט הלשון שיכפלו הפ"ה והעי"ן , כמו "יפיפית" (תה' מה , ג); או העי"ן והלמ"ד , כמו "ירקרק" (וי' יג , מט); או הלמ"ד לבדה , כמו "סגריר" (מש' כז , טו). רק העי"ן לבדו לא מצאנו , כי אם בעלומי הה"א , כמו "הגיגי" (תה' ה , ב) , כי אחר שחסר הה"א , נראה הגימ"ל כלמ"ד פעל , על כן כפלוהו. רק באותיות נראות לא מצאנו העי"ן כפול.

ר' יוסף בכור שור:
מחוספס - אין לו דמיון , ופתרונו לפי עניינו [הגה"ה]. דק ככפור - 'גרשלא' (בלעז): דקה; ולפי שאין לה שיעור , שפעמים גסה ופעמים דקה , נתן לו דומיא: "זרע גד" (להלן , לא).

רמב"ן:
מחספס - על דעת אנקלוס , מן "מחשף הלבן" (בר' ל , לז); "חשף יי'" (יש' נב , י); בחלוף השי"ן בסמ"ך , ועי"ן הפועל כפולה. דק ככפור - הוא הנופל בימי הקור; וכן "כפור כאפר יפזר" (תה' קמז , טז). ותרגם אנקלוס: "דעדק כגיר כגלידא על ארעא" , וכתב רבנו שלמה: כאבני גיר (ע"פ יש' כז , ט); והוא מין צבע שחור , כדאמרינן גבי כסוי הדם (ראה חולין פח , ב): הגיר והזרניך. "דעדק כגיר דגלידא דעל ארעא" - דק היה כגיר , ושוכב מוגלד כקרח על הארץ; וכן פירוש דק ככפור - שטוח קלוש ומחובר כגליד; דק - שהיה מגליד גלד דק מלמעלה. ומה שתרגם אנקלוס - תוספת הוא על לשון העברית , ואין לו תיבה בפסוק. ואין כל זה נכון , כי ה'גיר' הוא העפר הלבן הנדבק לאבנים , וינפצו אותו וטחין בו הכותלים כסיד , והוא לבן מאד וטוב מן הסיד לטוח על הקירות; וכן כתוב "על גירא די על כתל היכלא" (דנ' ה , ה); ועל כן ייחס בו המן , שהוא לבן (ראה במ' יא , ו) ומפוזר על הארץ כגיר המנופץ. ואנקלוס תרגם במלת כפור שני פנים: עשאו תחלה מן "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר" (בר' ו , יד) , ולכן אמר "כגיר" - שבו טחין ומכסין; ועשאו עוד מן "כפור כאפר יפזר" (תה' קמז , טז) , שהוא הקרח הדק היורד בקור , כמו שתרגם "וקרח בלילה" (בר' לא , מ): "וגלידא נחית עלי בליליא"; וממנו מינים , והאחד יקרא 'גליד' , כמו ששנינו במשנת מקואות (ז , א): אלו לא מעלין ולא פוסלין: השלג והברד והכפור והגליד. וכן יתרגם אנקלוס שני פנים בכתובים רבים. אבל נוסחאות הבדוקות מן התרגום כתוב בהן: "דעדק דגיר כגלידא על ארעא" , ופירושו: עשוי חמרים כגליד על הארץ; והוא האמת , שאם היה מלשון 'גיר' היה מתורגם: 'כגירא כגלידא' , כי כן דרך הלשון ההוא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ותעל שכבת הטל - רוצה לומר , שנפסקה ירידת הטל , כמו שפירש החכם אבן עזרא (בפירוש הארוך). והרצון בזה , שהטל היה יורד ראשונה , ואחר שירד הטל היה יורד המן עליו , כמו שכתוב "וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו" (במ' יא , ט). דק מחספס - פירש החכם אבן עזרא , שהיה דק ועגול. גם נכון הוא מה שפירש המתרגם (ת"א); רצוני , שהוא היה כדמיון זרע דק קלוף , רוצה לומר: שהוסרה קליפתו; כי הוא היה לבן "כזרע גד" , כמו שספר אחר זה (להלן , לא).
ריכוז קישורים