תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֽה: (שמות פרק יט פסוק ט)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה: (שמות פרק יט פסוק ט)

ויאמר ה' אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־ה': (שמות פרק יט פסוק ט)

ויאמר יהוה אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־יהוה: (שמות פרק יט פסוק ט)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אֲנָא מִתגְּלֵי לָך בְּעֵיבָא דַעֲנָנָא בְּדִיל דְּיִשׁמַע עַמָא בְּמַלָלוּתִי עִמָך וְאַף בָּך יְהֵימְנוּן לְעָלַם וְחַוִי מֹשֶׁה יָת פִּתגָמֵי עַמָא לִקדָם יְיָ :

עין המסורה:

ויאמר יי' - י"ב בטעמא (אזלא גריש) בסיפרא: שמ' ד , יא. לעולם - ב' מלא בתורה: *שמ' יט , ט; *דב' כג , ז.

מסורה גדולה:

לעולם ב' מל' בתור' וגם בך יאמינו לא תדרש שלמם.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' - י"ב בטע' בסיפ'; בעב - ל'; בדברי - ל'; לעולם - ב' מל' בתור'.

רש"י:

בעב הענן - במעבה הענן , וזהו "ערפל" (ראה שמ' כ , יח). גם בך - גם בנביאים הבאים אחריך (ראה מכיל' יתרו בחדש ב). ויגד משה ביום המחרת , שהוא רביעי לחדש , את דברי העם אל יי' - תשובה על דבר זה כבר שמעתי מהם , שרצונם לשמוע ממך; אינו דומה שומע מפי שליח לשומע מפי המלך; רצוננו לראות את מלכנו (ראה מכיל' יתרו בחדש ב).

רשב"ם:

בעב הענן - עב וחשך; שלא להסתכל בשכינה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

בעב הענן - אמר הגאון , כי מקום הענן כמו 'קדש' , ובעב הענן - 'קדש הקדשים'. והטעם על דעת מפרשים , שאמר אחר כן "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (להלן , יט). ועל דעתי , שהכתוב רמז על עת מעמד הר סיני בדברו דברי הברית , שהם עשרת הדברים; וכן אמרו לו: "דבר אתה עמנו" (שמ' כ , טז). וטעם וגם בך יאמינו - כי היו בישראל רבים על דעת חכמי הודו , שאמרו , שלא יתכן לדבר מי שאיננו גוף עם מי שהוא בגוף ויחי; והראיה: "היום הזה ראינו כי ידבר..." (דב' ה , כא). וטעם ויגד משה - וכבר הגיד משה זה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. אחר שאמר "וישב משה" (לעיל , ח) , מה טעם לאמר ויגד משה את דברי העם אל יי'? דע , כי יש פסוקים רבים בתורה , שהיו ראויים להיותם מוקדמים; והנה הפירוש: וכבר היה כך וכך; כמו "וייצר יי' אלהים" (בר' ב , ז) - וכבר יצר; "ויצמח יי' אלהים" (שם , ט) - וכבר הצמיח; "ויאמר בת מי את" (בר' כד , כג) - וכבר אמר , וכן כתוב: "ואשאל אותה" , ואחר כן "ואשים הנזם על אפה" (שם , מז); "ותאמר אל העבד" (שם , סה) - אז "ותפל מעל הגמל" (שם , סד); ואין צרך להאריך. והנה זה ויגד - וכבר הגיד; ולא הזכיר הכתוב מה הגיד. ומלת 'הגיד' - לעולם על דבר חדש שלא הזכירו; והנה אינו דבק עם "וישב משה" (לעיל , ח). ומתשובת השם , שאמר: הנה אנכי בא אליך בעב הענן , למדנו מה הגיד לו. ועוד , כי מצאנו זה הדבר מפורש בדבר משה , כאשר אפרש (להלן). דע , כי מצרים והודו הם מבני חם , ואלה סמוכים אל אלה; ואנשי הודו אינם אוכלים בשר , וככה היו עושים מצרים; ולא השתנו ממנהגם , רק בעבור שהתגברה עליהם מלכות ישמעאל , ושבו לדתו. וחכמי הודו נותנים ראייה כפי מחשבתם , כי לא יתכן שידבר השם עם אדם וחי (ע"פ דב' ה , כ); וישראל היו במצרים , והיו בישראל אנשים על זאת האמונה , והיתה נבואת משה בספק אצלם. ואין טענה ממלת "ויאמינו ביי' ובמשה עבדו" (שמ' יד , לא) , כי כתוב "וירא ישראל" (שם) - ולא 'כל ישראל'; ואילו היה כתוב 'כל ישראל' , ידבר על הרוב , כמשפט הלשון; וכן "וימת כל מקנה מצרים" (שמ' ט , ו) , ואחר כתוב "שלח העז את מקנך" (שם , יט). והנה טעם הנה אנכי בא אליך - תשובה על דברי משה שהגיד לו כן. וטעם בעב הענן - ברדת השם על ההר. ובדברי עמך - עשרת הדברים; אז יאמינו , כי נכון הוא שידבר השם עם האדם וחי. וטעם וגם בך יאמינו לעולם - שאתה נביאי , ויסור הספק ממחשבותם. והנה כתיב מפורש "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי" (דב' ה , כ); ועוד כתיב שם "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי" (שם , כג); ושם כתיב "קרב אתה ושמע" (שם , כד) , וזהו וגם בך יאמינו לעולם.

