תנ"ך - כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־ה' אלהיך נתן לך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: ס (שמות פרק כ פסוק יב)

כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ס (שמות פרק כ פסוק יב)

כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־ה' אלהיך נתן לך: ס (שמות פרק כ פסוק יב)

כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך: ס (שמות פרק כ פסוק יב)

תרגום אונקלוס:

יַקַר יָת אֲבוּך וְיָת אִמָך בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָך עַל אַרעָא דַּייָ אֱלָהָך יָהֵיב לָך :

עין המסורה:

יארכון - ג' (בכתיבים שונים): שמ' כ , יב; *דב' ה , טז; ו , ב.

מסורה קטנה:

יארכון - ג'.

רש"י:

למען יאריכון ימיך - אם תכבד , יאריכון , ואם לאו , יקצרון; שדברי תורה נוטרייקון הן נדרשין: מכלל 'לאו' - 'הֵין' , ומכלל 'הין' - 'לאו'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ודרך כּבּוד האבות - פרשוה מעתיקי התורה (ראה קידושין ל , ב - לב , ב). וטעם למען יאריכון ימיך שב אל האבות , כי מלת 'האריך' - מהפעלים היוצאים. והנה שְׂכָרוֹ אתו (ע"פ יש' מ , י): לחיות שנים רבות , כטעם "יראת יי' תוסיף ימים" (מש' י , כז) , ועוד , שלא יגלה מהארץ הטהורה. ודע , כי שכר מצות 'עשה' כפול ממצות 'לא תעשה'; ובָעונש הדבר הפוך , כי עונש מצות 'לא תעשה' - רב. כי במצות 'עשה' יש טורח; ולא כן במצות 'לא תעשה' , רק יש לו שכר על אשר שמר את מצות אדניו , שלא רצח ונאף. ובמעשה - שנים שְׂכָרים: זה האחד , והשיני שכר על טרחו. ומה יקר דבר חכמינו ז"ל (ראה מכות כג , ב) , שהביאו ראיה מהדם: "לא תאכלנו למען ייטב לך" (דב' יב , כה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

כבד - כבר הזכרתי (לעיל , ב) , כי בחמשה דברים הראשונים (פס' ב - יב) זכר השם , ושם עם כלם אלהיך. ומלת יאריכון - פעל יוצא , כי הן יהיו הסבה; והעד: "ולמען תאריכו ימים" (דב' יא , ט); "והארכת ימים" (דב' כב , ז) - בעבור המצוה שתעשה נמצאת אתה מאריך ימיך. ואמר: על הארץ הטובה (ע"פ דב' ח , י) , כי כאשר ישמרו ישראל את המצוה - לא יגלו ממנה , דכתיב "אב ואם הקלו בך" (יח' כב , ז). והנה במצות כבוד אב - שלא יעשה ההפך , שיהיה מקלל או מַקְלֶה; וחִייב מיתה על המקלל (ראה שמ' כא , יז) , כי השומעים ישמעו הקללה מפיו; ולא חִייב כן על המקלה , כי המקלה יוכל לעשות כן גם בסתר , על כן צוה הכתוב שיהיה במלת "ארור" (דב' כז , טז). וכל הכתובים שם - בסתר (ראה שם , טו - כו).

ר' יוסף בכור שור:

כבד את אביך ואת אמך - אע"פ שאמרתי לך שלא תכבד ותעבוד כי אם אותי , אביך ואמך כבד! ולא תשכח כל גמוליהם (ע"פ תה' קג , ב) , כי הם הביאוך לעולם וגמלוך עד שנעשית גדול , ועליך מצטערים , וכל טרחם אינו - רק לך; ואם תכבד אותם ותשלם להם גמולם , ידעתי כי תכבד אותי על כל החסד שעשיתי לך , להביאך לעולם הזה ולעולם הבא. למען יאריכון ימיך - כי בכך אתן לך אורך ימים; ועוד , שאם תחזיק במצות , יכבדוך בניך ויסמכו אותך לעת זקנה , ולא תמות בחוסר , בלא עתך (ע"פ קה' ז , יז).

רמב"ן:

כבד את אביך - הנה השלים כל מה שאנו חייבין בדברי הבורא , בעצמו ובכבודו , וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים. והתחיל מן האב , שהוא לתולדותיו כענין בורא , משתתף ביצירה: כי השם - אבינו הראשון , והמוליד - אבינו אחרון; ולכך אמר: כאשר צויתיך בכבודי , כן אני מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך. ולא פירש הכתוב הכִּבּוּד , שהוא נלמד מן הכבוד הנאמר למעלה באב הראשון יתברך: שיודה בו שהוא אביו , ולא יכפור בו לאמר על אדם אחר שהוא אביו , ולא יעבדנו כבן לירושתו או לענין אחר שיצפה ממנו , ולא ישא שם אביו וישבע 'חי אבי' לשוא ושקר. ויכנסו בכלל הכבוד דברים אחרים , כי בכל כבודו נצטוינו , ומפורשים הם בדברי רבותינו (קידושין לא , ב); וכבר אמרו (שם ל , ב) , שהוקש כבודו לכבוד המקום. וכאשר המצוה הזאת היא בתחתונים , כן נתן שכרה באריכות ימים בארץ אשר יתן לנו. ועל דעת רבותינו (שם לט , ב) , ענין הכתוב למען יאריכון ימיך על האדמה - יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים: כי ימלא השם ימינו בעולם הזה , ויהיו ארוכים בעולם הבא שכולו ארוך , ותהיה ישיבתנו לעד על האדמה הטובה שיתן לנו; ובמשנה תורה פירש: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה" (דב' ה , טז) - והנה הם שתי אבטחות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

