תנ"ך - ואת
שני
בניה
אשר
שם
האחד
גרשם
כי
אמר
גר
הייתי
בארץ
נכריה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֵ֖ת
שְׁנֵ֣י
בָנֶ֑יהָ
אֲשֶׁ֨ר
שֵׁ֤ם
הָֽאֶחָד֙
גֵּֽרְשֹׁ֔ם
כִּ֣י
אָמַ֔ר
גֵּ֣ר
הָיִ֔יתִי
בְּאֶ֖רֶץ
נָכְרִיָּֽה:
(שמות פרק יח פסוק ג)
וְאֵת
שְׁנֵי
בָנֶיהָ
אֲשֶׁר
שֵׁם
הָאֶחָד
גֵּרְשֹׁם
כִּי
אָמַר
גֵּר
הָיִיתִי
בְּאֶרֶץ
נָכְרִיָּה:
(שמות פרק יח פסוק ג)
ואת
שני
בניה
אשר
שם
האחד
גרשם
כי
אמר
גר
הייתי
בארץ
נכריה:
(שמות פרק יח פסוק ג)
ואת
שני
בניה
אשר
שם
האחד
גרשם
כי
אמר
גר
הייתי
בארץ
נכריה:
(שמות פרק יח פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וְיָת
תְּרֵין
בְּנַהָא
דְּשׁוֹם
חַד
גֵּרְשֹׁם
אֲרֵי
אֲמַר
דַּיָיר
הֲוֵיתִי
בַּאֲרַע
נוּכרָאָה
:
עין המסורה:
ואת
שני
-
ג':
שמ'
יח
,
ג;
כט
,
ג;
וי'
ח
,
ב.
שם
האחד
-
ד'
בתורה:
בר'
ב
,
יא;
י
,
כה;
שמ'
יח
,
ג;
במ'
יא
,
כו.
גרשם
-
ד'
(במ"ם
סופית):
שמ'
ב
,
כב;
יח
,
ג;
שו'
יח
,
ל;
*עז'
ח
,
ב.
וכל
דברי
הימים
דכותהון
(גרשם
,
גרשום)
בר
מן
ב'
(גרשון):
דה"א
ה
,
כז;
כג
,
ו.
גרשם
-
ה'
חסר:
ראה
שמ'
ב
,
כב.
מסורה קטנה:
ואת
שני
-
ג';
שם
האחד
-
ד'
בתור';
גרשם
-
ד'.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואת.
דע
,
כי
אנשי
לשון
הקדש
שומרים
הפעלים
במתכנתם
בכל
הביניינים
,
ואינם
חוששין
לשמר
שמות
בני
אדם;
על
כן
אל
תתמה
בעבור
שאמר
גרשוֹם
בעבור
'שֵם'
או
'שָם';
כי
הנה
"קין"
בעבור
"קניתי"
(בר'
ד
,
א)
,
ואינו
נכון
בדקדוק;
וקשה
מזה
"נח"
מגזרת
"ינחמנו"
(בר'
ה
,
כט).
ופעם
יהפכו
השם
,
כמו
"חושים"
(בר'
מו
,
כג)
הוא
"שוחם"
(במ'
כו
,
מב).
ונקרא
'יעבץ'
בעבור
שילדתו
אמו
בעצב
(ראה
דה"א
ד
,
ט).
גם
יחסרו
אות
ממנו
,
כמו
'מעכה'
(ראה
דה"ב
יא
,
כא;
יג
,
ב)
הוא
'מיכה'
(ראה
שו'
יז
,
ד
-
ה);
והפך
זה:
"יוב"
(בר'
מו
,
יג)
הוא
"ישוב"
(במ'
כו
,
כד).
ורבים
אמרו
,
כי
כן
"שמואל"
מגזרת
"שאלתיו"
(ש"א
א
,
כ);
והישר
בעיני
,
כי
השרק
תחת
חלם;
כמו
"תוֹחוּ"
(ש"א
א
,
א)
-
"תוֹחַ"
(דה"א
ו
,
יט);
ו"צוּף"
(ש"א
א
,
א)
-
"צוֹפי"
(דה"א
ו
,
יא);
ו"נוּן"
(שמ'
לג
,
יא)
-
ו"נוֹן"
(דה"א
ז
,
כז).
והנה
שמוּאל
-
שְמוֹאֵל
,
וקראתו
אמו
ב'שואל'
,
כי
נְתָנוֹ
לה
כאשר
שאלה
(ראה
ש"א
א
,
כ
,
כז).
ואל
תתמה
איך
יקרא
שם
אדם
בשם
'אל'
,
כי
הנה
"צורי
שדי"
(במ'
ז
,
לו)
,
ורבים
ככה.
ולפי
דעתי
,
כי
שם
המזבח
שבנה
משה
"יי'
נסי"
(שמ'
יז
,
טו);
וככה
שם
המשיח
"יי'
צדקינו"
(יר'
כג
,
ו).
והגאון
אמר
,
כי
השם
דבק
עם
מלת
"יקראו"
(שם)
,
ושם
המשיח
הוא
"צדקינו"
(שם).
והנה
הוא
מטעה
בעל
הטעמים
,
ששָׂם
'טרחא'
במלת
"יקראו";
כי
הפרש
גדול
יש
בין
"ויקרא
בשם
יי'"
הכתוב
באברהם
(בר'
יב
,
ח)
,
שה'טרחא'
במלת
"ויקרא"
,
ובין
"ויקרא
בשם
יי'"
הכתוב
בספר
משה
(שמ'
לד
,
ה)
,
כאשר
אפרש
במקומו.
רמב"ן:
ואת
שני
בניה
,
אשר
שם
האחד
גרשום
-
אעפ"י
שאין
זה
מקום
מולדתם
יפרש
שֵם
הבנים
,
כי
לא
היה
מקום
להזכיר
שם
אליעזר
בהולדו
,
כאשר
פירשתי
בסדר
'ואלה
שמות'
(שמ'
ד
,
כ);
ובכאן
רצה
להזכיר
החסד
שעשה
הקדוש
ברוך
הוא
עם
משה
,
שהיה
גר
בארץ
נכריה
,
ונותן
שֵם
הודאה
לשם
,
שהצילהו
מחרב
פרעה
בברחו
,
ועתה
הוא
מלך
על
ישראל
,
והטביע
פרעה
ועמו
בים.
וטעם
כי
אמר
-
נמשך
למשה
,
הנזכר
בפסוק
הראשון
(לעיל
,
ב)
,
וכן
שם
האחד
אליעזר
כי
אלהי
אבי
בעזרי
נמשך
על
כי
אמר;
וכן
רבים.