תנ"ך - ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר: (שמות פרק יט פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן־הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: (שמות פרק יט פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר: (שמות פרק יט פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר: (שמות פרק יט פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְאַפֵּיק מֹשֶׁה יָת עַמָא לְקַדָּמוּת מֵימְרָא דַייָ מִן מַשׁרִיתָא וְאִתעַתַּדוּ בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא :

עין המסורה:
ויוצא - י"ב מלא: בר' טו , ה; כד , נג; מג , כג; מח , יב; שמ' יט , יז; שו' ו , יט; מ"ב כד , יג; יר' י , יג; נ , כה; נא , טז; תה' קלו , יא; דה"ב כג , יד.

מסורה קטנה:
ויוצא - י"ב מל'.

רש"י:
לקראת האלהים - מגיד שהיתה שכינה יוצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה , וזהו שנאמר "יי' מסיני בא" (דב' לג , ב) , ולא נאמר 'לסיני בא' (ראה מכיל' יתרו בחדש ג). בתחתית ההר - לפי פשוטו: ברגלי ההר. ומדרשו , שנתלש ההר ממקומו (ראה שם) ונכפה עליהם כגיגית (ראה שבת פח , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לקראת האלהים - יש אומרים , כי דיבור השם קדמון; וחכמי הגאונים אמרו , שהשם ברא קול , ואחר שהקול הוא מקרה , צריך לגֶשֶם נברא. גם הם אומרים , שהשם יברא אור וגשם לעתו , בעבור הנביא. ויש אומרים (ראה מכיל' יתרו בחדש ז): בעבור שהוא , דיבור השם , פלא , ולא נוכל לדעת איך הוא , על כן אמר בבת אחת 'זכור' ו'שמור'. וכל זה היינו יכולים לומר , לולי שהם , השומעים , בני אדם; ואין הרגשת האוזן כהרגשת העין , כי העין תראה צורות רבות בלא רגע זמן , והאוזן איננה כן , כי כאשר הוא השינוי באויר , כן יגע אל האוזן לעולם , הראשון ראשון והאחרון אחרון. ואם אמרו שהשם הוסיף על הרגשת האוזן , למה לא נכתב זה הפלא בכתוב?! וכלל אוֹמַר: כל המפרש פירוש ויסמוך על פלא שאיננו בתורה ולא בדברי קבלה , אין פירושו אמת; גם אם מצאנו בתלמוד דברים , והם דברי יחיד , לא נלמוד מהם ולא נכחישם. ודעתי תדענה בפרשת 'ואתחנן' (דב' ד , לה) , כי שם אבאר למה אמר לקראת האלהים , גם "וידבר אלהים" (שמ' כ , א) , גם "בא האלהים" (שם , יז).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויוצא. טעם ויוצא - מאהליהם. וטעם לקראת האלהים - שיקבלו להיות השם , היורד על הר סיני , לאלהים להם. ויתיצבו בתחתית ההר - מחוץ לגבול שהגביל משה. והנה היו במעמד הר סיני כדרך שהציב בניהם בשנת הארבעים בכרתו ברית עמהם (ראה דב' כט , ט - י); כי בתחלה היו הבכורים - הם הנגשים אל יי' (ראה להלן , כב) , ואחריהם ראשי השבטים , הם הנשיאים , ואחריהם הזקנים , ואחריהם השוטרים , ואחריהם כל איש ישראל , ואחריהם הטף , ואחריהם הנשים , ואחריהם הגרים. ומשה ואהרן עברו הגבול והיו בהר , קרובים אל הכהנים , אע"פ שלא דבר זה הכתוב מפורש , כי הכתוב אחז דרך קצרה; כי ידענו כי הם לא מרו פי השם. כי הנה כתוב "לך רד ועלית אתה ואהרן עמך" (להלן , כד) , ואמר משה: "אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא" (דב' ה , ה).

ר' יוסף בכור שור:
ויוצא משה את העם - כי היו חרידים ויריאים לצאת. בתחתית ההר - שלא היו קריבים אצל שיפוע ההר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויוצא משה את העם... מן המחנה והושיב אותם בתחתית ההר - רוצה לומר: אצל תחתית ההר , כדי שיראו אלו הנפלאות וישמעו דברי השם יתעלה מתוך האש. והנה אמר לקראת האלהים - לפי ששם נראה כבודו במה שחדש שם מהנפלאות העצומות.
ריכוז קישורים