כבד את אביך ואת אמך - והנה זה הכִּבּוּד הוא , לפי הוראת הגדר , בדבור ובמעשה. והנה הכבוד אשר בדבור הוא מפורסם; ואולם הכבוד אשר במעשה הוא לשמשם [*114] , ולהאכילם ולהשקותם ולהלבישם משלו - אם אין נכסים לאב ולאם - ומה שיִדמה להם; וזה [*115] , כי ה'כבוד' יֵאָמר על מה שיוַתר האדם מהונו לתת לכבוד זולתו , כמו שאמר "כבד את יי' מהונך" (מש' ג , ט; ראה קידושין לא , ב - לב , א). והנה בקיימך זה הייעוד , ימשך לך מהתועלת שתחזיק בארץ אשר יי' אלהיך נותן לך לאורך ימים. וזה , כי בכבד האדם הוריו לפי כחו , מפני שהביאוהו לחיי העולם הזה , יתעורר לכבד השם יתעלה , אשר שָפַע ממנו מציאותו ומציאות הוריו , וישָמר מציאותם הזמן האפשרי במה ששפע ממנו מהכחות השומרות מציאותם , ולזה ישתדל לקיים מצות השם יתעלה לפי היכולת. וזה יהיה סבה אל שלא תסור השגחת השם יתעלה מישראל באופן שיירשו גויים ארצם; הלא תראה שלא גלו ישראל מהארץ כי אם אחר בזותם השם יתעלה ועבדם עבודה זרה , עד שהגיע מעוצם בזותם השם יתעלה ומצותיו שהעמידו צלם בהיכל , כמו שנתפרסם ממנשה (ראה מ"ב כא , ז). ועוד , כי כשיכבד האדם הוריו , ישמר מעשות דבר יכעיסם , ויתנהג מפני זה במוּסָרָם; וזה יהיה סבה שיקבלו המוסר הדורות הבאים מהראשונים , דור אחר דור , ויחזיקו מפני זה כלם בתורת השם יתעלה , אחר שכבר החזיקו בה דורו של משה. ועוד , כי בזה ישלם תקון קבוץ הבית , אשר הוא התחלה לתקון קבוץ המדינה. והנה יקרה מתקון קבוץ המדינה , שתשלם ההסכמה בין האנשים ויקבלו צעיריהם המוסר מגדוליהם , וזה יהיה סבה אל שישמרו ישראל תמיד תורת השם יתעלה דור אחר דור. ואולם התועלת שיהיה להם בהחזיקם תמיד בארץ ישראל הוא קנין השלמות האנושי , כי בארץ ההיא הכנה נוספת להגעת השפע האלהי בה , כמו שזכרנו פעמים רבות במה שקדם (בה"פ בר' יב , ז - ט; שמ' טז , יג ועוד); עם שקבוץ השלֵמים הוא עוזר מאד להגעת השלמות , ובהיותם מפוזרים בין האומות ימָנע מהם זה העזר , עם מה שיטרידם התענותם תחת יד האומות ההם. וראוי שתדע , שכבוד אב ואם נוהג אפילו לאחר מיתה (ראה קידושין לא , ב) , כי בזה יִשלם התועלת שאמר למען יאריכון ימיך וגו'. וזה , שאם לא היה האדם מזדרז אחר מות אביו לתת כבוד לאביו שהביאהו לחיי העולם הזה , לא יזדרז ללכת במוסרו , ומפני זה לא יזדרז ללכת אחר מצות השם יתעלה. ועוד , שכבר מצאנו בספור התורה כבוד הורים אחר מיתה במה שאמרו אחי יוסף ליוסף: "אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך" וגו' (בר' נ , טז - יז) - וזה כלו מורה , כי הם אמרו זה להראות ליוסף שרצון אביו היה שימחול להם , ולזה נתן להם זאת העצה , כדי שיוכרח יוסף למחול להם לכבוד אביו. וראוי שתדע , כי זה הדין נוהג באיש ובאשה ובטומטום ובאנדרוגינוס , כי לא התנה בזה הצווי דבר (ראה מכיל' יתרו בחדש ח); רוצה לומר , שלא בא הצווי בזה לאיש לבד , כמו הענין בהרבה ממצות התורה. אלא שהאשה , כיון שנִשֵׂאת , אין סִפּק בידה לעשות , כי רשות בעלה הוא עליה (קידושין ל , ב); ואולם , תכבדהו אז בדבריה ובמה שאפשר לה. ואין ספק , כי מי שיבזה בעל אמו - יבזה אמו , וכן מי שיבזה אשת אביו - יבזה אביו; ולזה נכלל בכבוד אב ואם כבוד אשת אביו שאינה אמו וכבוד בעל אמו שאינו אביו (ראה כתובות קג , א). וכן הוא מבואר , שאם היה הבן ממזר , שאביו הוא מי שהולידו; ולזה יחוייב הממזר גם כן בכבוד אביו ואמו (ראה מש"ת ממרים ו , יא). והנה הקדימה התורה כבוד אביו לכבוד אמו , לפי שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו; ולזה יהיה כבוד אביו קודם לכבוד אמו (ראה קידושין לא , א). ומזה המקום יתבאר , שכבוד השם יתעלה קודם לכבוד אביו ואמו , לפי שהוא והוריו חייבין בכבוד השם יתעלה (ראה יבמות ו , א).