תנ"ך - ויאמר משה אל־ה' לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ: (שמות פרק יט פסוק כג)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֹא־יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל־הַר סִינָי כִּי־אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת־הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ: (שמות פרק יט פסוק כג)

ויאמר משה אל־ה' לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו: (שמות פרק יט פסוק כג)

ויאמר משה אל־יהוה לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו: (שמות פרק יט פסוק כג)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ לָא יִכּוֹל עַמָא לְמִסַק לְטוּרָא דְסִינָי אֲרֵי אַתּ אַסהֵידתּ בַּנָא לְמֵימַר תַּחֵים יָת טוּרָא וְקַדֵּישׁהִי :

עין המסורה:

ויאמר משה אל - יי' - ה': ראה שמ' ד , י. לעלת - ד' חסר: שמ' יט , כג , כד; דב' א , כו , מא. אל - הר - י"ו: ראה שמ' ג , א. כי - אתה - ז' בתורה: בר' ל , כו; שמ' יט , כג; במ' יד , יד; כב , לד; דב' יח , ט; לא , ז , כג. וקדשתו - ב' , חד ראש פסוק וחד סוף פסוק: *שמ' יט , כג; *וי' כא , ח.

מסורה גדולה:

וקדשתו ב' הגבל את ההר כי את לחם אלהיך. חד רא' פס'.

מסורה קטנה:

לעלת - ד' חס'; אל - הר - י"ו; כי - אתה - ז' בתור'; העדתה - ל'; וקדשתו - ב' חד ראש' פסוק' וחד סופ' פסוק'.

רש"י:

לא יוכל העם - איני צריך להעיד בהם , שהרי מוּתְרים ועומדים הם היום שלשה ימים , ולא יוכלו לעלות , שאין להם רשות.

רשב"ם:

ויאמר משה אל יי' לא יוכל העם וגו' - המפרש (ראה רש"י) שכך אמר משה: 'כבר אמרת לנו זה שלשה ימים "והגבלת את ההר... השמרו לכם עלות בהר" (לעיל , יב) , ולמה אתה צריך לומר לי עכשיו פעם שנייה?' - טעות הוא בידו , שהרי מזרזין לאדם בשעת מעשה אף לאחר שזירזוהו קודם מעשה (ראה מכיל' יתרו בחדש ד); שמזרזין לאדם פעם שנייה בשעת מעשה , לומר: עתה הגיע הזמן לעשות מה שאמרתי. ועוד: פסוק שני , שחזר ואמר לו "לך רד" (להלן , כד) , מה בא לחדש? אלא כך אמר משה להקדוש ברוך הוא דרך שאילה , וכן שאל לו: אתמול שלשום אמרת לי שלא יוכל העם לעלות אל הר סיני: כשהזהרת את העם על ידי בהגבלה , אמרת לי "השמרו לכם עלות בהר" , ועכשיו אתה אומר לי "פן יהרסו אל יי'" (לעיל , כא)? שמא אתה מוסיף , שאפילו להתקרב מעט כדי להסתכל ולראות , אפילו רחוק מן ההר , אסור? והשיב לו הקדוש ברוך הוא: "לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו אל יי' לעלות" (להלן , כד) - וגם עתה לא אמרתי 'לראות'! בלא עלייה לא אמרתי לך.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר הגאון (רס"ג שמות ע' קצב; ראה גם ע' עט) , כי שנים רבות היה מצטער לדעת פירוש לא יוכל העם לעלות , עד ששמע שיש אחד מן המלכים , שלא יוכל שְלוּחָם לאמר לו 'מלאתי שליחותך' עד שיצונו לעשות דבר אחר; אז יאמר לו. ואלו היה זה הפירוש נכון , למה פעם שנית "ויאמר יי' אליו לך רד" (להלן , כד)? ועל דעתי , שהוא פירושו כמשמעו , וכן הוא: אמר השם למשה: "רד העד בעם" (לעיל , כא); לא ידע משה מה צורך שיעיד בהם , והוא כבר העיד בהם; על כן אמר: לא יוכל העם. אז אמר לו השם: "לך רד" (להלן , כד) כאשר צויתיך שתעיד בהם! כי השם לבדו ידע , כי צריכין היו ישראל שיעיד בהם פעם שנית.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. אמר רב סעדיה , כי שנים רבות חשב בפסוק הזה ולא ידע טעמו , עד שראה בספר מוסר שלמלכי פרס , שאין רשות לשליח לומר: 'עשיתי שליחותך' עד שישלחנו לדבר אחר. ולפי דעתי , בעבור שאמר לו השם: "פן יהרסו אל יי' לראות" (לעיל , כא) , לא ידע , אם צריך להזהירם שלא יראו; כי כבר אמר על הגבול שלא יעברו.

ר' יוסף בכור שור:

לא יוכל העם - כלומר: לא איצטריך להזהיר בהם יותר , כי כבר הוזהרו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה תמה משה מדוע הוסיף השם יתעלה לצוות ישראל שלא יהרסו לעלות , ואמר: הנה באמת לא יוכל העם לעלות אל הר סיני , כי אתה העדותה בנו לאמר: הגבל את ההר - לרשום בו גבול , שלא יעברו ישראל הגבול ההוא (ראה לעיל , יב) , וצויתנו עם זה לקדש ישראל בדרך שיהיו נכונים ליום השלישי (ראה לעיל , י - יא); ולזה לא נצטרך להוסיף עתה להם בזה אזהרה!