תנ"ך - ויחד
יתרו
על
כל־הטובה
אשר־עשה
ה'
לישראל
אשר
הצילו
מיד
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּ֣חַדְּ
יִתְר֔וֹ
עַ֚ל
כָּל־הַטּוֹבָ֔ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה
יְהוָ֖ה
לְיִשְׂרָאֵ֑ל
אֲשֶׁ֥ר
הִצִּיל֖וֹ
מִיַּ֥ד
מִצְרָֽיִם:
(שמות פרק יח פסוק ט)
וַיִּחַדְּ
יִתְרוֹ
עַל
כָּל־הַטּוֹבָה
אֲשֶׁר־עָשָׂה
יְהוָה
לְיִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר
הִצִּילוֹ
מִיַּד
מִצְרָיִם:
(שמות פרק יח פסוק ט)
ויחד
יתרו
על
כל־הטובה
אשר־עשה
ה'
לישראל
אשר
הצילו
מיד
מצרים:
(שמות פרק יח פסוק ט)
ויחד
יתרו
על
כל־הטובה
אשר־עשה
יהוה
לישראל
אשר
הצילו
מיד
מצרים:
(שמות פרק יח פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וַחדִּי
יִתרוֹ
עַל
כָּל
טָבְתָא
דַּעֲבַד
יְיָ
לְיִשׂרָאֵל
דְּשֵׁיזֵיבִינוּן
מִיְדָא
דְמִצרָאֵי
:
רש"י:
ויחד
יתרו
-
וישמח
יתרו;
זהו
פשוטו.
ומדרשו
(סנה'
צד
,
א):
נעשה
[בשרו]
חדודין
חדודין
,
מיצר
על
איבוד
מצרים;
היינו
דאמרי
אינשי:
גיורא
עד
עשרא
דרי
לא
תבזי
ארמאה
באפיה.
על
כל
הטובה
-
טובת
המן
והבאר
והתורה
,
ועל
כולם
אשר
הצילו
מיד
מצרים
-
עד
עכשיו
לא
היה
עבד
יכול
לברוח
ממצרים
,
שהיתה
הארץ
מסוגרת
,
ואֵילו
יצאו
ששים
רבוא
(ראה
מכיל'
יתרו
עמלק
א).
רשב"ם:
ויחד
-
מגזרת
'חדה'
,
"עוז
וחדוה"
(דה"א
טז
,
כז)
,
כדין
כל
תיבות
של
בג"ד
כפ"ת
שמגזרת
חטופי
למ"ד
פעל
,
שסופם
דגשים:
מן
'בכה'
-
"וַיֵּבְךְּ"
(בר'
לז
,
לה);
מן
'פתה'
-
"וַיִּפְתְּ
בסתר
לבי"
(איוב
לא
,
כז);
"יַפְתְּ
אלהים
ליפת"
(בר'
ט
,
ז);
(מן
'ספה')
-
"אל
תוֹסְףְ
(בפ"א
דגושה)
על
דבריו"
(מש'
ל
,
ו);
מן
'שבה'
-
"וַיִּשְבְּ"
(במ'
כא
,
א).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויחד
יתרו
-
מגזרת
"חדות
יי'"
(נחמ'
ח
,
י)
,
כטעם
"וישמח"
(שו'
יט
,
ג).
והיה
ראוי
להיות
על
משקל
"ויֵרְדְּ
מיעקב"
(במ'
כד
,
יט)
,
ונפתח
הח"ת
בעבור
שהוא
מהגרון
,
ונשאר
הדל"ת
דגוש
כאשר
היה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויחד
-
מגזרת
"חדוה"
(דה"א
טז
,
כז);
והיה
ראוי
להיותו
על
משקל
"ויִפְתְ
בסתר
לבי"
(איוב
לא
,
כז);
"ויִשְבְּ
ממנו
שבי"
(במ'
כא
,
א);
רק
נפתח
החי"ת
בעבור
שהוא
מן
הגרון
,
ונשאר
הדל"ת
דגוש
כאשר
היה.
ולא
אדע
בכל
המקרא
אות
דגוש
בסוף
המלה
,
רק
אם
היה
בג"ד
כפ"ת
שיתחברו
שני
שואין
בסוף;
כמו
"ויבך"
(בר'
כז
,
לח);
"וישת"
(בר'
ט
,
כא);
"וישב"
(במ'
כא
,
א).
רק
עם
אחד
מהמלכים
לא
מצאנו
דגוש
,
רק
פתח
,
והם
שנים:
ויחד
יתרו;
"אל
יחד
בימי
שנה"
(איוב
ג
,
ו).
ר' יוסף בכור שור:
ויחד
יתרו
-
שמח
על
הטובה;
כי
לא
היה
יודע
דשלא
כדין
היו
עושין
להם
להשתעבד
בהם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויחד
יתרו
על
כל
הטובה
אשר
עשה
יי'
לישראל
-
הרצון
,
שכבר
שמח
יתרו
על
כל
הטובה
שעשה
השם
יתעלה
לישראל
,
כי
היא
היתה
הכונה
ברע
שהביא
השם
יתעלה
על
המצרים.
ולא
שמח
ברע
שהביא
השם
יתעלה
על
המצרים
מצד
שהוא
רע
להם
,
אבל
מצד
שהוא
טוב
לישראל;
כי
אין
מחֹק
השלם
לשמוח
על
הרע
מצד
מה
שהוא
רע.