ר' יוסף בכור שור:

כל אשר דבר... נעשה - הננו מזומנים לכל אשר יצוה ויגזור עלינו. וישב משה את דברי העם אל יי' - שב אל הקדוש ברוך הוא לומר דברי העם לפניו , אלא שהיה ירא לפתוח ולדבר לפני המלך , עד שפתח הקדוש ברוך הוא לדבר עמו; דאין דרך התלמיד לפתוח פיו לפני רבו עד שיפתח הרב תחילה. ומשום הכי אמרו רבותינו (צירוף של ברכות כז , ב ויומא לז , א): השואל בשלום רבו הרי זה בור. ופתח הקדוש ברוך הוא תחילה ואמר: הנה אנכי בא אליך - כדי שיאמינו בך לעולם וידעו שאתה שלוחי; ואז הגיד משה את דברי העם אל יי' ואמר: כבר הם מאמינים ואומרים: כל אשר דבר יי' נעשה; ואז אמר הקדוש ברוך הוא: מאחר שהודו לעשות , לך וקדש אותם - הזמין , שיהו מזומנים לשמוע דברי ולקבלם. וכבסו שמלותם - לבא לפני בטהרה ובנקיות; ויהיו מזומנים ליום השלישי - נתן להם זמן כדי שיהא להם שהות לטהר עצמם.

רמב"ן:

