תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
עבר
לפני
העם
וקח
אתך
מזקני
ישראל
ומטך
אשר
הכית
בו
את־היאר
קח
בידך
והלכת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
עֲבֹר֙
לִפְנֵ֣י
הָעָ֔ם
וְקַ֥ח
אִתְּךָ֖
מִזִּקְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וּמַטְּךָ֗
אֲשֶׁ֨ר
הִכִּ֤יתָ
בּוֹ֙
אֶת־הַיְאֹ֔ר
קַ֥ח
בְּיָדְךָ֖
וְהָלָֽכְתָּ:
(שמות פרק יז פסוק ה)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
עֲבֹר
לִפְנֵי
הָעָם
וְקַח
אִתְּךָ
מִזִּקְנֵי
יִשְׂרָאֵל
וּמַטְּךָ
אֲשֶׁר
הִכִּיתָ
בּוֹ
אֶת־הַיְאֹר
קַח
בְּיָדְךָ
וְהָלָכְתָּ:
(שמות פרק יז פסוק ה)
ויאמר
ה'
אל־משה
עבר
לפני
העם
וקח
אתך
מזקני
ישראל
ומטך
אשר
הכית
בו
את־היאר
קח
בידך
והלכת:
(שמות פרק יז פסוק ה)
ויאמר
יהוה
אל־משה
עבר
לפני
העם
וקח
אתך
מזקני
ישראל
ומטך
אשר
הכית
בו
את־היאר
קח
בידך
והלכת:
(שמות פרק יז פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
עֲבַר
קֳדָם
עַמָא
וְסַב
עִמָך
מִסָבֵי
יִשׂרָאֵל
וְחֻטרָך
דִּמחֵיתָא
בֵיהּ
יָת
נַהרָא
סַב
בִּידָך
וְתֵיזֵיל
:
עין המסורה:
ויאמר
יי'
-
י"ב
בטעמא
(אזלא
גריש
,
בסיפרא):
ראה
שמ'
ד
,
יא.
וקח
-
י"ג:
בר'
כז
,
ט;
כח
,
ב;
לא
,
לב;
שמ'
יז
,
ה;
*במ'
יז
,
יז;
ש"א
ב
,
טז;
כ
,
לא;
ש"ב
ב
,
כא;
מ"ב
ד
,
כט;
ט
,
א;
יר'
יג
,
ו;
הו'
יד
,
ג;
מש'
ד
,
י.
אִתְךָ
-
י"ו
בתורה:
ראה
שמ'
יב
,
מח.
ומטך
-
ב':
בר'
לח
,
יח;
שמ'
יז
,
ה.
רש"י:
עבור
לפני
העם
-
ונראה
אם
יסקלוך
(תנחומא
בשלח
כג);
למה
הוצאת
לעז
על
בני?!
וקח
אתך
מזקני
ישראל
-
לעדות
,
שיראו
שעל
ידך
המים
יוצאים
מן
הצור
,
ולא
יאמרו:
מעינות
היו
שם
מימי
קדם
(ראה
מכיל'
בשלח
ויסע
ו).
ומטך
אשר
הכית
בו
את
היאר
-
מה
תלמוד
לומר
אשר
הכית
בו
את
היאר?
אלא
שהיו
ישראל
אומרים
על
המטה
,
שאינו
אלא
לפרענות:
בו
לקה
פרעה
ומצרים
כמה
מכות
,
במצרים
ועל
הים;
לכך
נאמר:
אשר
הכית
בו
את
היאר
והם
אומרים
עליו
שהוא
לפורענות
-
יראו
עתה
שאף
לטובה
הוא
מוכן
(ראה
שם).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויש
אומרים
(ראה
תנח'
בשלח
כב)
,
כי
בעבור
שאמר
משה
"עוד
מעט
וסקלוני"
(לעיל
,
ד)
,
השיבו
השם:
עבור
לפני
העם!
והנכון
בעיני
,
שטעם
עבור
-
שיעשה
זה
בפרהסיא
ויודיעם
הסוד;
וזה
המקום
היה
קרוב
מהר
סיני
,
והוא
הצור
שהכה
(ראה
להלן
,
ו).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
יש
אומרים
(ראה
תנח'
בשלח
כב):
בעבור
שאמר:
"עוד
מעט
וסקלוני"
(לעיל
,
ד)
,
אמר
לו
השם:
עבור
לפני
העם
המריבים
עמך
,
והודיעם
,
כי
מים
תתן
להם
עתה;
וקח
אתך
מזקניהם.
ומטך
אשר
הכית
בו
-
בציווי
(ראה
שמ'
ז
,
יט).
ר' יוסף בכור שור:
אשר
הכית
בו
את
היאור
-
כי
אז
יֵראה
הנס
גדול:
שהמטה
,
שגרם
למצרים
שלא
יוכלו
לשתות
מִימֵימֵי
היאור
,
הביא
להם
לשתות.
