תנ"ך - אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּֽהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ: (שמות פרק כא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה־לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: (שמות פרק כא פסוק ד)

טקסט בלבד:

אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו: (שמות פרק כא פסוק ד)

תיקון קוראים:

אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו: (שמות פרק כא פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
אִם רִבּוֹנֵיהּ יִתֵּין לֵיהּ אִתְּתָא וּתלִיד לֵיהּ בְּנִין אוֹ בְנָן אִתְּתָא וּבנַהָא תְּהֵי לְרִבּוֹנַהּ וְהוּא יִפּוֹק בִּלחוֹדוֹהִי :

רש"י:
ואם (בנוסחנו: אם) אדוניו יתן לו אשה - מכאן שהרשות ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד לו ממנה עבדים. או אינו אלא בישראלית? תלמוד לומר: האשה וילדיה תהיה לאדוניה - הא אינו מדבר אלא בכנענית , שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש , ואפילו לפני שש אם הביאה סימנים יוצאה , שנאמר "אחיך העברי או העבריה" (דב' טו , יב) - מלמד שאף העבריה יוצאה בשש (ראה מכיל' משפטים נזיקין ב).

רשב"ם:
אם בגפו יבא בגפו יצא - כולל ואחר כך מפרש: אם בגפו - לבדו יכנס בבית אדוניו , שאין לו אשה עדיין שתיכנס עמו; או אפילו אדוניו יתן לו אשה , מכל מקום יצא בגפו , שהאשה שנתן לו אדוניו תהיה לאדוניה. ועתה מפרש כיצד: שאם בעל אשה הוא , אז לא יצא בגפו , אלא תצא אשתו עמו , אבל אם אדוניו יתן לו אשה וגו' , כמו שנכנס בגפו כן יצא בגפו. ובשפחה כנענית שמסר לו אדוניו מדבר (ראה מכיל' משפטים נזיקין ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אם אדניו יתן לו אשה - זה יורה כי לא יתן אדם , רק מה שהוא ברשותו , והיא אמָתו מאחת האומות; ואין צורך עד שתהיה כנענית , רק היא מצרית או אדומית ומן הגוים שהם סביבות ארץ כנען , כי כן כתוב "מהם תקנו עבד ואמה" (וי' כה , מד). ודע , כי תבואת הזרע תשתנה בהשתנות המקומות , על כן נבחרו בני אהרן לכהונת עולם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם אדניו - מצאנו אנשי לשון הקדש חולקין כבוד בתורת השמות , לא בפעלים. אמרו "אדון" (יר' כב , יח); אמרו "אדונים" (מל' א , ו) , והוא לשון יחיד: "מיד (לפנינו: ביד) אדנים קשה" (יש' יט , ד). ובסמוכים אמרו אדניו , לא 'אדונו' , כי לא נמצא. ולשון המדבר: "אדנִי שאל" (בר' מד , יט); ואסור לאמרו בלשון רבים , שלא יתערב עם השם הנכבד. וככה אין ראוי לומר לשם על לשון יחיד , כמו "אדנִי שאל" (שם). וככה מלת "אלוה" (חב' ג , ג); אמר רבי מרינוס (השרשים: 'אלה'): "זו כחו לאלוהו" (חב' א , יא) - לא 'לאלהיו' - דרך בזיון. זאת האשה - על דרך חכמינו (ראה מכיל' משפטים נזיקין ח) היא כנענית. ויתכן להיות פירוש 'כנענית' על דרך "מבני התושבים הגרים עמכם" (וי' כה , מה) , שכתוב בהם "מהם תקנו עבד ואמה" (שם , מד); וככה כל עבד כנעני. כי על השבעה גוים - "לא תחיה כל נשמה" (דב' כ , טז). ובשלמה כתוב "מן הגוים אשר אמר יי'... הם לא יבאו בכם ואתם לא תבאו בהם" (ראה מ"א יא , ב); וזה כתוב על "צדניות , חתיות" , ולא "מואביות , עמוניות" (שם , א).

ר' יוסף בכור שור:
אם בגפו יבא - בגופו לבדו , בלא אשה; כמו "גופת שאול" (דה"א י , יב). בגפו יצא - כל עומת שבא , כך ילך (ע"פ קה' ה , טו); כדפריש ואזיל , שאם אדוניו יתן לו אשה - שימסור לו שפחה כנענית , שיוליד ממנה בנים שיעבדוהו , היא ובניה נשארים בעבדות האדון , והוא יצא כשבא. ואם בעל אשה הוא בשעת מכירה , שהיה לו אשה ישראלית כשנמכר , ונכנסו שניהם בעבודתו בשביל פרנסתם - לא היא ולא בניה תשאר , אלא כמו שנכנסה עמו כך תצא עמו.

