תנ"ך - ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני ה' למשמרת לדרתיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם: (שמות פרק טז פסוק לג)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן־שָׁמָּה מְלֹא־הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: (שמות פרק טז פסוק לג)

ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני ה' למשמרת לדרתיכם: (שמות פרק טז פסוק לג)

ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם: (שמות פרק טז פסוק לג)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן סַב צְלוֹחִית חֲדָא וְהַב תַּמָן מְלֵי עֻמרָא מַנָא וְאַצנַע יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ לְמַטְרָא לְדָרֵיכוֹן :

עין המסורה:

אחת - ו' זקף בפתח (בלישנא): *שמ' טז , לג; יהו' ו , יד; ש"א כו , ח; ש"ב ו , יט; מ"א ג , כה; *זכ' ה , ז. וכל 'חקה' , 'מדה' , 'שנה' , 'תורה' דכותהון בר מן חד (בקמץ): דב' כד , ה. וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותיה (בקמץ). והנח - ב': שמ' טז , לג; שו' ו , כ.

מסורה גדולה:

אחת ו' זקף פת' וסימנהון קח צנצנת אחת ויסבו את העיר סגר ויחלק גזרו את הילד החי ככר. וכל חקה מדה שנה תורה דכות' ב' מ' א' נקי יהיה לביתו שנה אחת. וכל אתנח' וסופ' פסו' דכות'.

מסורה קטנה:

צנצנת - ל'; אחת - ו' זקף; והנח - ב'.

רש"י:

צנצנת - צלוחית של חרס , כתרגומו. והנח אתו לפני יי' - לפני הארון; לא נאמר מקרא זה עד שנבנה אהל מועד , אלא שנכתב כאן , בפרשת המן.

רשב"ם:

ויאמר משה אל אהרן - לאחר שהוקם את המשכן בשנה שנייה (ראה שמ' מ , יז) , שהיה שם ארון העדות: קח צנצנת אחת וגו'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

צנצנת אחת - אחת היא במקרא , ופירושה כדברי המתרגם ארמית. וזה הדבר צוה השם אחר שנעשה המשכן , כי כן כתוב: לפני יי'; גם "לפני העדות" (להלן , לד) , שהם הלוחות. והזכיר זה הדבר , להזכיר במקום אחד ניסי המן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. צנצנת - כלי חרש או נחשת; ואין למלה הזאת חבר. וטעם לפני יי' - בעבור הכבוד , שהוא על הכרובים (ראה שמ' כה , כב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

לפני יי' - רוצה לומר: לפני ארון העדות , והוא בקדש הקדשים , כמו שיתבאר במה שיבא (שמ' כו , לג). והנה היה זה המן קיים לדורות ובלתי נפסד , על צד הפלא; רוצה לומר , שכבר נתן לו השם יתעלה אז טבע , על יד משה נביאו , על שיהיה בלתי נפסד , עם היותו קל ההפסד בעצמותו , באופן שהיה נמס הנשאר מהמן חוץ למחנה כחֹם השמש , כמו שקדם (לעיל , כא).