בעב הענן - הוא "הערפל אשר שם האלהים" (שמ' כ , יח) , והכל רואים ומכירין כן , כמו שאמר "ומראה כבוד יי' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל" (שמ' כד , יז). בעבור ישמע העם בדברי עמך - אמר רבי אברהם , כי היו בישראל אנשים שהיתה הנבואה להם בספק , ואעפ"י שכתוב "ויאמינו ביי' ובמשה עבדו" (שמ' יד , לא) , שם אמר "וירא ישראל" , ולא 'כל ישראל'; וזהו שאמרו אליו: "היום... ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי" (דב' ה , כא) - כי לא היו מאמינים כן מתחלה; וזה טעם בעבור ישמע העם בדברי עמך עשרת הדברים , וגם בך יאמינו שאתה נביאי , כי מעתה יתאמת אצלם ענין הנבואה. ואיננו נכון , כי זרע אברהם לא יסתפקו בנבואה , כי האמינו בה מאבותם; וכבר אמר עוד "ויאמן העם" (שמ' ד , לא); "ויאמינו ביי' ובמשה עבדו" (שמ' יד , לא) - ואם לא אמר שם 'כל העם' ו'כל ישראל' , אף כאן לא נאמר 'בעבור ישמע כל העם'. והנכון בעיני , שיאמר: אני בא אליך בעב הענן , שתגש אתה אל הערפל , בעבור ישמע העם דברי , ויהיו הם עצמם נביאים בדברי , לא שיאמינו מפי אחרים , כמו שנאמר "באמור יי' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי למען ילמדון ליראה אותי כל הימים" (ראה דב' ד , י); וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות , ואם יקום בקרבם נביא או חולם חלום כנגד דבריך , יכחישוהו מיד , שכבר ראו בעיניהם ושמעו באזניהם שהגעת למעלה העליונה בנבואה; יתברר להם ממך מה שכתוב "אם יהיה נביאכם יי' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו , לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. פה אל פה אדבר בו" (במ' יב , ז - ח); ולכך אמר: בעבור ישמע העם בדברי עמך , כי ישמעו דברי מתוך האש , וידעו כי אני יי' מדבר עמך , ויאמינו בדברי וגם בך לעולם. וכן מה שאמרו: "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם" (דב' ה , כא) - לומר: הנה נתקיים אצלנו הדבר בראית עינינו , כאשר היה חפץ האלהים , ומעתה "קרב אתה" (שם , כד) , שידענו בך שהגעת למעלה הגדולה , "ושמע כל אשר יאמר יי'" , "ושמענו" מפיך "ועשינו" (שם); שכבר נאמנה נבואתך , כי היא העליונה על כל הנביאים. ובמכילתא (מכיל' יתרו בחדש ב) ראיתי: בעבור ישמע העם בדברי עמך - מלמד שאמר המקום למשה: הרי אני קורא לך מראש ההר , ואתה עולה; שנאמר "ויקרא יי' למשה" (להלן , כ). וגם בך יאמינו לעולם - גם בך , גם בנביאים העתידים לעמוד אחריך; מטין דבריהם לדעת רבי אברהם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה בא משה מן ההר אל המחנה וקרא לזקני ישראל ואמר להם הדברים האלה אשר צוהו יי' , והם הגישו הדברים לכל ישראל , וענו כל העם יחדו: כל אשר דבר יי' נעשה. וישב משה את דברי העם אל יי' - ראוי שתדע , כי הידיעות הם כולם אצל השם יתעלה , והוא ישפיע לנביא אחת מהם זולת האחרות - מצד הנביא , כי מצד השם יתעלה כבר ישפיעם לו כלם יחד , אם היה אפשר זה במקבל; ואמנם תתיחד ההודעה בקצת הענינים מקצת - מצד מה שתשוטט בו מחשבת הנביא , כמו שבארנו בשני מ'ספר מלחמות יי''. ולזה , מפני שהיה יחוד ההודעה מצד הנביא , היה ראוי שיגיד הנביא מה ששוטטה מחשבתו בו. וזה כֻּלו במראה הנבואה; כי ידמה לנביא ענין הגעת הנבואה לו , כאלו ישאל ויענה , וזה אמנם יהיה באמצעות הדמיון. וכבר תעמוד על אמתת זה מההשפעה אשר תהיה בחלומות הצודקים , כי כבר תמצא בזה האופן פעמים רבות. והנה , מה שאמרו ישראל כל אשר דבר יי' נעשה היה אפשר שיובן על שני פנים: האחד - שיהיה להם אות כי השם יתעלה מדבר עמו אלו הדברים אשר יצוה אותם עליהם , ויהיה הרצון באמרו כל אשר דבר יי' נעשה - כל אשר דבר יי' לך נעשה , אבל רצוננו שיתברר לנו שדבר יי' לך. והאופן השני הוא , שיהיה הדבור דבור השם יתעלה , לא דבור משה; וזה , כי אעפ"י שיתברר להם שהשם יתעלה מדבר עמו , הנה לא יתברר להם שיהיה הדבור אשר ידבר להם משה הוא הדבור אשר דבר אליו השם יתעלה. והנה לא היו ישראל סכלים , שירצו שידבר להם השם יתעלה בעצמו , כי זה היה בלתי אפשר להם , אבל רצו שיתחדש על דרך מופת מהשם יתעלה מה שיודיע להם רצון השם יתעלה , מזולת שישמעו זה מפי משה; כמו שהכירו ענין מצות שבת מפני המן קודם שישמעו זה מפי משה. והנה השיב משה את דברי העם אל יי' , והבין אותם משה אז לפי האופן הראשון; רוצה לומר , שהם רצו שיהיה להם אות , יעיד להם כי השם יתעלה מדבר עמו , ואז יעשו כל אשר דבר יי' לו. ובאתהו התשובה מהשם יתעלה לפי מה שהבין אותו משה מדבריהם , לסבה שזכרנו במה שקדם , ואמר אליו: הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור יראה העם בדברי עמך , וגם בך יאמינו תמיד במה שתדבר להם בשמי , אחר שכבר יתפרסם להם היותי מדבר עמך. והנה פירשנו אמרו בעבור ישמע - מענין ראיה , לפי שהחושים יבאו לפעמים קצתם תחת קצת: אמר "ראה ריח בני" (בר' כז , כז); "וכל העם רואים את הקולות" (שמ' כ , טו); "וראה את ערותה" (וי' כ , יז); וכן אמר "ומתוק האור וטוב לעינים" (קה' יא , ז) , כאלו היה הראות חוש הטעם. או יהיה ישמע מענין הקבלה , כטעם "והיה אם שמוע תשמע בקול יי'" (דב' כח , א); "ולא שמעו בתורתו" (יש' מב , כד); ויהיה הרצון בזה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן לעיניהם , וזה יהיה להם אות שאני מדבר עמך; והנה אעשה להם זה האות בעבור ישמע העם במה שאדבר עמך , ויקיימו הדברים ההם; וגם בך יאמינו לעולם בכל מה שתדבר להם בשמי , מפני מה שיתפרסם להם שאני מדבר עמך. והנה זה הפירוש השני הוא יותר נכון , לפי מה שאחשוב. וכאשר שמע משה זה המאמר מהשם יתעלה , שב להתבונן במה שאמרו ישראל , וידע שהם כיונו בזה שיהיה המדבר להם השם יתעלה , לא משה; והנה הגיד משה את דברי העם אל יי' לפי זאת הכונה השנית.