תנ"ך - וילינו
וילונו
כל־עדת
בני־ישראל
על־משה
ועל־אהרן
במדבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּלֹּ֜ינוּ
וַיִּלּ֜וֹנוּ
כָּל־עֲדַ֧ת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל
עַל־מֹשֶׁ֥ה
וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן
בַּמִּדְבָּֽר:
(שמות פרק טז פסוק ב)
וַיִּלֹּינוּ
וַיִּלּוֹנוּ
כָּל־עֲדַת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
עַל־מֹשֶׁה
וְעַל־אַהֲרֹן
בַּמִּדְבָּר:
(שמות פרק טז פסוק ב)
וילינו
וילונו
כל־עדת
בני־ישראל
על־משה
ועל־אהרן
במדבר:
(שמות פרק טז פסוק ב)
וילינו
וילונו
כל־עדת
בני־ישראל
על־משה
ועל־אהרן
במדבר:
(שמות פרק טז פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
וְאִתרָעַמוּ
כָּל
כְּנִשׁתָּא
דִבנֵי
יִשׂרָאֵל
עַל
מֹשֶׁה
וְעַל
אַהֲרֹן
בְּמַדבְּרָא
:
רש"י:
וילנו
(בנוסחנו:
וילונו)
-
לפי
שכלה
הלחם.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וילונו.
במי
מרה
(ראה
שמ'
טו
,
כג
-
כד)
הלינו
על
משה
לבדו
,
כי
הוא
לבדו
הסיעם
(ראה
שם
,
כב);
וכל
ישראל
לא
התרעמו
,
רק
קצתם
,
על
כן
כתוב
"וילונו
העם"
(שם
,
כד).
ועתה
במדבר
סין
,
וילונו
כל
עדת
בני
ישראל
על
משה
ועל
אהרן
-
כי
שניהם
הוציאום.
ובמרה
התרעמו
על
המים
,
ועתה
מתרעמים
על
הבשר
והלחם
(ראה
להלן
,
ג)
,
שכבר
אכלו
רוב
מקניהם
,
וקהל
רב
כמוהו
לא
ימצאו
להם
לקנות
כי
אם
ביוקר;
כי
שלשים
יום
היו
להם
מיום
צאתם.
רמב"ן:
וילונו
כל
עדת
בני
ישראל
על
משה
-
היה
ראוי
שיספר
הכתוב
תחלה
טענת
התלונה
,
כאשר
אמר
במרה
(שמ'
טו
,
כד)
וברפידים
(שמ'
יז
,
ב)
ובכל
התלונות
,
ויאמר
כאן:
'ואין
בשר
לאכל
ואין
לחם
לשבוע
וירעב
שם
העם
ללחם'.
ורבנו
שלמה
כתב
,
שאמר
הכתוב
"בחמשה
עשר
יום
לחדש
השני"
(לעיל
,
א)
-
לפרש
חנייה
זו
,
לפי
שבו
ביום
נשלמה
החררה
שהוציאו
ממצרים
והוצרכו
למן;
ללמדך
שאכלו
משירי
הבצק
ששים
ואחת
סעודות;
וקבלת
רבותינו
היא
(מכיל'
בשלח
ויסע
א).
ולזה
לא
פירש
תלונתם
,
מפני
שלא
האריך
בנס
הזה
הנעשה
להם
בסתר;
וכבר
כתבתי
הטעם
בסדר
'ויגש
אליו'
(בר'
מו
,
טו).
ורבי
אברהם
אמר
,
כי
הזכיר
הכתוב
"בחמשה
עשר
יום
לחדש
השני"
,
לאמר
שכבר
להם
חדש
ימים
שיצאו
ממצרים
,
ואכלו
הלחם
אשר
הוציאו
ומקניהם
,
כי
קהל
רב
היו;
וזה
טעם
התלונה.
ועל
דעתי
,
הזכיר
הכתוב
"ויבאו
אל
מדבר
סין"
(לעיל
,
א)
-
להודיע
תלונתם:
כי
בבואם
אל
מדבר
סין
,
וכבר
רחקו
ממצרים
,
אמרו:
מה
נאכל
,
ומה
יספיק
לנו
במדבר
הגדול
אשר
אנחנו
באים
בו?
כי
מתחלה
היו
סבורים
שיבאו
אל
הערים
אשר
סביבותיהם
אחרי
ימים
מועטים
,
ועתה
יש
להם
חדש
,
ועיר
מושב
לא
מצאו
(ע"פ
תה'
קז
,
ד)
,
ואמרו:
כלנו
מתים
במדבר
הגדול
שבאנו
בו.
וזה
טעם
וילונו
על
משה
ועל
אהרן
במדבר
-
כי
תלונתם
מפני
המדבר;
וכן
אמרו:
כי
הוצאתם
אותנו
אל
המדבר
הזה
להמית
את
כל
הקהל
הזה
ברעב
-
הזכירו
המדבר
והקהל
,
לאמר
כי
קהל
גדול
כזה
ימות
בלי
ספק
ברעב
במדבר
גדול
כזה.
והקדוש
ברוך
הוא
שמע
אליהם
,
והחל
עתה
לערוך
להם
שלחן
במדבר
(ע"פ
תה'
עח
,
יט)
,
"עד
בואם
אל
ארץ
נושבת"
(להלן
,
לה).