תנ"ך - ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: (שמות פרק יט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: (שמות פרק יט פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה: (שמות פרק יט פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה: (שמות פרק יט פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה בְיוֹמָא תְלִיתָאָה בְּמִהוֵי צַפרָא וַהֲווֹ קָלִין וּבַרקִין וַעֲנָנָא תַקִיף עַל טוּרָא וְקָל שׁוֹפָרָא תַּקִיף לַחדָּא וְזָע כָּל עַמָא דִּבמַשׁרִיתָא :

עין המסורה:
בהית - ח' חסר (בלישנא): ראה שמ' ט , כח. קלת - ד' חסר: שמ' ט , כג , כח; יט , טז; ש"א יב , יח. וברקים - ב': שמ' יט , טז; תה' יח , טו. על - ההר - ד': שמ' ג , יב; יט , טז; יהו' יח , יג; יח' יא , כג. וקל שפר - ג': שמ' יט , טז; יר' מב , יד; תה' צח , ו.

מסורה קטנה:
בהית - ח' חס'; וברקים - ב' וישלח חציו; על - ההר - ד'; וקל - ל' חס'.

רש"י:
בהיות הבקר - מלמד שהקדים על ידם (ראה מכיל' יתרו בחדש ג) , מה שאין כן דרך בשר ודם לעשות כן , שיהא הרב ממתין לתלמיד; וכן מצינו ביחזקאל: "קום צא אל הבקעה" (יח' ג , כב) , "ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יי' עומד" (שם , כג; ראה נדרים ח , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בהיות הבקר - זה אות , כי יקרא גם הלילה 'יום'; ועוד אפרשנו בפסוק "לא תבערו אש" (שמ' לה , ג). בהיות הבקר - לפי דעתי: קרוב מזרוח השמש. קולות - הם קולות רעמים. וקול השופר הוא הפלא , כי איננו בדברי התולדות.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויהי - טעם: וענן כבד על ההר היה לבדו , וככה הקולות והברקים. וטעם חזק מאד - יותר מכל קול שופר ששמעו. ויחרד כל העם אשר במחנה - בעבור קול השופר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהי ביום השלישי בהיות הבקר המציא השם יתעלה על הר סיני על דרך המופת קולות וברקים , וכבר המציא שם בזה האופן ענן כבד , היה בו איד קיטוֹרי , בדרך שחדש קולות מרעידים וברקים נפלאים; וחדש שם גם כן על דרך המופת קול דומה לקול השופר , והיה חזק מאד. וזה בתכלית הפלא , רוצה לומר: התחדש קול שופר מזולת שופר; אלא שמציאות קול השופר איננו נמנע מצד עצמותו , ואולם מה שהוא בלתי אפשר אצל הטבע הוא שיתחדש קול שופר מזולת שופר או מה שיאות לו; וזהו המופת אשר היה בזה. והוא אצלנו במדרגת התחדש הנחש מהמטה (ראה שמ' ד , ב - ג) , שהוא נמנע אצל הטבע , אלא שמציאות הנחש איננו נמנע מצד עצמותו. והנה חרד כל העם אשר במחנה מאלו הקולות הנפלאים.
ריכוז קישורים