רמב"ן:
עבור
לפני
העם
-
כלשון
"העביר
אותו
לערים"
(בר'
מז
,
כא);
"והעברתי
את
אויביך
בארץ
אשר
(בנוסחנו
ללא
'אשר')
לא
ידעת"
(יר'
טו
,
יד);
שתעבור
מהם
אל
מקום
אחר.
או
כמו
"ויעבר
את
הכושי"
(ש"ב
יח
,
כג);
"והוא
עבר
לפניהם"
(בר'
לג
,
ג)
-
שקדם
ללכת
קודם
להם.
וענין
הכתוב
הזה
,
כי
העם
היה
ברפידים
,
והצור
אשר
יצאו
ממנו
המים
היה
בחורב
(ראה
להלן
,
ו)
,
והוא
הר
סיני
,
על
דעת
הראשונים
(שבת
פט
,
א);
או
מקום
עיר
לפני
ההר
,
קרוב
לו
,
על
דעתי
-
כאשר
אפרש
עוד
(שמ'
יח
,
א
-
ב).
והנה
הוצרך
משה
לקדם
לפני
העם
,
לעבור
מרפידים
אל
חורב
כמהלך
פרסה
או
שתי
פרסאות
,
רחוק
מן
המחנה
ולפניהם
,
ועל
כן
אמר
לו:
עבור
לפניהם
,
וקח
אתך
מזקני
ישראל
והלכת
-
כלומר
,
שתלך
עד
שתראה
אותי
"עומד
לפניך
על
הצור
בחורב"
(להלן
,
ו).
והנה
הכה
בצור
ויצאו
ממנו
מים
,
ולא
ספר
הכתוב
"ותשת
העדה
ובעירם"
כאשר
בשניה
(במ'
כ
,
יא)
,
אבל
בידוע
שעשו
כן.
וברור
הוא
שלא
הלכו
העם
אל
חורב
לשתות
,
כי
לא
באו
לפני
הר
סיני
עד
אחרי
כן
בחדש
השלישי
(ראה
שמ'
יט
,
א)
,
אבל
שלחו
שם
נעריהם
ובהמתם
לשאוב
מים
ולהביא
להם
,
כמנהג
המחנות.
וקרוב
אלי
,
שיצאו
מן
הצור
בחורב
מים
קרים
נוזלים
(ע"פ
יר'
יח
,
יד)
,
הלכו
אל
רפידים
,
ושם
שתו
אותם;
והוא
שאמר
הכתוב
"ויוצא
נוזלים
מסלע
ויורד
כנהרות
מים"
(תה'
עח
,
טז)
,
וכתיב
"פתח
צור
ויזובו
מים
הלכו
בציות
נהר"
(תה'
קה
,
מא).
ומה
שאמר
"הן
הכה
צור
ויזובו
מים
ונחלים
ישטופו"
(תה'
עח
,
כ)
-
גם
הוא
על
הצור
הזה
בחורב
,
על
דרך
הפשט;
והסלע
השני
אשר
היה
בקָדֵש
(ראה
במ'
כ
,
א
ואי')
-
נבקע
בו
כמו
באר
נובע
מים
,
ועל
כן
אמר
"היא
הבאר
אשר
אמר
יי'
למשה"
(במ'
כא
,
טז)
,
ואמרו
בשירה:
"באר
חפרוה
שרים
כרוה"
(שם
,
יח)
,
כי
היה
כמו
באר
חפרוה.
ולכך
אמר
שם
"ותשת
העדה
ובעירם"
(במ'
כ
,
יא)
-
ששתו
מיד
שם
באותו
מקום
,
אבל
כאן
היו
נהרות
שוטפים
ממנו
,
ושותים
בבתיהם
לרצונם.
ואעפ"י
שהיה
הכל
בארה
של
מרים
,
כקבלת
רבותינו
(ראה
תנח'
במדבר
ב)
,
יתכן
שהיה
בפעם
הראשון
וכל
הארבעים
מושך
מים
כנהרות
,
ובפעם
השנית
,
מפני
העונש
אשר
היה
שם
,
נעשה
כמו
באר
חפרוה
,
מלאה
מים
חיים.
וטעם
ומטך
אשר
הכית
בו
את
היאור
-
בצווי
לאהרן.
והזכיר
בו
מכת
היאור
,
ולא
אמר
'והמטה
אשר
נהפך
לנחש'
,
או
'והמטה
אשר
עשית
בו
את
האותות'
-
להזכיר
בו
פלא
,
כי
אז
הפך
מים
לדם
והסיר
אותם
מטבעם
,
ועתה
יביא
מים
בצור
החלמיש
(ע"פ
דב'
ח
,
טו);
והנה
יעשה
בו
דבר
והפכו.