תנ"ך - ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ: (שמות פרק יח פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (שמות פרק יח פסוק כב)

טקסט בלבד:

ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך: (שמות פרק יח פסוק כב)

תיקון קוראים:

ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך: (שמות פרק יח פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וִידִינוּן יָת עַמָא בְּכָל עִדָּן וִיהֵי כָּל פִּתגָם רַב יַיתוֹן לְוָתָך וְכָל פִּתגָם זְעֵיר יְדִינוּן אִנוּן וְיֵיקְלוּן מִנָך וִיסוֹבְרוּן עִמָך :

עין המסורה:
יביאו - ט' (מלא וחסר): ראה שמ' טז , ה. וכל - הדבר - ב': שמ' יח , כב , כו.

מסורה גדולה:
יביאו ט' והיה ביום הששי ושפטו את העם שוק התרומה למען אשר יביאו בכורי והשערים ובצבים ובפרדים לבוש מלכות כי אל הלשכות.

מסורה קטנה:
יביאו - ט'.

רש"י:
ושפטו - "וידונון" (ת"א) , לשון ציווי. והקל מעליך - והדבר הזה להקל מעליך. והקל - כמו "והכבד את לבו" (שמ' ח , יא); "והכות את מואב" (מ"ב ג , כד) - לשון הווה.

רשב"ם:
כל הדבר הגדול - לדרוש אלהים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ושפטו. את הדבר שלא ידעו הם לשפט , תשפטנו אתה; ואם אתה לא ידעתו , "והבאת... את הדברים אל האלהים" (לעיל , יט).

ר' יוסף בכור שור:
ושפטו את העם בכל עת - כל עת שיהיו צריכין למשפט , יהיו מצויין להם. ושפטו את העם - יהיו להם דיינין רבים; אבל אתה יחיד , ולא תספיק לכולם [הגה"ה]. והקל מעליך - לשון צווי , כלומר: והקל המשא שעליך , ונשאו אילו הדיינין אתך.

רמב"ן:
וטעם ושפטו את העם בכל עת - כי בהיות להם שופטים רבים , ילך העשוק אל השופט בכל עת שירצה וימצאנו מזומן; כי אליך לא יוכל להתקרב בכל עת , מפני ההמון הגדול אשר לפניך והטרדא הגדולה אשר לך; ורבים מהם יסבלו החמס הנעשה להם מפני שלא יזדמן להם להגיד לך , ולא ירצו לעזוב מלאכתם ועסקיהם עד בֹּא עת הפנאי שיוכלו לגשת אליך. וזה טעם "על מקומו יבא בשלום" (להלן , כג) - כי עתה , מפני שלא יוכלו לגשת למשפט בכל עת , לא ינוחו בשלום , כי זה פתח לגוזלים לעשות חמס ולעושקים לעשות מריבה. וטעם "על מקומו" - אל כל המקום אשר יבאו שמה בהיותם במחנה במדבר. ודקדקו רבותינו (סנה' לד , ב) מלשון ושפטו בכל עת , שדיני ממונות גומרין אפילו בלילה , כי לא אמר 'כל היום'.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ושפטו את העם בכל עת - כי לא יבאו לפניהם דברי ריבות רבים , ולזה לא יצטרכו הבאים לפניהם להתעכב שם. והיה כל הדבר הגדול - שלא יֵדעו משפטו , יביאו אליך ואתה תודיע להם משפטו , וכל הדבר הקטון ישפטו הם , ויקלו מעליך ונשאו אתך. ויהיה והקל מקור ולא צווי.
ריכוז קישורים