תנ"ך - ואם־אמר
יאמר
העבד
אהבתי
את־אדני
את־אשתי
ואת־בני
לא
אצא
חפשי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִם־אָמֹ֤ר
יֹאמַר֙
הָעֶ֔בֶד
אָהַ֙בְתִּי֙
אֶת־אֲדֹנִ֔י
אֶת־אִשְׁתִּ֖י
וְאֶת־בָּנָ֑י
לֹ֥א
אֵצֵ֖א
חָפְשִֽׁי:
(שמות פרק כא פסוק ה)
וְאִם־אָמֹר
יֹאמַר
הָעֶבֶד
אָהַבְתִּי
אֶת־אֲדֹנִי
אֶת־אִשְׁתִּי
וְאֶת־בָּנָי
לֹא
אֵצֵא
חָפְשִׁי:
(שמות פרק כא פסוק ה)
ואם־אמר
יאמר
העבד
אהבתי
את־אדני
את־אשתי
ואת־בני
לא
אצא
חפשי:
(שמות פרק כא פסוק ה)
ואם־אמר
יאמר
העבד
אהבתי
את־אדני
את־אשתי
ואת־בני
לא
אצא
חפשי:
(שמות פרק כא פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְאִם
מֵימָר
יֵימַר
עַבדָּא
רָחֵימנָא
יָת
רִבּוֹנִי
יָת
אִתְּתִי
וְיָת
בְּנָי
לָא
אֶפּוֹק
בַּר
חוֹרִין
:
עין המסורה:
אמר
-
ג'
חסר:
שמ'
כא
,
ה;
שו'
טו
,
ב;
ש"א
כ
,
כא.
את
-
י"ב
פסוקים
'את
את
ואת'
ומלה
אחת
ביניהם:
*בר'
ה
,
לב;
ו
,
י;
יא
,
כו;
שמ'
כא
,
ה;
וי'
א
,
ח;
דב'
ג
,
כד;
כו
,
טו;
כח
,
כ;
יש'
כט
,
י;
יר'
כד
,
י;
כז
,
ה;
כט
,
יז.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומעתיקי
התורה
אמרו
(קידושין
כב
,
א)
,
כי
לא
ירצע
עבד
עברי
אם
יחסר
אחד
מהתנאים
,
כמו
אהבת
אדוניו
וביתו
ואשתו
ובניו
,
ויהי
לו
טוב
עמו
(ראה
דב'
טו
,
טז).
וכן
דבר
סורר
ומורה
(ראה
דב'
כא
,
יח
-
כא
ורש"י
שם
,
יח).
ודברם
נכון.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואם
אמר
-
כבר
פירשוהו
קדמונינו
(ראה
קידושין
כב
,
א)
,
כי
לא
יהיה
נרצע
עד
שיהיו
בו
כל
אלה
הדברים
,
עם
"כי
אהבך
ואת
ביתך"
(דב'
טו
,
טז).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואם
אמור
יאמר
העבד:
אהבתי
את
אדני
,
את
אשתי
הכנענית
ואת
בני
אשר
לי
ממנה
,
לא
ארצה
לצאת
חפשי
-
להפרד
מאדני
,
מאשתי
ומבני.
והנה
קראם
'בניו'
אעפ"י
שאינם
במדרגת
בניו
,
על
דרך
מה
שאמר
"וילדה
לו
בנים
או
בנות"
(לעיל
,
ד)
,
כי
כל
ימי
היותו
עובד
את
אדניו
תהיה
זאת
השפחה
עמו
במדרגת
האשה
עם
בעלה
,
ולזה
גם
כן
יהיו
אז
ילדיה
עמו
במדרגת
בניו
.
או
יהיה
הרצון
בזה
,
שיאמר
העבד:
אהבתי
את
אדני
,
עם
אשתי
הישראלית
ועם
בני
הישראלים;
רוצה
לומר
,
שאני
ואשתי
ובני
כלנו
אוהבים
אותו.
ולפי
שזה
הפסוק
סובל
שני
אלו
הפירושים
,
והיה
ראוי
שלא
נעשה
כמו
אלו
הענינים
הגדולים
כי
אם
במקומות
שהתורה
התירה
אותם
-
רוצה
לומר:
רציעת
אוזן
העבד
העברי
-
הנה
מִספק
ראוי
שיהיו
שם
שני
אלו
התנאין;
רוצה
לומר
,
שיהיו
לו
אשה
ובנים
עבריים
ושיהיו
לו
ילדים
מן
השפחה
הכנענית
.