תנ"ך - אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע: (שמות פרק כא פסוק י)

טקסט וניקוד:

אִם־אַחֶרֶת יִקַּח־לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע: (שמות פרק כא פסוק י)

טקסט בלבד:

אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע: (שמות פרק כא פסוק י)

תיקון קוראים:

אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע: (שמות פרק כא פסוק י)

תרגום אונקלוס:
אִם אוּחרָנְתָא יִסַב לֵיהּ זִיוּנַהּ כְּסוּתַהּ וְעָנְתַהּ לָא יִמנַע :

מסורה קטנה:
שארה - ל'; כסותה - ל'; וענתה - ל'.

רש"י:
ואם (בנוסחנו: אם) אחרת יקח לו עליה , שארה כסותה ועונתה לא יגרע מן האמה שייעד לה כבר. שארה - מזונות. כסותה - כמשמעו. עונתה - תשמיש (ראה מכיל' משפטים נזיקין ג).

רשב"ם:
שארה - מזונות , כמו "ואשר אכלו שאר עמי" (מיכה ג , ג). כסותה - מלבושים. ועונתה - בית דירה לפי הפשט , לשון 'מעון'; כי המ"ם של 'מעון' - כמו מ"ם של 'מקום' ושל 'מלון' , שאינו עיקר. הרי: מזון וכסות ודירה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכן אם אחרת יקח לו - הוא או בנו. שארה - מזונותיה; ומצאנו "משארתך" (דב' כח , ה) - והנה הלחם. גם יש שאֵר - בשר: "וימטר עליהם כעפר שאר" (תה' עח , כז). ויתכן להיות זה כן: מה שיחַיה בשרה. כסותה - כמשמעו; והשיעורין - ידענום מדברי קבלה (ראה כתובות מז , ב). ועונתה - יש אומרים (ראה גם רשב"ם) , כי פירושו: דירתה , וכמוהו "וענתה שמה" (הו' ב , יז); גם שניהם מגזרת "מעונה" (דב' לג , כז); וכן "וענה איים..." (יש' יג , כב). וקדמונינו אמרו שעונתה - רמז לבית השכיבה. וכבר הראיתיך בספר קהלת (ט , יא) , שמלת "עת" מזאת הגיזרה. ופירוש "ועָנְתה" , "וענה" - איננו כי אם כמשמעו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם אחרת - בין שתהיה מבנות ישראל שנמכרה , או לא נמכרה. שארה - מזונה; שיעמיד שארה , שהוא בשרה. ועונתה - יש אומרים (ראה גם רשב"ם): דירתה; וכמוהו לפי דעתם "וענה איים" (יש' יג , כב); "וענתה שמה" (הו' ב , יז). ולפי דעתי , כי "וענה איים" - כמשמעו: כמו "וענית ואמרת" (דב' כו , ה) - דרך משל , כי שם כתוב "ושעיר על רעהו יקרא" (יש' לד , יד). גם "וענתה שמה" - תנגן; כמו "ענו ליי' בתודה" (תה' קמז , ז). ופירוש ועונתה - על המשכב , שהוא עת דודים; כי מלת 'עת' - חסרון נו"ן , כמו "אמת" (בר' כד , מח); על כן נדגש תי"ו "והנה עתך" (יח' טז , ח); או "עתו" (קה' ט , יב) , כמו "אֲמִתו" (תה' צא , ד) , גם "בתו" (בר' כט , ו); גם כן "עתה" (בר' יט , ט). והנה ועונתה - מגזרת "עת" (בר' כט , ז). ו'עתה' היא 'זאת העת'.

ר' יוסף בכור שור:
ואם (בנוסחנו: אם) אחרת יקח לו - בנו , או הוא בעצמו; ואם לקחה , שארה כסותה ועונתה לא יגרע מאחרת שיקח לו (ראה מכיל' משפטים נזיקין ג); שלא יאמר: זאת לקחתי בשפחוּת וזו דרך חירות , אכבד זו מזו. לכך נאמר: שארה כסותה ועונתה לא יגרע ממנה , מן האשה האחרת. יש מפרשים (ראה רשב"ם) עונתה - לשון 'מעון' ומדור , כמו "וענה איים באלמנותיו" (יש' יג , כב).

