תנ"ך - וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם: (שמות פרק כב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ־מֵת בְּעָלָיו אֵין־עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם: (שמות פרק כב פסוק יג)

טקסט בלבד:

וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם: (שמות פרק כב פסוק יג)

תיקון קוראים:

וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם: (שמות פרק כב פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵי יִשׁאַל גְּבַר מִן חַברֵיהּ וְיִתְּבַר אוֹ יְמוּת מָרֵיהּ לֵית עִמֵיהּ שַׁלָמָא יְשַׁלֵים :

עין המסורה:
וכי - י"א בפרשה: ראה שמ' כא , ז.

רש"י:
וכי ישאל - בא ולמד על השואל שחייב באונסין. בעליו אין עמו - אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו.

רשב"ם:
וכי ישאל בהמה לעשות בה מלאכתו , ונשבר או מת - טרפה או מתה. בעליו אין עמו - במלאכת אותה הבהמה , לפי הפשט. ובמדרש חכמים (ב"מ צה , ב): אפילו במלאכה אחרת , אם הוא עמו במלאכה - פטור השואל מונשבר או מת.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בעליו אין עמו - לפי הדעת היה נראה כמשמעו , וכאשר הסתכלנו מה שהעתיקו הקדמונים (ב"מ צה , ב) , ראינו שגם הוא נכון.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וכי ישאל. על דרך הפשט: בעליו אין עמו - ויוכל לטעון על השואל שהכביד על בהמתו.

ר' יוסף בכור שור:
וכי ישאל איש - דכל הנאה שלו (ראה ב"מ צד , ב); חייב , ואפילו נשבר או מת , ואינו פטור אלא על מתה מחמת אותה מלאכה ששאלהּ לצרכה (ראה ב"מ צו , ב); אבל שינה אותה למלאכה אחרת , כגון: להוליכה בהר - והוליכה בבקעה , בבקעה - והוליכה בהר , חייב (ראה משנה ב"מ ו , ג); אבל מתה מחמת מלאכה , היינו טעמא דפטור , דאמר ליה: לאו לאותובי בכילתא שאילתה (ראה ב"מ צו , ב) , דאדעת כן לא שאלהּ , והוא עצמו לא השאילהּ לו , אלא כדי לעשות בה מלאכתו; וכיון דאינה יכולה לעשותה , איגלאי מילתא דלאו 'שואל' הוא עליה , ופטור; ומיהו אם מתה מחמת עצמה חייב , דאיכא למימר: בשעת שאילה הייתה ראוייה לאותה מלאכה , אלא דאנסה מלאך המות (ראה ב"ב ע , ב); וכיון דבתורת שאלה לְקחהּ , הרי הוא 'שואל' עד שיוכיח שאינו 'שואל'. וב'מתה מחמת מלאכה' מוכחא מילתא שאינו שואל.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת , אפילו באונס , הנה אם לא היה בעליו עמו במלאכתו בשעת שאלה - שלם ישלם , אעפ"י שאלו האונסים הם אונסים גדולים (ראה משנה ב"מ ז , ח).
ריכוז קישורים