תנ"ך - והיו
נכנים
ליום
השלישי
כי׀
ביום
השלשי
ירד
ה'
לעיני
כל־העם
על־הר
סיני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָי֥וּ
נְכֹנִ֖ים
לַיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֑י
כִּ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִשִׁ֗י
יֵרֵ֧ד
יְהוָ֛ה
לְעֵינֵ֥י
כָל־הָעָ֖ם
עַל־הַ֥ר
סִינָֽי:
(שמות פרק יט פסוק יא)
וְהָיוּ
נְכֹנִים
לַיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
כִּי׀
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִשִׁי
יֵרֵד
יְהוָה
לְעֵינֵי
כָל־הָעָם
עַל־הַר
סִינָי:
(שמות פרק יט פסוק יא)
והיו
נכנים
ליום
השלישי
כי׀
ביום
השלשי
ירד
ה'
לעיני
כל־העם
על־הר
סיני:
(שמות פרק יט פסוק יא)
והיו
נכנים
ליום
השלישי
כי׀
ביום
השלשי
ירד
יהוה
לעיני
כל־העם
על־הר
סיני:
(שמות פרק יט פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וִיהוֹן
זְמִינִין
לְיוֹמָא
תְלִיתָאָה
אֲרֵי
בְּיוֹמָא
תְלִיתָאָה
יִתגְּלֵי
יְיָ
לְעֵינֵי
כָל
עַמָא
עַל
טוּרָא
דְסִינָי
:
עין המסורה:
ליום
-
כ':
שמ'
יט
,
יא;
כט
,
לו
,
לח;
*במ'
ז
,
יא
(פעמיים);
כח
,
ג
,
כד;
יר'
לז
,
כא;
יח'
ד
,
י;
ל
,
ב;
מג
,
כה;
מה
,
כג
(פעמיים);
מו
,
יג;
יואל
א
,
טו;
מל'
ג
,
יז;
אס'
ג
,
יד;
ח
,
יג;
דה"א
כו
,
יז
(פעמיים).
השלשי
(השני
בפסוק)
-
ג'
חסר
(בלישנא):
*שמ'
יט
,
יא;
ש"א
יז
,
יג;
ש"ב
ג
,
ג.
וכל
דברי
הימים
כותהון
בר
מן
ז':
דה"א
ח
,
א;
כג
,
יט;
כד
,
ח
,
כג;
כו
,
ב;
כז
,
ה
(פעמיים).
על
-
הר
סיני
-
ג':
שמ'
יט
,
יא
,
כ;
כד
,
טז.
מסורה גדולה:
השלשי
ג'
חס'
כי
ביום
השלשי
והשלשי
שמה
והשלשי
אבשלום
דשמואל.
וכל
דב'
ימ'
דכות'
ב'
מ'
ז'.
מסורה קטנה:
ליום
השלישי
-
ל';
השלשי
-
ג'
חס'
וכל
דברי
הימ'
דכות'
ב'
מ'
ז';
על
-
הר
סיני
-
ג'.
רש"י:
והיו
נכונים
-
מאשה.
ליום
השלישי
-
שהוא
ששה
בחדש.
ובחמשי
בנה
משה
את
המזבח
תחת
ההר
,
ושתים
עשרה
מצבה
,
כל
עניין
האמור
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
(ראה
שמ'
כד
,
ד
ואי')
,
ואין
מוקדם
ומאוחר
בתורה.
לעיני
כל
העם
-
מלמד
שלא
היה
בהם
סומא
,
שנתרפאו
כולם
(ראה
מכיל'
יתרו
בחדש
ג).
רשב"ם:
ירד
יי'
לעיני
כל
העם
-
יש
לומר:
"ויאמר
יי'"
של
תחילת
הפסוק
(לעיל
,
י)
-
על
ידי
מלאך
,
לכן
ירד
יי'
,
ולא
הקדוש
ברוך
הוא
בעצמו
,
מדלא
כתיב
'ארד';
כמו
שפירשתי
"ויי'
המטיר
על
סדום"
וגו'
"מאת
יי'
מן
השמים"
(בר'
יט
,
כד)
,
וגם
בהגדות
(ב"ר
נא
,
ב):
ראשון
שבפסוק
-
גבריאל
,
והשני
-
הקדוש
ברוך
הוא.
ר' יוסף בכור שור:
כל
אשר
דבר...
נעשה
-
הננו
מזומנים
לכל
אשר
יצוה
ויגזור
עלינו.
וישב
משה
את
דברי
העם
אל
יי'
-
שב
אל
הקדוש
ברוך
הוא
לומר
דברי
העם
לפניו
,
אלא
שהיה
ירא
לפתוח
ולדבר
לפני
המלך
,
עד
שפתח
הקדוש
ברוך
הוא
לדבר
עמו;
דאין
דרך
התלמיד
לפתוח
פיו
לפני
רבו
עד
שיפתח
הרב
תחילה.
ומשום
הכי
אמרו
רבותינו
(צירוף
של
ברכות
כז
,
ב
ויומא
לז
,
א):
השואל
בשלום
רבו
הרי
זה
בור.
ופתח
הקדוש
ברוך
הוא
תחילה
ואמר:
הנה
אנכי
בא
אליך
-
כדי
שיאמינו
בך
לעולם
וידעו
שאתה
שלוחי;
ואז
הגיד
משה
את
דברי
העם
אל
יי'
ואמר:
כבר
הם
מאמינים
ואומרים:
כל
אשר
דבר
יי'
נעשה;
ואז
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
מאחר
שהודו
לעשות
,
לך
וקדש
אותם
-
הזמין
,
שיהו
מזומנים
לשמוע
דברי
ולקבלם.
וכבסו
שמלותם
-
לבא
לפני
בטהרה
ובנקיות;
ויהיו
מזומנים
ליום
השלישי
-
נתן
להם
זמן
כדי
שיהא
להם
שהות
לטהר
עצמם.
רמב"ן:
ירד
יי'
לעיני
כל
העם
-
שכולם
יראו
ברדתו
שם
,
כי
יראו
מראה
הכבוד
"כאש
אוכלת
בראש
ההר"
(שמ'
כד
,
יז);
לא
שיראו
את
השם
,
וכתיב
"לא
יראני
האדם
וחי"
(שמ'
לג
,
כ)!
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולזה
אמר
לו
השם
יתעלה
,
כי
מפני
שהם
רוצים
שיגיע
להם
קול
דברים
(ראה
דב'
ד
,
יב)
מהשם
יתעלה
,
כבר
יחוייב
שתקדשם
,
שלא
יגשו
אל
אשה
ויכבסו
שמלותם
לכבוד
השם
יתעלה
,
כדי
שיהיו
נקיים
מהטמאות;
ובזה
האופן
יהיו
נכונים
ליום
השלישי
לשמוע
קול
הדברים
שיגיע
מאת
השם
יתעלה
על
דרך
המופת
,
כי
ביום
השלישי
ירד
יי'
לעיני
כל
העם
על
הר
סיני.