תנ"ך - אם־אדניו
יתן־לו
אשה
וילדה־לו
בנים
או
בנות
האשה
וילדיה
תהיה
לאדניה
והוא
יצא
בגפו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־אֲדֹנָיו֙
יִתֶּן־ל֣וֹ
אִשָּׁ֔ה
וְיָלְדָה־ל֥וֹ
בָנִ֖ים
א֣וֹ
בָנ֑וֹת
הָאִשָּׁ֣ה
וִילָדֶ֗יהָ
תִּֽהְיֶה֙
לַֽאדֹנֶ֔יהָ
וְה֖וּא
יֵצֵ֥א
בְגַפּֽוֹ:
(שמות פרק כא פסוק ד)
אִם־אֲדֹנָיו
יִתֶּן־לוֹ
אִשָּׁה
וְיָלְדָה־לוֹ
בָנִים
אוֹ
בָנוֹת
הָאִשָּׁה
וִילָדֶיהָ
תִּהְיֶה
לַאדֹנֶיהָ
וְהוּא
יֵצֵא
בְגַפּוֹ:
(שמות פרק כא פסוק ד)
אם־אדניו
יתן־לו
אשה
וילדה־לו
בנים
או
בנות
האשה
וילדיה
תהיה
לאדניה
והוא
יצא
בגפו:
(שמות פרק כא פסוק ד)
אם־אדניו
יתן־לו
אשה
וילדה־לו
בנים
או
בנות
האשה
וילדיה
תהיה
לאדניה
והוא
יצא
בגפו:
(שמות פרק כא פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
אִם
רִבּוֹנֵיהּ
יִתֵּין
לֵיהּ
אִתְּתָא
וּתלִיד
לֵיהּ
בְּנִין
אוֹ
בְנָן
אִתְּתָא
וּבנַהָא
תְּהֵי
לְרִבּוֹנַהּ
וְהוּא
יִפּוֹק
בִּלחוֹדוֹהִי
:
רש"י:
ואם
(בנוסחנו:
אם)
אדוניו
יתן
לו
אשה
-
מכאן
שהרשות
ביד
רבו
למסור
לו
שפחה
כנענית
להוליד
לו
ממנה
עבדים.
או
אינו
אלא
בישראלית?
תלמוד
לומר:
האשה
וילדיה
תהיה
לאדוניה
-
הא
אינו
מדבר
אלא
בכנענית
,
שהרי
העבריה
אף
היא
יוצאה
בשש
,
ואפילו
לפני
שש
אם
הביאה
סימנים
יוצאה
,
שנאמר
"אחיך
העברי
או
העבריה"
(דב'
טו
,
יב)
-
מלמד
שאף
העבריה
יוצאה
בשש
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
ב).
רשב"ם:
אם
בגפו
יבא
בגפו
יצא
-
כולל
ואחר
כך
מפרש:
אם
בגפו
-
לבדו
יכנס
בבית
אדוניו
,
שאין
לו
אשה
עדיין
שתיכנס
עמו;
או
אפילו
אדוניו
יתן
לו
אשה
,
מכל
מקום
יצא
בגפו
,
שהאשה
שנתן
לו
אדוניו
תהיה
לאדוניה.
ועתה
מפרש
כיצד:
שאם
בעל
אשה
הוא
,
אז
לא
יצא
בגפו
,
אלא
תצא
אשתו
עמו
,
אבל
אם
אדוניו
יתן
לו
אשה
וגו'
,
כמו
שנכנס
בגפו
כן
יצא
בגפו.
ובשפחה
כנענית
שמסר
לו
אדוניו
מדבר
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
ב).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
אם
אדניו
יתן
לו
אשה
-
זה
יורה
כי
לא
יתן
אדם
,
רק
מה
שהוא
ברשותו
,
והיא
אמָתו
מאחת
האומות;
ואין
צורך
עד
שתהיה
כנענית
,
רק
היא
מצרית
או
אדומית
ומן
הגוים
שהם
סביבות
ארץ
כנען
,
כי
כן
כתוב
"מהם
תקנו
עבד
ואמה"
(וי'
כה
,
מד).
ודע
,
כי
תבואת
הזרע
תשתנה
בהשתנות
המקומות
,
על
כן
נבחרו
בני
אהרן
לכהונת
עולם.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם
אדניו
-
מצאנו
אנשי
לשון
הקדש
חולקין
כבוד
בתורת
השמות
,
לא
בפעלים.
