תנ"ך - ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה: ס (שמות פרק כא פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה: ס (שמות פרק כא פסוק יג)

טקסט בלבד:

ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: ס (שמות פרק כא פסוק יג)

תיקון קוראים:

ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: ס (שמות פרק כא פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וּדלָא כְמַן לֵיהּ וּמִן קֳדָם יְיָ אִתמְסַר לִידֵיהּ וַאֲשַׁוֵי לָך אֲתַר דְּיִערוֹק לְתַמָן :

עין המסורה:
ואשר - י"ב ראשי פסוקים: שמ' ט , כא; כא , יג; וי' כה , לג; דב' יא , ד , ה , ו; יט , ה; מי' ג , ג; נחמ' ה , יח; ז , עא; ח , טו; י , לא. ואשר לא - ח': שמ' ט , כא; כא , יג; דב' יא , ב; יש' נב , טו; יח' יח , יח; מי' ג , ה; צפ' א , ו; *נחמ' י , לא. והאלהים - ז': *בר' כב , א; שמ' יט , יט; כא , יג; *קה' ג , יד , טו; דה"א כח , ג; דה"ב יג , טו.

מסורה קטנה:
ואשר לא - ח'; והאלהים - ז'; אנה - ל'.

רש"י:
ואשר לא צדה - לא ארב , ולא נתכוון. צדה - לשון אורב , וכן הוא אומר "ואתה צודה את נפשי לקחתה" (ש"א כד , יא). ולא יתכן לומר צדה - לשון "הצד ציד" (בר' כז , לג) , שצידת חיות אינו נופל ה"י בפועל שלו , ושם דבר בו 'צַיִד' , וזה שם דבר בו 'צדיה' (ראה במ' לה , כ) , ופועל שלו 'צוֹדֶה' , וזה - פועל שלו 'צָד'. ואומר אני: פתרונו כתרגומו: "ודלא כמן ליה" (ת"א). ומנחם חברו בחלק 'צד ציד' (מחברת: 'צד') , ואין אני מודה לו. ואם יש לחברו באחת מחלקות של 'צד' , נחברנו בחלק "על צד תנשאו" (יש' סו , יב); "צדה אורה" (ש"א כ , כ); "ומלין לצד עלאה ימלל" (דנ' ז , כה) , ואף כאן: אשר לא צדה - לא צידד למצוא לו צד מיתה; ואף זה יש להרהר עליו. סוף דבר: לשון אורב הוא. והאלהים אנה לידו - זימן לידו; לשון "לא תאונה אליך רעה" (תה' צא , י); "לא יאונה לצדיק" (מש' יב , כא); וכן "מתאנה הוא לי" (מ"ב ה , ז) - מזדמן למצא לי עלילה. והאלהים אנה לידו - ולמה תצא זאת מלפניו? הוא שאמר דוד: "כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע" (ש"א כד , יג): "משל הקדמוני" היא התורה , שהיא משל הקדוש ברוך הוא , שהוא קדמונו של עולם. והיכן אמרה תורה "מרשעים יצא רשע"? - והאלהים אנה לידו. [במה הכתוב מדבר?] בשני בני אדם: אחד הרג שוגג , ואחד הרג מזיד , ולא היו עדים בדבר שיעידו; זה לא נהרג , וזה לא גָלה , והקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדוק אחד; זה שהרג שוגג , עולה בסולם ונופל על זה שהרג מזיד והורגו , ועדים מעידין אותו ומחייבין אותו גלות; נמצא זה שהרג שוגג גולה , וזה שהרג מזיד נהרג. ושמתי לך מקום - אף במדבר , שינוס שמה. ואיזה מקום קולט? זה מחנה לויה (ראה מכות יב , ב).

רשב"ם:
ואשר לא צדה - כמו "ואתה צודה את נפשי לקחתה" (ש"א כד , יב): שלא הערים להרגו. אנה לידו - כי חייב מיתה בידי שמים היה. ושמתי לך מקום - כשיהיו לכם ערים לשבת. לפי שאמר להם כבר "לא תרצח" (שמ' כ , יג) , וגם "כבד... אביך" (שם , יב) , לפיכך פירש כאן עונשן. וגם "וגונב איש ומכרו" (להלן , טז) - לפי שאמר "לא תגנוב" (שמ' כ , יג) , ופירשוהו חכמים (סנה' פו , א) בגונב נפש , דבר למד מעניינו , שמדבר בחייבי מיתות בית דין.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואשר לא צדה - כמו "בצדיה" (במ' לה , כ); "ואתה צודה את נפשי" (ש"א כד , יב). ו'צדייה' - הפך 'שגגה'. אנה לידו - כמו "מתאנה הוא" (מ"ב ה , ז); והטעם: סיבב השם לידו , והכהו בלא צדיה; וזה הטעם יתברר לך בפסוק "מי יתן והיה לבבם זה להם" (דב' ה , כו). וטעם ושמתי לך מקום - הם ערי מקלט (ראה במ' לה , ט ואי').

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואשר. צדה - מגזרת "בצדיה" (במ' לה , כ); "ואתה צודה את נפשי" (ש"א כד , יב). והנה הוא כעניין אורב ועושה במזיד. ומלת אנה - כמו "כי מתאנה הוא" (מ"ב ה , ז): מבקש סבות ועלילות. והנה טעמו , שהשם סבב ותקן עלילה שימות זה מיד זה; ולא עלתה במחשבתו , והשם סבב לו זה בעבור עון אחר שעשה , כדי שיגלה ממקומו. וכתוב "לא יאונה לצדיק כל און" (מש' יב , כא).

רלב"ג - ביאור המילות:
צדה - הוא מענין ה'צדיה': להשתדל להמיתו במזיד , כטעם "ואתה צודה את נפשי" (ש"א כד , יא). והאלהים אנה לידו - רוצה לומר: הכין והזמין. וראוי שתדע , כי מה שבקרי - ייוחס אל השם יתעלה , כמו שזכר הרב המורה (מו"נ ב , מח): אמר "ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר יי'" (בר' כד , נא). או יהיה הרצון באמרו והאלהים אנה לידו , שהשם יתעלה סבב שיגיע הרע לאיש הנהרג לאחת מהסבות שיתכן שיביא השם יתעלה בעבורם הרע לרעים , לפי מה שבארנו ברביעי מ'ספר מלחמות יי'' ובבאורנו לספר איוב (באור דברי המענה לפרק לד).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואם לא הזיד להרגו , אבל הרג אותו בשגגה - כאלו תאמר , שיבא ביער לחטוב עצים ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת (ראה דב' יט , ה) - הנה אשים לך מקום אשר ינוס שמה , והם ערי המקלט אשר זכרה התורה במה שאחר זה (במ' לה , ט - כח).
ריכוז קישורים