תנ"ך - ויהי׀ ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה: (שמות פרק טז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי׀ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל־נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה: (שמות פרק טז פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויהי׀ ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה: (שמות פרק טז פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויהי׀ ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה: (שמות פרק טז פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְקַטוּ לַחמָא עַל חַד תְּרֵין תְּרֵין עֻמרִין לְחַד וַאֲתוֹ כָּל רַברְבֵי כְנִשׁתָּא וְחַוִיאוּ לְמֹשֶׁה :

עין המסורה:
לאחד - ב' (בקמץ): שמ' טז , כב; במ' טו , יב.

מסורה קטנה:
לאחד - ב'.

רש"י:
לקטו לחם משנה - כשמדדו את לקיטתן באהליהם מצאו כפלים , שני העומר לאחד. ומדרש אגדה (תנ"ב בשלח , כד): לחם משונה; אותו היום נשתנה לשבח בריחו וטעמו. ויגידו למשה - שאלוהו: מה היום מימים? ומכאן יש ללמוד , שעדיין לא הגיד להם משה פרשת שבת שנצטוה לומר להם: "והיה ביום הששי והכינו" וגו' (לעיל , ה) , עד ששאלוהו את זאת; אמר להם: "הוא אשר דבר יי'" וגו' (להלן , כג) - שנצטויתי לומר לכם; ולכך ענשו הכתוב , שאמר לו: "עד אנה מאנתם" וגו' (להלן , כח) , ולא הוציאוֹ מן הכלל.

רשב"ם:
ויגידו למשה - מה שמצאו משנה , ואם יותירו ממנו עד מחר. ומשה לא הגיד להם עד עתה מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא מיום הראשון: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה" (לעיל , ה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויהי. ירד מן יותר מן המנהג , כאשר יפרש (ראה להלן , כט). וישראל לקטו משנה , כי משה צוה להם לעשות ככה , והם לא ידעו למה; והעד , שהכתוב אמר לקטו , ולא אמר 'מצאו'. ובאו הנשיאים והגידו למשה , כי ישראל עשו כאשר צום; ושאלוהו מה יעשו , למה צוה ללקוט משנה , ואיך יוכלו לאכלו.

ר' יוסף בכור שור:
ויבאו כל זקני העדה - כי היו יריאים להניחו עד למחר , לפי שקצף משה על המותִרים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה - יתכן שהיה זה על דרך פלא , כי לא מצאנו שצוה להם משה שילקטו לחם משנה. והנה , הם היו לוקטים לפי האומד "עומר לגולגולת" (לעיל , טז) , וכאשר מדדו בעומר , מצאו שכבר לקטו שני העומר לאחד. ולזה באו כל נשיאי העדה להגיד למשה הדבר הזה , לדעת מה זה ועל מה זה (ע"פ אס' ד , ה). ואפשר , כמו שכתב החכם אבן עזרא (בפירוש הארוך) , שמשה אמר להם שילקטו ביום הששי לחם משנה , ואם לא נזכר; ובאו נשיאי העדה לחקור עם משה מה יעשו ממנו. והנה הבאור הראשון הוא יותר נכון; שאם היה כפירושו , למה זה לא שאלו לו נשיאי העדה מה יעשו מזה הלחם המשנה ואיך יאכלוהו , כאשר צוה אותם שילקטו ביום הששי לחם משנה? ועוד , שלפי הפשט יראה , שהם לא ידעו שהיה לחם משנה עד שמדדו זה בעומר ומצאו שהיה שני העומר לאחד , ולזה תמהו הנשיאים מזה . והנה סבב השם יתעלה בזה האופן שזכרנו , שידעו ישראל כי ביום השביעי הוא שבת קודם שיצוה אותם משה בענין השבת , כדי שיאמינו יותר בענין השבת; כי הם ראו כי ביום הששי ירד להם לחם משנה , ולא ירד ביום השביעי , וזה לאות כי זה היום נבדל בענינו משאר ימי השבוע , ושהוא בלתי ראוי שתעשה בו מלאכה. ולזה אמר להם משה: זה שראיתם שירד ביום הששי לחם משנה , הוא אשר דבר יי': שבתון שבת קודש ליי' מחר - רוצה לומר , שהוא מחויב שישבתו בו מכל מלאכה , אין ראוי להתעסק בו כי אם בעבודת השם יתעלה; ולזה , אפו ביום השיש מה שיצטרך לאפות לצורך השבת ובשלו הצריך לבשל , והעודף הניחו למשמרת עד הבקר , לאכלו בשבת.
ריכוז קישורים