תנ"ך - ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת: ס (שמות פרק כא פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת: ס (שמות פרק כא פסוק יז)

טקסט בלבד:

ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס (שמות פרק כא פסוק יז)

תיקון קוראים:

ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס (שמות פרק כא פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְדִילוּט אֲבוּהִי וְאִמֵיהּ אִתקְטָלָא יִתקְטִיל :

עין המסורה:
ומקלל - ב' , חד ראש פסוק וחד סוף פסוק: שמ' כא , יז; ש"ב טז , ה.

מסורה קטנה:
ומקלל - ב' חד רא' פס' וחד סו' פס'.

רש"י:
ומקלל אביו ואמו - למה נאמר? לפי שנאמר "איש איש אשר יקלל את אביו" (וי' כ , ט) , אין לי אלא איש שקלל את אביו , אשה שקללה את אביה מניין? תלמוד לומר: ומקלל אביו ואמו - סתם , בין איש בין אשה. [אם כן למה נאמר איש אשר יקלל? להוציא את הקטן]. מות יומת - בסקילה; וכל מקום שנאמר "דמיו בו" - בסקילה (ראה סנה' סו , א); ובניין אב לכולם: "באבן ירגמו אותם דמיהם בם" (וי' כ , כז); ובמקלל אביו נאמר בו "דמיו בו" (וי' כ , ט).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומקלל אביו - גם חכמינו אמרו (סנה' סו , א): עד שתהיה הקללה בזכירת השם , כמו "ויקללם בשם יי'" (מ"ב ב , כד). ויאמר הגאון , כי נכנס פסוק "וגונב איש" (לעיל , טז) בין "מכה" (לעיל , טו) ומקלל , כי רובי הגנובים הנמכרים הם קטנים ולא יכירו אבותיהם , ויתכן שיכום או יקללום והם לא ידעו , והעון - על ראש הגנב. וטעם ומקלל - חיים או מתים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ומקלל - מצאנו 'קללה' בזכירת השם , כמו "ויקללם בשם יי'" (מ"ב ב , כד); גם בלא זכרון השם (ראה ש"ב טז , ה - ח). וקדמונינו העתיקו (ראה מכיל' משפטים נזיקין ה): עד שיקלל באזכרת השם.

ר' יוסף בכור שור:
ומכה אביו ואמו - אעפ"י שלא המיתם , ובלבד שיעשה בהם חבורה (ראה מכיל' משפטים נזיקין ה). ולפי שאמר "מכה איש ומת" (לעיל , יב) , הייתי סבור שלא יתחייב על מה שיעשה לאדם אלא אם כן המיתו; מפרש לך בכאן דברים שאינו ממית - ומת הוא , כגון: עושה חבורה באביו ובאמו , וגונב נפש , ומקלל אביו ואמו בשם. ושיטת הפסוקים - 'לא זו אף זו': בתחילה אומר "מכה איש ומת" (לעיל , יב) , ואף פעמים אפילו לא המית , כגון מכה אביו ואמו , ופעמים שאינו מכה ואינו חובל , כגון גונב , ופעמים שאינו גונב , לא מכה ולא נוגע בו , כגון מקלל אביו ואמו. וגם יש לפרש , שלכך כתב גונב אצל מקלל: שהגנב , כשטוענין עליו שהוא גנב , מקלל אביו ואמו אם גנב , כדי לנקות עצמו , ונמצא שהגניבה גורמת לו לקלל אביו ואמו. ומדרש אגדה (ראה במ"ר ט , ז): לכך ניתן גונב בין מכה ומקלל , שהגונב אדם - גורם לו שמכה ומקלל אביו ואמו; שכשגנב נער ומוליכו למקום רחוק , וגדל שם ואין מכיר אב ואם , וכשבא אצלם מכה ומקלל אותם , לפי שאינו מכירם. ונמצא בידו - הפשע , על ידי עדים (ראה מכיל' משפטים נזיקין ה); שנתגלה הדבר ונידון אל נכון , כאילו נמצא בידו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ומקלל אביו או אמו - מות יומת בסקילה , שנאמר "אביו ואמו קלל דמיו בו" (וי' כ , ט) , וכבר יתבאר שזה מורה על הסקילה ממה שאמרה התורה "באבן ירגמו אותם דמיהם בם" (שם , כז; ראה סנה' סו , א). והנה זאת הקללה היא בשם מהשמות המיוחדים לשם יתעלה , לא בכנוי. וזה נתבאר מהקללות הכתובות בפרשת סוטה (במ' ה , כא) , שהם בשם המפורש (ראה משנה סנה' ז , ח; מכיל' משפטים נזיקין ה). וראוי שתדע , שכבר יתחייב על הקללה אעפ"י שקללם שלא בפניהם ולא נצטערו בקללה ההיא , כי הקללה תאמר על זה האופן , כמו שאמרה התורה "לא תקלל חרש" (וי' יט , יד); ולזאת הסבה יתחייב בקללה אפילו לאחר מיתת אביו ואמו , וזה מבואר מאד (ראה משנה סנה' יא , א). וראוי שתדע , שלא יתחייב על הכאת אביו ואמו ועל קללתם , אם לא היו נוהגים כמנהג ישראלים (ראה סנה' פה , א). וזה דבר נלמד מענינו , כי כל אלו הדינין הם בישראל לבד , כמו שנתבאר ברוצח , שנאמר "וכי יזיד איש על רעהו" (לעיל , יד); ובגונב נפשות נתבאר זה גם כן , כמו שקדם (לעיל , טז). ואולם מדברי סופרים הגֵר אסור להכות אביו ואמו ולקללם (ראה מש"ת ממרים ה , יא).
ריכוז קישורים