רמב"ן:
כמשפט הבנות יעשה לה - על דרך הפשט: יתכן שיאמר , שאם ייעדנה הקונה לבנו , והוא השידוך , שישדכנה לו ― כי 'יעוד' לשון זימון הוא: "מן המועד אשר יעדו" (ש"ב כ , ה) ― כמשפט אשר יעשה האדם לבנותיו יעשה לה , שיתן לה משלו "כמהר הבתולות" (שמ' כב , טז). וצוה בזה כאשר צוה בהענקה (דב' טו , יד) , והכל חסד מאתו יתעלה. ועל דרך רבותינו , והוא האמת: כמשפט הבנות - אשר ישיאו אותן האבות , יעשה לה הבן. ופירש משפטן: כי אם יקח אחרת , שארה כסותה ועונתה של זו לא יגרע; ואין צרך לאמר אם לא ישא אחרת , כי דִבר הכתוב בהווה. ופירש רבנו שלמה: שארה - מזונות , כסותה - כמשמעו , עונתה - תשמיש. וכן אמר אנקלוס: "זיונה"; ובגמרא (כתובות מז , ב) אמרו על מי שאמר כך: והאי תנא סבר: מזונות - דאוריתא , דתניא: שארה אלו מזונות , וכן הוא אומר "וימטר עליהם כעפר שאר" וגו' (תה' עח , כז). והמובן בסוגיות הגמרא שהם דברי יחיד , והלכה (ראה כתובות נח , ב): מזוני - תקינו לה רבנן. וגם על דרך הפשט: למה יזכיר במזונות 'שְׁאֵר' , שהוא הבשר? והראוי שיזכיר: 'לחמה' , כי על הלחם יחיה האדם (ע"פ דב' ח , ג) , ובו יהיה החיוב. וחשב רבי אברהם (בפירוש ב , הארוך) לתקן זה , ופירש: שארה - מזון שיעמיד שארה , שהוא בשרה. ואין בזה טעם , שיאמר הכתוב: לא יגרע הבעל בשרה. ולכך אני אומר , כי פירוש 'שְׁאֵר' בכל מקום: בשר הדבק והקרוב לבשרו של האדם , נגזר מלשון 'שארית'; כלומר: שְאָר בשרו מלבד בשר גופו. ויקָראו הקרובים 'שְׁאֵר': "אל כל שאר בשרו" (וי' יח , ו); "שארה הנה" (שם , יז); כענין "אך עצמי ובשרי אתה" (בר' כט , יד); "ויאכל חצי בשרו" (במ' יב , יב). וכן "שם ושאר ונין ונכד" (יש' יד , כב) - זרעו הקרוב אליו , וכן "בכלות בשרך" (מש' ה , יא) - עצמך , "ושארך" (שם) - ובניך , שם הבשר הקרוב לך. ויקרא הבשר הנאכל 'שְׁאֵר': "וימטר עליהם כעפר שאר" (תה' עח , כז) - כי הבשר הנאכל ידבק באוכֵל ויחזור לבשרו; ויתכן שיהיה מזה "בכלות בשרך ושארך" (מש' ה , יא) - בשר גופך , ושאר הבשר הנעשה מן המאכל יכלה ולא יהיה לך לבשר. ותקָרא האשה 'שְׁאֵר' לבעל , כמו שדרשו (יבמות כב , ב): "כי אם לשארו" (וי' כא , ב) - זו אשתו; והוא מן הענין שאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בר' ב , כד). והנה שארה - קֵרוּב בשרה , וכסותה - כסות מטתה , כמו שנאמר "כי היא כסותֹה לבדה... במה ישכב" (שמ' כב , כו) , ועונתה הוא עִתָהּ , שיבא אליה לעת דודים. ואם יהיה פירוש שְׁאֵר כמו 'בשר' , כדברי המפרשים (ראה ראב"ע) , ונאמר כי "אל כל שאר בשרו" (וי' יח , ו) - כמו 'בשר בשרו' , כענין "כי אחינו בשרנו הוא" (בר' לז , כז) , גם כן נפרש שארה לא יגרע - שלא ימנע ממנה בשרה , כלומר: הבשר הראוי לה , והוא בשר הבעל אשר הוא עמה לבשר אחד (ע"פ בר' ב , כד). וענין הכתוב - שאמר , שאם יקח אחרת , קרוב בשרה של זו וכסות מטתה ועת דודיה לא יגרע ממנה , כי כן משפט הבנות. והטעם , שלא תהיה האחרת יושבת לו על מטה כבודה (ע"פ יח' כג , מא) , והיו שם לבשר אחד , וזאת עמו כפילגש , ישכב עמה בדרך מקרה ועל הארץ , כבוא אל אשה זונה (ע"פ יח' כג , מד); אולי יאמר: לאָמה קניתיה , ופילגש תהיה בביתי; ולכך מנעוֹ הכתוב מזה. וכך אמרו חכמים (כתובות מח , א): שארה - זה קֵרוּב בשר , שלא ינהג בה כמנהג פרסיים , שמשמשין מטותיהן בלבושיהן; וזה פירוש נכון , כי דרך הכתוב בכל מקום להזכיר המשכב בלשון נקי ובקצור , ולכן אמר באלו ברמז: שארה כסותה ועונתה - על שלשת הענינים אשר לאדם עם אשתו בחבורן. ויבא זה כהוגן על דין ההלכה , ויהיו המזונות ומלבושי האשה תקנה מדבריהם.

רלב"ג - ביאור המילות:
שארה - רוצה לומר: מזונה , כטעם "וימטר עליהם כעפר שְאֵר" (תה' עח , כז). ועונתה - רוצה לומר: חקה הראוי לה מהמשגל. (התועלות לשמ' כא , א - יא , בקובץ תועלות לרלב"ג). (הקדמה) (חלק שני:) "מכה איש ומת" וגו' (כא , יב) עד "וכי יפתח איש בור" (כא , לג)

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואם אחרת יקח לו זולת האמה , לא יגרע מפני זה מחֹק האמה דבר , אבל ינהג בה כמנהג האיש עם אשתו; רוצה לומר , שיתן לה מזונותיה וכסותה וחקה הראוי לה מהמשגל.
ריכוז קישורים