תנ"ך - ויצא
משה
לקראת
חתנו
וישתחו
וישק־לו
וישאלו
איש־לרעהו
לשלום
ויבאו
האהלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּצֵ֨א
מֹשֶׁ֜ה
לִקְרַ֣את
חֹתְנ֗וֹ
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙
וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ
וַיִּשְׁאֲל֥וּ
אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ
לְשָׁל֑וֹם
וַיָּבֹ֖אוּ
הָאֹֽהֱלָה:
(שמות פרק יח פסוק ז)
וַיֵּצֵא
מֹשֶׁה
לִקְרַאת
חֹתְנוֹ
וַיִּשְׁתַּחוּ
וַיִּשַּׁק־לוֹ
וַיִּשְׁאֲלוּ
אִישׁ־לְרֵעֵהוּ
לְשָׁלוֹם
וַיָּבֹאוּ
הָאֹהֱלָה:
(שמות פרק יח פסוק ז)
ויצא
משה
לקראת
חתנו
וישתחו
וישק־לו
וישאלו
איש־לרעהו
לשלום
ויבאו
האהלה:
(שמות פרק יח פסוק ז)
ויצא
משה
לקראת
חתנו
וישתחו
וישק־לו
וישאלו
איש־לרעהו
לשלום
ויבאו
האהלה:
(שמות פרק יח פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וּנפַק
מֹשֶׁה
לְקַדָּמוּת
חֲמוּהִי
וּסגֵיד
וְנַשֵׁיק
לֵיהּ
וּשׁאִילוּ
גְבַר
לְחַברֵיהּ
לִשׁלָם
וְעָלוּ
לְמַשׁכְּנָא
:
עין המסורה:
האהלה
-
ח':
*בר'
יח
,
ו;
כד
,
סז;
שמ'
יח
,
ז;
לג
,
ח
,
ט;
במ'
יא
,
כו;
יהו'
ז
,
כב;
שו'
ד
,
יח.
רש"י:
ויצא
משה
וגו'
-
כבוד
גדול
נתכבד
יתרו
באותה
שעה:
כיון
שיצא
משה
,
יצא
אהרן
,
נדב
ואביהוא;
ומי
הוא
שראה
את
אילו
יוצאים
ולא
יצא?
(ראה
תנח'
ויגש
,
ז).
וישתחו
וישק
לו
-
איני
יודע
מי
השתחוה
למי;
כשהוא
אומר:
איש
לרעהו
,
מי
הוא
הקרוי
'איש'?
זה
משה
,
[שנאמר
"והאיש
משה"
(במ'
יב
,
ג)].
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויצא...
לקראת
חתנו
-
בעבור
כבוד
חכמתו
,
ולא
לכבוד
אשתו
ובניו;
כי
אין
מנהג
לאדם
נכבד
לצאת
לקראת
אשתו
או
בנו.
וישתחו
-
דקדוק
וישתחו
קשה.
ידענו
,
כי
שרשו
מבעלי
הה"א
באחרונה.
והנה
וישתחו
,
גם
"אשתחוה"
(תה'
ה
,
ח)
-
הוא"ו
במקום
ה"א;
כוא"ו
"שלו
הייתי"
(איוב
טז
,
יב)
,
שאמרו
ממנו
"לא
שָלַוְתִי"
(שם
ג
,
כו).
והנה
כאשר
אמרו
לשון
יחיד
וישתחו
,
היה
ראוי
להיותו
'וישתחוה';
כי
התי"ו
מבניין
'התפעל'
,
כמו
"והאיש
משתאה"
(בר'
כד
,
כא)
-
כי
משפט
אותיות
השינים
,
אם
היה
אחד
מהם
פ"א
הפעל
,
יהיה
האות
שלפניו
(אחר
אות
השורש)
ת"ו
'התפעל'.
והנה
בעבור
שהחליפו
הה"א
בוא"ו
במלת
וישתחו
,
הניחו
הוא"ו
הראשון
שאינו
סימן
לשון
רבים
,
תחת
ה"א
השרש
,
והעלימוהו
ואמרו
וישתחו;
ובעבור
היות
הו"ו
בסוף
המילה
סימן
לשון
רבים
כאשר
הוא
נעלם
,
כמו
"למה
תתראו"
(בר'
מב
,
א)
,
והנה
היה
נראה
מלת
וישתחו
,
בהעלם
הוא"ו
,
שהוא
סימן
לשון
רבים
,
על
כן
הוצרכו
להיות
המלה
מלעיל
,
להפריש
בינה
ובין
מנהגם
בלשון
רבים.
ולפי
הסברא
-
כי
היוצא
הוא
המשתחוה
זה
אל
זה.
וקראו
הכתוב
לרעהו
-
בעבור
גודל
מעלתו
בחכמה.
ויבאו
האהלה
-
שהוא
ידוע
,
שהוא
אהל
משה.
ר' יוסף בכור שור:
ויאמר
אל
משה
אני
חותנך
יתרו
-
על
ידי
שליח
,
ומקרא
קצר
הוא;
אי
נמי:
הכי
אמר
לו
במצרים
כשהביא
את
צפורה
למדין
,
ואמר
לו
משה:
איני
יכול
לשוב
,
כי
הקדוש
ברוך
הוא
מוציא
על
ידי
את
ישראל
ממצרים
-
אמר
לו
יתרו:
הנח
את
צפורה
שאוליכנה
אחר
שילוחיה
,
אותה
ובניה
(ראה
לעיל
,
ב
-
ג)
,
וכשתוציאם
,
אני
חותנך
יתרו
בא
אליך
למקום
שאשמע
שאתה
שם
,
ואשתך
ושני
בניה
עמה;
ועתה
בא.
ומשה
,
כשידע
שהוא
בא
,
יצא
לקראת
חתנו.
וישתחו
-
לימד
ענוותנותו
של
משה
,
שאעפ"י
שהוא
מלך
,
לא
נתייהר
,
אלא
השתחווה
לחותנו
וניהג
בעצמו
דרך
ענוה;
וסיפר
לו
כל
המאורע.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישתחו
וישק
לו
-
יראה
מפשט
הכתוב
,
כי
משה
השתחוה
ליתרו
חמיו;
והיה
זה
מגודל
הענוה
שהיתה
למשה.