תנ"ך - ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּאמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם: (שמות פרק יח פסוק י)

וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת־הָעָם מִתַּחַת יַד־מִצְרָיִם: (שמות פרק יח פסוק י)

ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים: (שמות פרק יח פסוק י)

ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים: (שמות פרק יח פסוק י)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יִתרוֹ בְּרִיך יְיָ דְּשֵׁיזֵיב יָתְכוֹן מִיְדָא דְמִצרָאֵי וּמִיְדָא דְפַרעֹה דְּשֵׁיזֵיב יָת עַמָא מִתְּחוֹת מַרוַת מִצרָאֵי :

עין המסורה:

ויאמר - ה' בטעמא (זרקא) בתורה (בראשי פסוקים): בר' ב , כג; לב , י; שמ' יח , י; במ' יא , כא; טז , כח. ויאמר - י"ב בטעמא (זרקא) בראשי פסוקים: בר' ב , כג; לב , י; שמ' יח , י; במ' יא , כא; טז , כח; ש"א יז , לז; כג , י; מ"א א , כד; מ"ב ה , יז; יח' לז , יא; אס' ה , יב; דה"ב ב , יא.

מסורה קטנה:

ויאמר - ה' בטע' בתור'.

רש"י:

אשר הציל אתכם מיד מצרים - אומה קשה. ומיד פרעה - מלך קשה (ראה מכיל' יתרו עמלק א). מתחת יד מצרים - [כתרגומו , לשון רידוי ומרות;] היד שהיו מכבידים עליכם , ['דישטריצא' בלעז , ] היא העבודה.

רשב"ם:

אשר הציל אתכם , משה ואהרן , מיד מצרים ומיד פרעה , ואת העם - משיעבוד מצרים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה - במצרים; אשר הציל את העם מתחת יד מצרים - בבקיעת ים סוף.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. (ברוך) - שים לבך לדקדוק זאת המלה. דע , כי לא יבא פעול כי אם מן הפעלים היוצאים; ואם מצאת אותו שהוא במשקל פעול , הסתכל: אם מצאת פועל שהוא יוצא , הוא באמת פעול; אם לא יהיה כן , הוא תאר. וככה אם היה על משקל פּוֹעֵל ואין לו פעול מהבניין בעצמו , והטעם: הגזרה , גם הוא תואר , ואיננו פּוֹעַל כלל. כמו 'שמר': הפועֵל הוא "שומר" (תה' קמה , כ) , והפעול "עשר שָמוּר לבעליו" (קה' ה , יב). מצאנו "הולך" (בר' טו , ב); "עומד" (שמ' ג , ה); "יוצא" (שמ' ח , טז); וכל אילו יראו פועלים , כי הם על מתכונת "שומר"; ובעבור שהגזרה מן הפעלים העומדים , כי לא יאמר ממנו 'הָלוּך' , 'עָמוּד' , 'יָצוּא' , והנה אין לו פעול , על כן אמרנו כי "הולך" - תאר , ואינו פועל. מצאנו "עצום" (במ' כב , ו) , והוא יראה פעול , כי הוא על משקל "שָמוּר"; כאשר חפשנו זאת הגזרה , מצאנו "וירבו ויעצמו" (שמ' א , ז) - מהפעלים העומדים , כי היוצא יהיה מהבניין 'הנוסף': "ויעצימהו מצריו" (תה' קה , כד); והנה לא נוכל לאמר 'עוצם' על משקל 'שומר' , מעניין "עצמה" (יש' מ , כט) , רק מעניין אחר: "ועוצם עיניו" (יש' לג , טו). הנה מצאנו מלת ברוך שהוא על משקל "שָמוּר"; והנה חפשנו בכל המקרא ולא מצאנו מזה העניין בבניין ה'קל' , רק מעניין אחר , והוא "ויברך על ברכיו" (דה"ב ו , יג) - גם הוא פועל עומד , לא יבוא ממנו פעול כלל; והנה מלת ברוך - תאר , כמו 'עצום' , מבניין ה'קל'. אמר רבי מרינוס (השרשים: 'ברך'): ברוך הוא תאר מהבניין 'הדגוש' , והיה הרי"ש ראוי להדגש ככל הגזרה; כמו "ברך נבות" (מ"א כא , יג); והוא על משקל "כדוב שכול" (הו' יג , ח). ולא דבר נכונה; כי כל תאר , כמו 'שכול' ו"גבור" (בר' י , ט) , לא ישתנו בסמיכת היחיד או בלשון רבים; כמו "ויהרג זכרי גבור אפרים" (דה"ב כח , ז); "הוי גבורים" (יש' ה , כב). והנה עומד כנגדו "בא (בנוסחנו: בוא) בְּרוך יי'" (בר' כד , לא); "ברוכים אתם ליי'" (תה' קטו , טו). אשר הציל אתכם - אומר למשה ולאהרן , שהיו שלוחי השם , ועל ידם באו המכות לפרעה ולמצרים; על כן אמר: מיד מצרים ומיד פרעה. ואחר כן ברך השם אשר הציל את העם מתחת יד מצרים - במצרים ובים.

רמב"ן:

אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה - כי עשה עמכם נס גדול שלא הרגו אתכם פרעה ועמו , כי יבאו בעבורכם עליהם מכות גדולות בארצם. והיה הנס הזה גדול במשה , על כן הזכירו לנכח בכלל , ואמר אתכם - אתה והעם; ועוד נס אחר: אשר הציל את העם מתחת יד מצרים - שהיו הם במצרים ויצאו משם לחירות עולם. ורבי אברהם אמר , כי ברך תחלה השם אשר הציל אתכם - אתה ואהרן , שבאו המכות על ידכם לפרעה ולמצרים , ואחר כן ברך: אשר הציל את העם מתחת יד מצרים - במצרים ובים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ויאמר יתרו ברוך יי' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה - יתכן שאמר זה אל הזקנים וראשי העם שהיו שם עם משה , שלא העמיסו עליהם המצרים העבודה בחמר ובלבנים; כי לא נכנסו כל ישראל בזאת העבודה , כמו שבארנו בפרשת 'ואלה שמות' (שמ' א , יא). והנה הצילם מיד מצרים ומיד פרעה , שהיו מכאיבים ומכים אותם , כאמרו "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" (שמ' ב , יא); ושוטרי בני ישראל - תמצא גם כן שהיו מוכים (ראה שמ' ה , יד) , וזה לאות כי מנהגם היה להכות העברים ולצערם; עם שכבר היו משתדלים להמית כל הבן הילוד לישראל (ראה שמ' א , כב). ולזה אמר אחר זה: אשר הציל את העם מתחת יד מצרים - כי העם היו תחת ידם לענותם בסבלותם (ראה שם , יא). ואפשר כי קצת ראשי העם והזקנים היו גם כן עובדים זאת העבודה , אבל נתן יתרו תודה לשם יתעלה בתחִלה על הצלתו ראשי העם והזקנים , כי הם הנכבדים שבעם , ואחר כן נתן תודה על הצלתו העם. והנה זה הבאור השני הוא יותר נכון , לפי מה שאחשוב.