תנ"ך - והזהרתה
אתהם
את־החקים
ואת־התורת
והודעת
להם
את־הדרך
ילכו
בה
ואת־המעשה
אשר
יעשון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִזְהַרְתָּ֣ה
אֶתְהֶ֔ם
אֶת־הַחֻקִּ֖ים
וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת
וְהוֹדַעְתָּ֣
לָהֶ֗ם
אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙
יֵ֣לְכוּ
בָ֔הּ
וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲשֽׂוּן:
(שמות פרק יח פסוק כ)
וְהִזְהַרְתָּה
אֶתְהֶם
אֶת־הַחֻקִּים
וְאֶת־הַתּוֹרֹת
וְהוֹדַעְתָּ
לָהֶם
אֶת־הַדֶּרֶךְ
יֵלְכוּ
בָהּ
וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה
אֲשֶׁר
יַעֲשׂוּן:
(שמות פרק יח פסוק כ)
והזהרתה
אתהם
את־החקים
ואת־התורת
והודעת
להם
את־הדרך
ילכו
בה
ואת־המעשה
אשר
יעשון:
(שמות פרק יח פסוק כ)
והזהרתה
אתהם
את־החקים
ואת־התורת
והודעת
להם
את־הדרך
ילכו
בה
ואת־המעשה
אשר
יעשון:
(שמות פרק יח פסוק כ)
תרגום אונקלוס:
וְתַזהַר
יָתְהוֹן
יָת
קְיָמַיָא
וְיָת
אוֹרָיָתָא
וּתהוֹדַע
לְהוֹן
יָת
אוֹרחָא
דִּיהָכוּן
בַּהּ
וְיָת
עוּבָדָא
דְּיַעבְּדוּן
:
עין המסורה:
והזהרתה
-
ג'
(מלא
וחסר):
שמ'
יח
,
כ;
יח'
ג
,
יז;
לג
,
ז.
אתהם
-
ה':
*בר'
לב
,
א;
שמ'
יח
,
כ;
במ'
כא
,
ג;
יח'
לד
,
יב;
דה"א
ו
,
נ.
(ואחד:
אותהם
-
יח'
כג
,
מה).
יעשון
-
ה':
*שמ'
יח
,
כ;
ש"א
ב
,
כב;
מ"א
יט
,
ב;
כ
,
י;
הו'
ט
,
טז.
מסורה גדולה:
יעשון
ה'
והזהרתה
אתהם
ועלי
זקן
מאד
ותשלח
איזבל
מלאך
וישלח
אליו
בן
הדד
הכה
אפרים
שרשם
יבש.
מסורה קטנה:
והזהרתה
-
ג';
אתהם
-
ה';
ואת
-
המעשה
-
ל';
יעשון
-
ה'.
רשב"ם:
ויהי
אלהים
עמך
-
כלומר:
"ויכולת
עמוד"
(להלן
,
כג).
היה
אתה
לעם
מול
האלהים
-
לאותם
דינים
שצריך
לדרוש
אלהים
,
אתה
תשמע
מה
יאמר
לך
הקדוש
ברוך
הוא
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
אותם;
וזהו
"הדבר
הקשה
יביאו
אליך"
(ראה
להלן
,
כב);
אבל
שאר
דינים
,
הנודעים
בכל
לחכמי
ישראל
שתשים
עליהם
,
"ישפטו
הם
,
והקל
מעליך"
(שם).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
אתהם.
מלת
והזהרת
-
מטעם
"כי
נזהר"
(יח'
ג
,
כא)
,
וטעמו:
נשמר.
אתהם
-
שתי
מלות.
ילכו
בה
-
אשר
ילכו
בה;
וכן
"כמים
לים
מכסים"
(יש'
יא
,
ט).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
-
הדרך
השני
שאמרת
(ראה
לעיל
,
טז)
-
אתה
חייב
ללמדם
ולהורותם
מספקות
,
כי
טורח
גדול
הוא
להודיע
כל
המעשה
אשר
יעשון.
וטעם
והזהרת
אתהם
-
להזהירם
על
מצות
'עשה'
ו'לא
תעשה'
הקשורים
בלב;
שהם
עיקר
,
כמו
לאהבה
את
השם
ולדבקה
בו
(ראה
דב'
יא
,
כב)
,
ולירוא
מפניו
,
וללכת
אחריו
(ראה
דב'
י
,
יב)
,
ולמול
ערלת
הלב
(ראה
שם
,
טז)
,
ולא
ישנא
אחיו
,
ולא
יקום
ולא
יטור
(ראה
וי'
יט
,
יז
-
יח).