אמרו
"אדון"
(יר'
כב
,
יח);
אמרו
"אדונים"
(מל'
א
,
ו)
,
והוא
לשון
יחיד:
"מיד
(לפנינו:
ביד)
אדנים
קשה"
(יש'
יט
,
ד).
ובסמוכים
אמרו
אדניו
,
לא
'אדונו'
,
כי
לא
נמצא.
ולשון
המדבר:
"אדנִי
שאל"
(בר'
מד
,
יט);
ואסור
לאמרו
בלשון
רבים
,
שלא
יתערב
עם
השם
הנכבד.
וככה
אין
ראוי
לומר
לשם
על
לשון
יחיד
,
כמו
"אדנִי
שאל"
(שם).
וככה
מלת
"אלוה"
(חב'
ג
,
ג);
אמר
רבי
מרינוס
(השרשים:
'אלה'):
"זו
כחו
לאלוהו"
(חב'
א
,
יא)
-
לא
'לאלהיו'
-
דרך
בזיון.
זאת
האשה
-
על
דרך
חכמינו
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
ח)
היא
כנענית.
ויתכן
להיות
פירוש
'כנענית'
על
דרך
"מבני
התושבים
הגרים
עמכם"
(וי'
כה
,
מה)
,
שכתוב
בהם
"מהם
תקנו
עבד
ואמה"
(שם
,
מד);
וככה
כל
עבד
כנעני.
כי
על
השבעה
גוים
-
"לא
תחיה
כל
נשמה"
(דב'
כ
,
טז).
ובשלמה
כתוב
"מן
הגוים
אשר
אמר
יי'...
הם
לא
יבאו
בכם
ואתם
לא
תבאו
בהם"
(ראה
מ"א
יא
,
ב);
וזה
כתוב
על
"צדניות
,
חתיות"
,
ולא
"מואביות
,
עמוניות"
(שם
,
א).
ר' יוסף בכור שור:
אם
בגפו
יבא
-
בגופו
לבדו
,
בלא
אשה;
כמו
"גופת
שאול"
(דה"א
י
,
יב).
בגפו
יצא
-
כל
עומת
שבא
,
כך
ילך
(ע"פ
קה'
ה
,
טו);
כדפריש
ואזיל
,
שאם
אדוניו
יתן
לו
אשה
-
שימסור
לו
שפחה
כנענית
,
שיוליד
ממנה
בנים
שיעבדוהו
,
היא
ובניה
נשארים
בעבדות
האדון
,
והוא
יצא
כשבא.
ואם
בעל
אשה
הוא
בשעת
מכירה
,
שהיה
לו
אשה
ישראלית
כשנמכר
,
ונכנסו
שניהם
בעבודתו
בשביל
פרנסתם
-
לא
היא
ולא
בניה
תשאר
,
אלא
כמו
שנכנסה
עמו
כך
תצא
עמו.
רמב"ן:
אם
אדוניו
יתן
לו
אשה
-
בכנענית
הכתוב
מדבר;
או
אינו
אלא
ישראלית?
תלמוד
לומר:
האשה
וילדיה
תהיה
לאדוניה;
הא
בכנענית
הכתוב
מדבר.
זו
לשון
בריתא
השנויה
במכילתא
(מכיל'
משפטים
נזיקין
ב).
וכתב
רבנו
שלמה:
שהרי
העבריה
אף
היא
יוצאה
בשש
,
ואפילו
לפני
שש
אם
הביאה
סימנין
,
שנאמר
"כי
ימכר
לך
אחיך
העברי
או
העבריה"
(דב'
טו
,
יב).
ואף
זה
מכוון
כהוגן;
כי
אם
נאמר
שהיא
בישראלית
-
לא
במוכר
את
בתו
לאמה
,
שיוצאה
בסימנין
,
כי
היאך
יתננה
לו
אדניו
,
והוא
אין
בידו
למסרה
לשום
אדם
אחר?
וכן
הראיה
,
שאמר
שאף
היא
יוצאה
בשש
,
אינה
אלא
לדבריו
שכתב
במוכר
עצמו
שאינו
נמכר
אלא
לשש
,
והם
בתלמוד
(קידושין
יד
,
ב)
דברי
יחיד;
והלכה
במוכר
עצמו
שנמכר
לשש
ויותר
על
שש
,
ואם
כן
אין
אשה
יוצאה
בשש
אלא
כשמכרה
אביה.
אבל
מה
שאמרו
'הא
בכנענית
הכתוב
מדבר'
,
מפני
שאמר:
האשה
וילדיה
תהיה
לאדוניה
-
שהילדים
בכנענית
לאדון
,
שולד
שפחה
ונכרית
כמוה.
