תנ"ך - הנני עמד לפניך שם ׀ על־הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (שמות פרק יז פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם ׀ עַל־הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות פרק יז פסוק ו)

טקסט בלבד:

הנני עמד לפניך שם ׀ על־הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל: (שמות פרק יז פסוק ו)

תיקון קוראים:

הנני עמד לפניך שם ׀ על־הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל: (שמות פרק יז פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
הָאֲנָא קָאֵים קֳדָמָך תַּמָן עַל טִנָרָא בְּחוֹרֵב וְתִמחֵי בְטִנָרָא וְיִפְּקוּן מִנֵיהּ מַיָא וְיִשׁתֵּי עַמָא וַעֲבַד כֵּין מֹשֶׁה לְעֵינֵי סָבֵי יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
בצור - ג' (דגושים): שמ' יז , ו; יש' ב , י; איוב יט , כד. וְיצאו - ז' (רפין): שמ' יז , ו; כא , כב; דב' כא , ב; יהו' ח , ו; יש' סו , כד; יח' ט , ז; לט , ט.

מסורה קטנה:
ויצאו - ז'.

רש"י:
והכית בצור - 'על הצור' לא נאמר , אלא בצור - מכאן שהמטה היה של מין דבר חזק ושמו 'סנפירינון' , והצור נבקע מפניו (ראה מכיל' בשלח ויסע ו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
הנני - הטעם , כי תמצאני; והטעם: כחי וגבורתי בחֹרֵב. והכית בצור - שאין בו מים. ואחז דרך קצרה , שלא הזכיר 'ותשת העדה ובעירם' (ע"פ במ' כ , יא).

רמב"ן:
הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב - בעבור כי הפלא במים במקום הזה עתה היה קבוע , שיהיה הבאר עמהם כל ימי המדבר , כדברי רבותינו (תנח' במדבר ב) , בעבור זה נגלית עליו השכינה במקום ההוא , כאשר אמר במן: "ובקר וראיתם את כבוד יי'" (שמ' טז , ז) - בעבור היותו פלא קיים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנני עומד לפניך שם על הצור בחרב - הוא לדבר כלשון בני אדם. והרצון בו , שכבר ישפע לך ממני שם זה המופת , שכאשר תכה בצור , יצאו ממנו מים , שיספיקו אל שישתו מהם העם. או ירצה בזה , שאתה תשתדל לדבק בי שם , בדרך שאהיה עומד לפניך , ואז יתחדש זה המופת על ידך מפני דבקותך בי. ואמנם הוצרך להשתדל לדבקה בשם יתעלה מפני כעסו על ריב בני ישראל , והכעס הוא ממה שימנע הגעת הדבקות באופן שלם . וידמה לפי מה שהבינו במכילתא (בשלח ויסע ו) , שישראל אמרו למשה: איה כחך וגבורתך להביא באמצעות המטה כל מה שתרצה , כמו שעשית במצרים? תנו לנו מים באמצעות המטה! אבל בלי ספק לא תוכל על זה , כי לא נעשה באמצעות המטה מופת כי אם לרע , לפי שאין מדרך האלוה ההוא , אשר חדש אלו המכות , לעשות כי אם רע; ואלו נעשו המופתים ההם על יד השם יתעלה , הנה בלי ספק יוכל לתת לנו מים באמצעות המטה , כי הטובות שופעות ממנו בנמצאות בתכלית מה שאפשר בהם מהטוב והשלמות. ומפני זה רצו לנסות בזה הענין , אם יש יי' בקרבם במה שחודש מהנפלאות באמצעות המטה , או היו הנפלאות ההם מאלוה אחר , דרכו שיגיעו ממנו רעות לבד. ולזה צוה השם יתעלה , שיעשה זה המופת , אשר היה לטוב , באמצעות המטה. וזה פירוש נאה מאד בזה הענין. והנה שאר דברי זה הספור הם מבוארים עם מה שקדם מהדברים. (התועלות לשמ' טו , כב - יז , ז , בקובץ תועלות לרלב"ג). (חלק רביעי: "ויבא עמלק" וגו' עד סוף הפרשה; שמ' יז , ח - טז).
ריכוז קישורים