תנ"ך - אם־טרף
יטרף
יבאהו
עד
הטרפה
לא
ישלם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־טָרֹ֥ף
יִטָּרֵ֖ף
יְבִאֵ֣הוּ
עֵ֑ד
הַטְּרֵפָ֖ה
לֹ֥א
יְשַׁלֵּֽם:
פ
(שמות פרק כב פסוק יב)
אִם־טָרֹף
יִטָּרֵף
יְבִאֵהוּ
עֵד
הַטְּרֵפָה
לֹא
יְשַׁלֵּם:
פ
(שמות פרק כב פסוק יב)
אם־טרף
יטרף
יבאהו
עד
הטרפה
לא
ישלם:
פ
(שמות פרק כב פסוק יב)
אם־טרף
יטרף
יבאהו
עד
הטרפה
לא
ישלם:
פ
(שמות פרק כב פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
אִם
אִתְּבָרָא
יִתְּבַר
יַיתֵי
סָהֲדִין
דִּתבִיר
לָא
יְשַׁלֵים
:
עין המסורה:
טרף
-
ג':
בר'
לז
,
לג;
מד
,
כח;
שמ'
כב
,
יב.
רש"י:
ואם
(בנוסחנו:
אם)
טרף
יטרף
-
על
ידי
חיה
רעה.
יביאהו
עד
-
יביא
עדים
שנטרפה
באונס
ופטור.
הטרפה
לא
ישלם
-
אינו
אומר
'טרפה
לא
ישלם'
,
אלא
הטרפה
-
יש
טרפה
שהוא
משלם
,
ויש
טרפה
שאינו
משלם:
טרפת
חתול
ושועל
ונמיה
משלם
,
טרפת
ארי
ודוב
וזאב
ונחש
אינו
משלם.
ומי
לְחָשְךָ
לדון
כך?
שהרי
כתוב
"ומת
או
נשבר
או
נשבה"
(לעיל
,
ט)
-
מה
מיתה
שאין
יכול
להציל
,
אף
שבר
ושביה
שאין
יכול
להציל
(ראה
מכיל'
משפטים
נזיקין
טז).
רשב"ם:
יביאהו
עד
-
קצת
מאיברי
הטרפה
לעדות
,
כדכתיב
"כאשר
יציל
הרועה
מפי
הארי
שתי
כרעים
או
בדל
אוזן"
(עמ'
ג
,
יב).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם
-
על
דרך
"כאשר
יציל
הרועה
מפי
הארי
שתי
כרעים
או
בדל
אוזן"
(עמ'
ג
,
יב).
יביאהו
עד
-
יביא
קצה
הנטרף
להיות
לו
לעד.
ר' יוסף בכור שור:
ואם
(בנוסחנו:
אם)
טרוף
יטרף
-
על
ידי
חיות
רעות
,
יביא
עד
שנטרפה
באונס
,
ופטור
,
דגם
זה
אונס
הוא;
ולפי
הפשט:
עד
-
יביא
שתי
כרעים
או
בדל
אוזן
,
כדכתיב
"כאשר
יציל
הרועה
שתי
כרעים
או
בדל
אוזן"
(עמ'
ג
,
יב).
רמב"ן:
אם
טרף
יטרף
-
על
ידי
חיה
רעה.
יביאהו
עד
-
יביא
עדים
שנטרפה
באונס
,
ופטור;
זה
לשון
רבנו
שלמה.
ויש
לתמוה:
למה
הצריך
הכתוב
בכאן
עדים
,
ולמעלה
אמר
"שבועת
יי'
תהיה
בין
שניהם"
(פס'
י)?
והדין
בהם
שוה
הוא
,
שאם
יש
לו
עדים
,
פטור
ב"מת"
ו"נשבר"
ו"נשבה"
(לעיל
,
ט)
,
וכן
בנטרף
,
ואם
אין
לו
עדים
,
נשבע
על
כולן
ואינו
משלם!
ושמא
כי
דבר
הכתוב
בהווה
,
שהשור
כשימות
באבוס
בעליו
או
יעלה
לצוק
ונשבר
,
"אין
רואה"
בו
(שם)
,
וכן
הנשבה
בלסטיס
מזוין
,
שבא
עליו
ונטלו
מן
העדר
והלך
לו;
אבל
האריה
והדוב
כאשר
יטרוף
,
"יקרא
עליו
מלוא
רועים"
(יש'
לא
,
ד)
,
ולכן
יאמר
שיביא
אותם
לבית
דין
ויפטר.
או
שנפרש
שבא
הכתוב
ללמד
על
דינו
של
איסי
בן
יהודה
,
שאמר
(ב"מ
פג
,
א):
"אין
רואה"
-
פטור
,
הא
יש
רואה
-
יביא
עדים
ויפטר.
ופירושו
,
שאם
אירע
האונס
במקום
שהאנשים
מצויין
שם
כל
היום
,
אין
סומכין
על
שבועתו
וצריך
להביא
העדים
,
ודרך
הטרפה
שתהיה
כן
כאשר
אמרנו
,
ולכן
הצריך
בה
הכתוב
שיביא
העדים.
ורבי
אברהם
פירש
יביאהו
עד
-
שיביא
קצה
הנטרף
,
"שתי
כרעים
או
בדל
אזן"
(עמ'
ג
,
יב)
,
להיות
לו
לעד.
וכן
ראיתי
במכילתא
דרבי
שמעון
בן
יוחאי
(מכשב"י
משפטים
כב
,
יב):
אבא
שאול
אומר:
יביא
עדידה
,
שנאמר
"כה
אמר
יי'
כאשר
יציל
הרועה
מפי
האריה
(לפנינו:
הארי)
שתי
כרעים"
וגו'
(עמ'
ג
,
יב).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואם
טרף
יטרף
-
שטרפתו
חיה
רעה
,
יביא
אל
הבעלים
עד
שיעיד
בפני
בית
דין
שהענין
כן
הוא
,
ויפטר
מלשלם
הטרפה
-
רוצה
לומר:
ההזק
שהגיע
בסבת
הטרפה
(ראה
ב"ק
י
,
ב
-
יא
,
א).
ויתכן
שירצה
בזה
,
כי
גם
הנזק
שהגיע
בטרפה
אחר
שנטרפה
לא
ישלם
,
כי
לא
היה
לו
רשות
להטפל
בה.