תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי־מחה אמחה את־זכר עמלק מתחת השמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם: (שמות פרק יז פסוק יד)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: (שמות פרק יז פסוק יד)

ויאמר ה' אל־משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי־מחה אמחה את־זכר עמלק מתחת השמים: (שמות פרק יז פסוק יד)

ויאמר יהוה אל־משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי־מחה אמחה את־זכר עמלק מתחת השמים: (שמות פרק יז פסוק יד)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כְּתוֹב דָּא דֻכרָנָא בְּסִפרָא וְשַׁו קֳדָם יְהוֹשֻׁעַ אֲרֵי מִמחָא אֶמחֵי יָת דֻּכרָנֵיהּ דַּעֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָא :

עין המסורה:

ויאמר יי' - י"ב בטעמא (אזלא גריש) בסיפרא: ראה שמ' ד , יא. אמחה - ב': בר' ו , ז; שמ' יז , יד.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' - י"ב בטע' בסיפ'; מחה - ל'; אמחה - ב' את האדם.

רש"י:

כתב זאת זכרון - שבא עמלק להזדויג לישראל קודם לכל האומות (ראה מכיל' בשלח עמלק ב). ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ , שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו. כאן נרמז לו למשה , שיהושע מכניס את ישראל לארץ (ראה שם). כי מחה אמחה - לכך אני מזהירך כן , כי חפץ אני למחותו.

רשב"ם:

באזני יהושוע - שימלוך עליהם , ויקיים מצותי למחות את שם עמלק. כי מחה אמחה וגו' - כי אני רוצה שימחה שמו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר יי' אל משה כתוב זאת זכרון - זאת הפרשה בשנת הארבעים נאמרה , והעד , שאמר בַספר - בפתחות הבי"ת; והטעם: ספר התורה , או ספר אחר היה להם ויִקָרֵא "ספר מלחמות יי'" (ראה במ' כא , יד). וטעם ושים באזני יהושע - בעבור שהוא יביא העם אל הארץ.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. כתב זאת זכרון בספר - הנודע , והוא "ספר מלחמות יי'" (במ' כא , יד); ואיננו אתנו , כאשר אין לנו "ספר הישר" (יהו' י , יג) ו"מדרש עדו" (ראה דה"ב יג , כב) ו"דברי הימים למלכי ישראל" (מ"א יד , יט) וספרי שלמה (ראה מ"א ה , יב). וטעם ושים באזני יהושע - כי השם ידע , כי הוא עתיד להלחם עם מלכי כנען. וטעם כי מחה אמחה - בעבור שהכעיס השם. כי אלופי אדום נבהלו מפחדו (ראה שמ' טו , טו) בעבור האותות שעשה במצרים ובים , וככה מואב ופלשת (ראה שם , יד - טו); והנה זה עמלק שמע גבורות השם בעבור עמו ישראל , והנה בא ממקום רחוק להלחם עם ישראל ולא פחד מהשם. וכן כתוב "ולא ירא אלהים" (דב' כה , יח). ויש אומרים , כי עמלק היה שם המלך , בעבור שאמר הכתוב "את עמלק ואת עמו" (לעיל , יג). או עַם אחר התחבר עִמו.

ר' יוסף בכור שור:

כתוב זאת - שעשה עמלק. כי מחה אמחה - ורוצה אני שיודיע סרחונו וידעו למה אמחנו , ולא יזקקו עוד לישראל.

רמב"ן:

כתוב זאת זכרון בספר - אמר רבי אברהם כי הוא ספר נודע , והוא "ספר מלחמות יי'" (במ' כא , יד) , וכתוב בו המלחמות שעשה השם בעבור יראיו; ויתכן שהיה מימות אברהם. ואין בדבריו אלה , רק תואנה! והנכון בעיני , כי בספר ירמוז לספר התורה , כענין שכתוב "לקוח את ספר התורה הזה" (דב' לא , כו). יאמר: כתוב זאת בספר תורתי , שיזכרו בני ישראל מה שעשה עמלק , כי מחה אמחה את זכרו , ונתתי נקמתי בו ביד עמי ישראל (ע"פ יח' כה , יד); וזו היא המצוה שכתב לנו במשנה תורה "זכור את אשר עשה לך עמלק" וגו' (דב' כה , יז). ואמר: ושים באזני יהושע - לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו , כי הוא היודע ועד (ע"פ יר' כט , כג). וירמוז , כי אחרי שיירשו הארץ ימחו אותו; כי מצוה עליהם תחלה להכרית שבעת הגויים וינחלו הארץ. זהו שנאמר שם "והיה בהניח יי' אלהיך לך" וגו' (דב' כה , יט); ואם היה בימי יהושע כן , היה מזכירם למחות אותו , אבל נשארה הארץ לרשתה בימיו הרבה (ראה יהו' יג , א) , ולא הגיע זמנה עד מלוך שאול (ראה ש"א טו , ב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

כתוב זאת זכרון בספר - יתכן שכתב זה בספר מה , היה ידוע אצלם , והוא 'ספר הזכרונות' או 'ספר מלחמות יי'' , כמו שכתב החכם אבן עזרא. או יהיה הרצון בזה , שיצוה ישראל לזכור אשר עשה עמלק ולמחות את שמם , כמו שבא הצווי בזה בתורה (דב' כה , יז); ולזה צוהו לכתוב זה הספור בתורה , להעיר ישראל , כי השם יתעלה הוא אשר יתן להם כח למחות עמלק הִמָּחוּת מוחלט.