וכן
אמר
משה:
"בפיך
ובלבבך
לעשותו"
(דב'
ל
,
יד);
ורבים
ככה.
ואת
המעשה
אשר
יעשון
-
מצות
'עשה'
במעשה;
ורובם
אינם
מצות
'עשה'
עומדות
בעצמם
,
כי
אם
לזכר;
כמו
השבת
,
והמועדים
,
ופדיון
בכור
(ראה
שמ'
לד
,
כ)
,
ואהבת
הגר
(ראה
דב'
י
,
יט)
,
וציצית
(ראה
במ'
טו
,
לח
-
לט)
,
ותפילין
(ראה
דב'
ו
,
ח)
,
ותפילה
,
ומזוזה
(ראה
שם
,
ט)
,
גם
שעטנז
(ראה
וי'
יט
,
יט)
,
ורבים
אחרים;
ובמקומם
אפרשם.
ר' יוסף בכור שור:
ויהי
אלהים
עמך
-
שאז
תצליח
במעשיך
,
שתעשה
מעשיך
כהוגן
וכשורה
,
ואז
יסכים
הקדוש
ברוך
הוא
על
ידך
ויצליחך.
מול
האלהים
-
שיבואו
לשאול
לך
,
בעת
הצורך
,
כאשר
ישאל
איש
בדבר
אלהים
(ע"פ
ש"ב
טז
,
כג);
שהם
יבואו
לשאל
ממך
,
ואתה
בעת
הצורך
תשאל
להקדוש
ברוך
הוא
,
כמו
שכתוב
"ויקרב
משה
את
משפטן
לפני
יי'"
(במ'
כז
,
ה).
ויש
לפרש
מול
האלהים
-
נגד
הדיינין
,
כמו
"עד
האלהים
יבא
דבר
שניהם"
(שמ'
כב
,
ח):
שתעמוד
כנגדם
כדי
שישאלו
לך
בשעת
הצורך
,
ואתה
תשיב
דבריהם
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
,
כמו
שפירשתי.
ואז
-
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
אתהם
את
החקים;
אבל
עתה
-
אין
אתה
יכול
להזהיר
,
שאינם
שומעים
מה
שאתה
אומר
,
ולא
אתה
מה
שהם
אומרים.
רמב"ן:
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
אתהם
את
החקים
ואת
התורות
,
ותודיע
להם
את
הדרך
אשר
ילכו
בה
על
פי
התורה
והמצוה
-
שתזהירם
אתה
מאד
,
ותלמדם
התורה
והמצוה.
הודה
לו
גם
במה
שאמר:
"והודעתי
את
חקי
האלהים
ואת
תורותיו"
(לעיל
,
טז);
וגם
בזה
עצה
,
להזהיר
אותם
מאד
ולהתרות
אותם
במצות
ועונשים
,
אחרי
שלא
יעשה
הוא
בהם
את
הדין.
אבל
במשפט
,
אשר
אמרת:
"ושפטתי
בין
איש
ובין
רעהו"
(שם)
-
שים
לך
שופטים
עמך
,
כי
כבד
ממך
דבר
המשפט
יותר
מן
הכל
(ראה
לעיל
,
יח)
,
וטוב
לך
ולהם
להקל
מעליך
ונשאו
אתך
(ראה
להלן
,
כב).
ובידוע
כי
היו
עם
משה
שוטרים
נוגשים
בעם
(ע"פ
שמ'
ה
,
ו)
,
להביא
הנתבעים
לפניו
ולנגשם
בדבר
המשפט
,
והרבה
מהם
עם
השופטים
האלה
,
ולכך
אמר
במשנה
תורה
"ושוטרים
לשבטיכם"
(דב'
א
,
טו);
ואין
צרך
להזכיר
זה
בכאן
,
כי
לא
היה
מעצת
יתרו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והזהרת
(בנוסחנו:
והזהרתה)
אותם
את
החקים
ואת
התורות
-
והם
מצות
'לא
תעשה'
שלא
יתכן
שיודעו
כי
אם
על
צד
הנבואה.
והודעת
להם
את
הדרך
אשר
ילכו
בה
במנהגיהם
ובתכונותיהם
,
כמו
אהבת
הרעים
וההשמר
מהנקימה
והנטירה
ומה
שידמה
לאלו
המצות.
ואת
המעשה
אשר
יעשון
-
והם
מצות
'עשה'
אשר
יהיה
בקיומם
מעשה
,
כמו
אכילת
מצה
וישיבה
בסוכה
והנחת
תפילין
והתעטף
בציצית
ומה
שידמה
להם
מהמצות
המעשיות.