רמב"ן:
אם אדוניו יתן לו אשה - בכנענית הכתוב מדבר; או אינו אלא ישראלית? תלמוד לומר: האשה וילדיה תהיה לאדוניה; הא בכנענית הכתוב מדבר. זו לשון בריתא השנויה במכילתא (מכיל' משפטים נזיקין ב). וכתב רבנו שלמה: שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש , ואפילו לפני שש אם הביאה סימנין , שנאמר "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דב' טו , יב). ואף זה מכוון כהוגן; כי אם נאמר שהיא בישראלית - לא במוכר את בתו לאמה , שיוצאה בסימנין , כי היאך יתננה לו אדניו , והוא אין בידו למסרה לשום אדם אחר? וכן הראיה , שאמר שאף היא יוצאה בשש , אינה אלא לדבריו שכתב במוכר עצמו שאינו נמכר אלא לשש , והם בתלמוד (קידושין יד , ב) דברי יחיד; והלכה במוכר עצמו שנמכר לשש ויותר על שש , ואם כן אין אשה יוצאה בשש אלא כשמכרה אביה. אבל מה שאמרו 'הא בכנענית הכתוב מדבר' , מפני שאמר: האשה וילדיה תהיה לאדוניה - שהילדים בכנענית לאדון , שולד שפחה ונכרית כמוה. אבל בישראלית , אפילו היתה עבריה גדולה שמכרה עצמה , בניה של אב הן.

רלב"ג - ביאור המילות:
אם אדניו יתן לו אשה - רוצה לומר: שפחה כנענית; ולזה אמר: האשה וילדיה תהיה לאדניה , וזה לא יתכן שיהיה בבת ישראל (ראה מכיל' משפטים נזיקין ב). ואולם הותרה לו שפחה כנענית ואעפ"י שאינה ישראלית , לפי שהיא מחזקת ברוב מצות התורה (ראה חגיגה ד , א) , עד שכבר תראה שלא תֶחסר כי אם שחרור ואז תהיה ישראלית גמורה; כאמרו "בקורת תהיה לא יומתו כי לא חופשה" (וי' יט , כ) - מגיד שלא תחסר מהיות כישראל כי אם החופש , רוצה לומר: השחרור. ואולם הגר או הגיורת יצטרכו לדברים אחרים , כמו שיתבאר בזאת הפרשה (שמ' כד , ח). וכבר יתבאר גם כן שהעבד חייב בהרבה מהמצות , שהרי חייבה התורה למולו: אמר "וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו אז יאכל בו" (שמ' יב , מד); ומזה גם כן יתבאר שהעבד אינו זר גמור , שהרי הותר לאכול בקדשים קלים. ומצאנו גם כן בעבד כנעני שהוא אוכל בתרומה: אמר "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" (וי' כב , יא) - מגיד שמקנת כסף ויליד בית אוכלים בתרומה , והם עבדים כנענים (ראה תו"כ אמור פרשתא ה , א); אלא כי מפני שהם עבדים והם מחוייבים לשרת האדון , יחוייב שיהיו פטורים מן המצות שהנשים פטורות מהם לזאת הסבה בעינה , ולולא זה כבר היו ישראלים גמורים. וכבר נבאר במה שיבא (שמ' כד , ח) באי זה אופן יכנסו בגדר החיוב באלו המצות , והוא הטבילה לשם עבדות והמילה בזכרים .

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם אדניו ירצה לתת לו אשה , והיא שפחה כנענית (ראה מכיל' משפטים נזיקין ב) , וילדה לעבד בנים או בנות - הנה בצאת העבד מיד האדון תשאר האשה וילדיה לאדניה , ויהיו הילדים עבדים כנענים , והוא יצא לחפשי יחידי מחברתם . ומזה המקום הוא מבואר , שהאדון כופה עבדו העברי ליקח שפחה כנענית כדי שיוליד לו עבדים (ראה קידושין טו , א). אלא , כי מפני שכבר אמר זה אחר אמרו "אם בעל אשה הוא" (לעיל , ג) , ראוי שנלמוד מזה , שאין ראוי שינהג זה אלא במי שהוא בעל אשה (ראה קידושין כ , א) , כי אולי אליו לבד היתה כונת התורה , כי זה המאמר סמוך לו. ואין ראוי שנתיר נשיאת השפחה הכנענית לעברי , אלא למי שהתירתהו לו התורה במה שאין ספק בו; עם שכבר יתבאר מדברינו במה שיבא (ראה בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' כא , א - יא , תועלת א) , שהעבד שהוא בעל אשה הוא יותר ראוי שיוּתר בשפחה כנענית ממי שאינו בעל אשה .
ריכוז קישורים