אבל
בישראלית
,
אפילו
היתה
עבריה
גדולה
שמכרה
עצמה
,
בניה
של
אב
הן.
רלב"ג - ביאור המילות:
אם
אדניו
יתן
לו
אשה
-
רוצה
לומר:
שפחה
כנענית;
ולזה
אמר:
האשה
וילדיה
תהיה
לאדניה
,
וזה
לא
יתכן
שיהיה
בבת
ישראל
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
ב).
ואולם
הותרה
לו
שפחה
כנענית
ואעפ"י
שאינה
ישראלית
,
לפי
שהיא
מחזקת
ברוב
מצות
התורה
(ראה
חגיגה
ד
,
א)
,
עד
שכבר
תראה
שלא
תֶחסר
כי
אם
שחרור
ואז
תהיה
ישראלית
גמורה;
כאמרו
"בקורת
תהיה
לא
יומתו
כי
לא
חופשה"
(וי'
יט
,
כ)
-
מגיד
שלא
תחסר
מהיות
כישראל
כי
אם
החופש
,
רוצה
לומר:
השחרור.
ואולם
הגר
או
הגיורת
יצטרכו
לדברים
אחרים
,
כמו
שיתבאר
בזאת
הפרשה
(שמ'
כד
,
ח).
וכבר
יתבאר
גם
כן
שהעבד
חייב
בהרבה
מהמצות
,
שהרי
חייבה
התורה
למולו:
אמר
"וכל
עבד
איש
מקנת
כסף
ומלתה
אותו
אז
יאכל
בו"
(שמ'
יב
,
מד);
ומזה
גם
כן
יתבאר
שהעבד
אינו
זר
גמור
,
שהרי
הותר
לאכול
בקדשים
קלים.
ומצאנו
גם
כן
בעבד
כנעני
שהוא
אוכל
בתרומה:
אמר
"וכהן
כי
יקנה
נפש
קנין
כספו
הוא
יאכל
בו
ויליד
ביתו
הם
יאכלו
בלחמו"
(וי'
כב
,
יא)
-
מגיד
שמקנת
כסף
ויליד
בית
אוכלים
בתרומה
,
והם
עבדים
כנענים
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
ה
,
א);
אלא
כי
מפני
שהם
עבדים
והם
מחוייבים
לשרת
האדון
,
יחוייב
שיהיו
פטורים
מן
המצות
שהנשים
פטורות
מהם
לזאת
הסבה
בעינה
,
ולולא
זה
כבר
היו
ישראלים
גמורים.
וכבר
נבאר
במה
שיבא
(שמ'
כד
,
ח)
באי
זה
אופן
יכנסו
בגדר
החיוב
באלו
המצות
,
והוא
הטבילה
לשם
עבדות
והמילה
בזכרים
.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם
אדניו
ירצה
לתת
לו
אשה
,
והיא
שפחה
כנענית
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
ב)
,
וילדה
לעבד
בנים
או
בנות
-
הנה
בצאת
העבד
מיד
האדון
תשאר
האשה
וילדיה
לאדניה
,
ויהיו
הילדים
עבדים
כנענים
,
והוא
יצא
לחפשי
יחידי
מחברתם
.
ומזה
המקום
הוא
מבואר
,
שהאדון
כופה
עבדו
העברי
ליקח
שפחה
כנענית
כדי
שיוליד
לו
עבדים
(ראה
קידושין
טו
,
א).
אלא
,
כי
מפני
שכבר
אמר
זה
אחר
אמרו
"אם
בעל
אשה
הוא"
(לעיל
,
ג)
,
ראוי
שנלמוד
מזה
,
שאין
ראוי
שינהג
זה
אלא
במי
שהוא
בעל
אשה
(ראה
קידושין
כ
,
א)
,
כי
אולי
אליו
לבד
היתה
כונת
התורה
,
כי
זה
המאמר
סמוך
לו.
ואין
ראוי
שנתיר
נשיאת
השפחה
הכנענית
לעברי
,
אלא
למי
שהתירתהו
לו
התורה
במה
שאין
ספק
בו;
עם
שכבר
יתבאר
מדברינו
במה
שיבא
(ראה
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
שמ'
כא
,
א
-
יא
,
תועלת
א)
,
שהעבד
שהוא
בעל
אשה
הוא
יותר
ראוי
שיוּתר
בשפחה
כנענית
ממי
שאינו
בעל
אשה
.