תנ"ך - ולא־שמעו
אל־משה
ויותרו
אנשים
ממנו
עד־בקר
וירם
תולעים
ויבאש
ויקצף
עלהם
משה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
וַיּוֹתִ֨רוּ
אֲנָשִׁ֤ים
מִמֶּ֙נּוּ֙
עַד־בֹּ֔קֶר
וַיָּ֥רֻם
תּוֹלָעִ֖ים
וַיִּבְאַ֑שׁ
וַיִּקְצֹ֥ף
עֲלֵהֶ֖ם
מֹשֶֽׁה:
(שמות פרק טז פסוק כ)
וְלֹא־שָׁמְעוּ
אֶל־מֹשֶׁה
וַיּוֹתִרוּ
אֲנָשִׁים
מִמֶּנּוּ
עַד־בֹּקֶר
וַיָּרֻם
תּוֹלָעִים
וַיִּבְאַשׁ
וַיִּקְצֹף
עֲלֵהֶם
מֹשֶׁה:
(שמות פרק טז פסוק כ)
ולא־שמעו
אל־משה
ויותרו
אנשים
ממנו
עד־בקר
וירם
תולעים
ויבאש
ויקצף
עלהם
משה:
(שמות פרק טז פסוק כ)
ולא־שמעו
אל־משה
ויותרו
אנשים
ממנו
עד־בקר
וירם
תולעים
ויבאש
ויקצף
עלהם
משה:
(שמות פרק טז פסוק כ)
תרגום אונקלוס:
וְלָא
קַבִּילוּ
מִן
מֹשֶׁה
וְאַשׁאַרוּ
גֻברַיָא
מִנֵיהּ
עַד
צַפרָא
וּרחֵישׁ
רִחשָׁא
וּסרִי
וּרגֵיז
עֲלֵיהוֹן
מֹשֶׁה
:
עין המסורה:
ולא
-
ז'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
שמ'
ב
,
ג.
ויותרו
-
ב'
וחסר:
שמ'
טז
,
כ;
מ"ב
ד
,
מד.
עלהם
-
י"ג
חסר:
ראה
שמ'
ה
,
יד.
מסורה קטנה:
ויותרו
-
ב'
וחס';
וירם
-
ל';
תולעים
-
ל';
עלהם
-
י"ג
חס'.
רש"י:
ויותירו
אנשים
-
דתן
ואבירם
(ראה
תנח'
שמות
י).
וירם
תולעים
-
לשון
'רִמָּה'.
ויבאש
-
הרי
זה
מקרא
הפוך;
שבתחלה
הבאיש
ולבסוף
התליע
,
כעניין
שנאמר
"לא
הבאיש
ורמה
לא
היתה
בו"
(להלן
,
כד)
,
וכן
דרך
כל
הַמַתְלִיעִים.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולא.
מלת
אנשים
דבקה
עם
ולא
שמעו
,
כי
אנשים
מעטים
היו.
אמר
רבי
מרינוס
(השרשים:
'רמם')
,
כי
וירם
-
מגזרת
'רמה'.
ר' יוסף בכור שור:
לא
תותירו
ממנו
(לשון
הכתוב
בשמ'
יב
,
י;
לפנינו:
איש
אל
יותר
ממנו)
-
שתראו
כמחוסרי
אמנה.
ולא
שמעו
-
ונבאש.
רמב"ן:
וירם
תולעים
ויבאש
-
הרי
זה
מקרא
הפוך
,
שבתחלה
הבאיש
ולבסוף
התליע
,
כענין
שנאמר
"ולא
הבאיש
ורמה
לא
היתה
בו"
(להלן
,
כד);
וכן
הוא
הדרך
לכל
דבר
שהוא
מן
המתליעים;
לשון
רבנו
שלמה.
ואלו
היה
המן
מתליע
בדרך
הטבע
כשאר
המתליעים
,
היה
הדבר
כן;
אבל
זה
שהתליע
בדרך
נס
,
יתכן
שהרים
תולעים
תחלה
,
ואין
צורך
שנהפוך
המקרא.
ועוד
,
כי
הכתוב
שאמר
"ולא
הבאיש
ורמה
לא
היתה
בו"
הוא
המוכיח
כן
,
כי
אלו
לא
היה
מרים
תולעים
עד
אשר
עלה
באשו
תחלה
,
כשאמר
"ולא
הבאיש"
-
כבר
הבטיחנו
שלא
היתה
בו
רמה
,
ולא
יכפול
אחרי
כן
"ורמה
לא
היתה
בו"!
אבל
אם
הרים
תולעים
תחלה
כפשוטו
של
מקרא
,
הוצרך
לומר
,
שזה
לא
הבאיש
וגם
לא
עלתה
בו
רמה
כלל.
ואף
המתליעים
בטבע
לא
יבאשו
,
רק
החמים
ולחים
מהם
,
אבל
היבשים
ירומו
תולעים
ולא
יבאשו
כלל
,
כעצים
המתליעים
והפירות
המרימים
תולעים
באִבֵּיהן
או
אחרי
כן;
וסיפר
הכתוב
שגם
הבאיש
בנס.
וב'אלה
שמות
רבא'
אמרו
(כה
,
י):
וכי
יש
לך
דבר
שבתחלה
עושה
תולעים
ואחר
כך
מבאיש?
אלא
שהקדוש
ברוך
הוא
בקש
להראות
מעשיהם
לבריות;
שלא
יריחו
את
ריחו
בערב
וישליכו
אותו
,
שהיה
עושה
כל
הלילה
שורות
שורות
של
תולעים;
מיד
ויקצוף
עליהם
משה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
איש
אל
יותר
ממנו
עד
בקר
-
הנה
צוה
השם
יתעלה
להם
זה
לשתי
סבות:
האחת
-
כי
זה
השעור
הוא
ראוי
להם
,
ולא
יוכלו
להותיר
ממנו
,
שלא
יזוק
בזה
גופם.
והשנית
-
כי
ההשתדלות
להותיר
ממנו
עד
בקר
היה
מורה
על
מיעוט
האמנה
בשם
יתעלה
,
כי
לא
יבטח
המותיר
ממנו
עד
בקר
שירד
המן
בבקר
יום
ביום
;
שאם
היה
בוטח
בזה
,
לא
היה
משתדל
להותיר
מהמן
עד
הבקר.
ולזאת
הסבה
כעס
משה
על
האנשים
שהותירו
ממנו
עד
בקר;
וסבב
השם
יתעלה
שלא
יועיל
להם
,
כי
כבר
באש
והיתה
בו
רמה.