תנ"ך - ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה: (שמות פרק יט פסוק ז)

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה: (שמות פרק יט פסוק ז)

ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו ה': (שמות פרק יט פסוק ז)

ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו יהוה: (שמות פרק יט פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

וַאֲתָא מֹשֶׁה וּקרָא לְסָבֵי עַמָא וְסַדַּר קֳדָמֵיהוֹן יָת כָּל פִּתגָמַיָא הָאִלֵין דְּפַקְדֵיהּ יְיָ :

עין המסורה:

וישם - ל"ג בתורה: ראה שמ' ט , ה. את כל - הדברים האלה - ז' בתורה: בר' כ , ח; כט , יג; שמ' יט , ז; כ , א; במ' טז , לא; דב' יב , כח; לב , מה. צוהו - י': ראה שמ' ד , כח.

מסורה קטנה:

צוהו - י'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וישם לפניהם - בפה. ויש אומרים: בספר.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויבא משה - אל מחנה ישראל; ואין צרך להזכיר כי ירד. וישם לפניהם - כמו "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" (דב' ד , מד). אמר הגאון: וישם לפניהם - על דרך "שימה בפיהם" (דב' לא , יט); והטעם: התורה שהיא בעל פה , שהיא פירוש תורה שבכתב.

רמב"ן:

וישם לפניהם את כל הדברים האלה - טעמו , שאמר להם: הנה נתתי לפניכם הדברים , בחרו לכם היום (ע"פ יהו' כד , טו) אם תעשון כן; ולכן ענו אותו: "כל אשר דבר יי' נעשה" (להלן , ח); כטעם "הנה (לפנינו: ראה) נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" (דב' ל , טו) , וכן "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמ' כא , א) - שיאמרו אם יבחרו ויקבלו עליהם לעשותם; ועל כן אמר שם "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יי' ואת כל המשפטים ויען כל העם [קול אחד ויאמרו] כל הדברים אשר דבר יי' נעשה" (שמ' כד , ג). וכן "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" (דב' ד , מה) - שאמר לדור הבא בארץ אם יקבלו עליהם את התורה , כי בא לכרות עמהם ברית בערבות מואב כאשר כרת עם אבותיהם בחורב. והגאון רב סעדיה אמר , כי וישם לפניהם - כמו "שימה בפיהם" (דב' לא , יט). ואיננו אלא כמו שפירשתי. וכן טעם "ויענו כל העם יחדו" (להלן , ח) , כי משה קרא לזקני העם - שהם חכמיהם ושופטיהם , כי להם הבחירה , ושם לפניהם כל הדברים האלה במעמד כל העדה , כי על כולם צֻוה: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל" (לעיל , ג); והם לא המתינו לעצה ובחירה , "ויענו כל העם יחדו" , למקטון ועד גדול (ע"פ מ"ב כג , ב): "כל אשר דבר יי' נעשה" (להלן , ח); וכן אמר עוד "ויענו (בנוסחנו: ויען) כל העם קול אחד ויאמרו..." (שמ' כד , ג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה בא משה מן ההר אל המחנה וקרא לזקני ישראל ואמר להם הדברים האלה אשר צוהו יי' , והם הגישו הדברים לכל ישראל , וענו כל העם יחדו: כל אשר דבר יי' נעשה. וישב משה את דברי העם אל יי' - ראוי שתדע , כי הידיעות הם כולם אצל השם יתעלה , והוא ישפיע לנביא אחת מהם זולת האחרות - מצד הנביא , כי מצד השם יתעלה כבר ישפיעם לו כלם יחד , אם היה אפשר זה במקבל; ואמנם תתיחד ההודעה בקצת הענינים מקצת - מצד מה שתשוטט בו מחשבת הנביא , כמו שבארנו בשני מ'ספר מלחמות יי''. ולזה , מפני שהיה יחוד ההודעה מצד הנביא , היה ראוי שיגיד הנביא מה ששוטטה מחשבתו בו. וזה כֻּלו במראה הנבואה; כי ידמה לנביא ענין הגעת הנבואה לו , כאלו ישאל ויענה , וזה אמנם יהיה באמצעות הדמיון. וכבר תעמוד על אמתת זה מההשפעה אשר תהיה בחלומות הצודקים , כי כבר תמצא בזה האופן פעמים רבות. והנה , מה שאמרו ישראל כל אשר דבר יי' נעשה היה אפשר שיובן על שני פנים: האחד - שיהיה להם אות כי השם יתעלה מדבר עמו אלו הדברים אשר יצוה אותם עליהם , ויהיה הרצון באמרו כל אשר דבר יי' נעשה - כל אשר דבר יי' לך נעשה , אבל רצוננו שיתברר לנו שדבר יי' לך. והאופן השני הוא , שיהיה הדבור דבור השם יתעלה , לא דבור משה; וזה , כי אעפ"י שיתברר להם שהשם יתעלה מדבר עמו , הנה לא יתברר להם שיהיה הדבור אשר ידבר להם משה הוא הדבור אשר דבר אליו השם יתעלה. והנה לא היו ישראל סכלים , שירצו שידבר להם השם יתעלה בעצמו , כי זה היה בלתי אפשר להם , אבל רצו שיתחדש על דרך מופת מהשם יתעלה מה שיודיע להם רצון השם יתעלה , מזולת שישמעו זה מפי משה; כמו שהכירו ענין מצות שבת מפני המן קודם שישמעו זה מפי משה. והנה השיב משה את דברי העם אל יי' , והבין אותם משה אז לפי האופן הראשון; רוצה לומר , שהם רצו שיהיה להם אות , יעיד להם כי השם יתעלה מדבר עמו , ואז יעשו כל אשר דבר יי' לו. ובאתהו התשובה מהשם יתעלה לפי מה שהבין אותו משה מדבריהם , לסבה שזכרנו במה שקדם , ואמר אליו: הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור יראה העם בדברי עמך , וגם בך יאמינו תמיד במה שתדבר להם בשמי , אחר שכבר יתפרסם להם היותי מדבר עמך. והנה פירשנו אמרו בעבור ישמע - מענין ראיה , לפי שהחושים יבאו לפעמים קצתם תחת קצת: אמר "ראה ריח בני" (בר' כז , כז); "וכל העם רואים את הקולות" (שמ' כ , טו); "וראה את ערותה" (וי' כ , יז); וכן אמר "ומתוק האור וטוב לעינים" (קה' יא , ז) , כאלו היה הראות חוש הטעם. או יהיה ישמע מענין הקבלה , כטעם "והיה אם שמוע תשמע בקול יי'" (דב' כח , א); "ולא שמעו בתורתו" (יש' מב , כד); ויהיה הרצון בזה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן לעיניהם , וזה יהיה להם אות שאני מדבר עמך; והנה אעשה להם זה האות בעבור ישמע העם במה שאדבר עמך , ויקיימו הדברים ההם; וגם בך יאמינו לעולם בכל מה שתדבר להם בשמי , מפני מה שיתפרסם להם שאני מדבר עמך. והנה זה הפירוש השני הוא יותר נכון , לפי מה שאחשוב. וכאשר שמע משה זה המאמר מהשם יתעלה , שב להתבונן במה שאמרו ישראל , וידע שהם כיונו בזה שיהיה המדבר להם השם יתעלה , לא משה; והנה הגיד משה את דברי העם אל יי' לפי זאת הכונה השנית.