ראב"ע פירוש א - הקצר:
ובעבור
שמצאנו
באנוסה
"חמשים
כסף"
(דב'
כב
,
כט)
,
אמרו
(כתובות
לח
,
ב)
,
כי
כן
מוהר
הבתולות.
ודרך
דרש
,
כי
כ"ף
וה"א
ממלת
כמוהר
-
יורה
,
שכתובַּת
בתולה
מהתורה.
ויותר
נכון
היה
לדרוש
כן:
מה
טעם
כמהר?
'כמה
הוא?
ר"ש'
הוא;
שהם
'כסף
זוזי
מאתן'
(ראה
נוסח
הכתובה;
מש"ת
יבום
וחליצה
ד
,
לג).
וחכמינו
העתיקו
(ראה
כתובות
לט
,
א)
,
שיש
עליו
עונש
בושת
ופגם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכי
יפתה
איש
בתולה
,
אשר
לא
אורשה
קודם
זה
הפתוי
,
ושכב
עמה
,
הנה
יִקָּשֵר
עמה
בקשר
האישות
ותהיה
לו
לאשה
תחת
אשר
פתה
אותה;
וזהו
מה
שענשה
אותו
התורה
על
זה.
ואם
לא
ירצה
אביה
לתתה
לו
לאשה
,
הנה
ישקל
כסף
כמוהר
הבתולות
-
שנתבאר
בפרשת
'כי
תצא
למלחמה'
בענין
האונס
שהוא
חמשים
כסף
(ראה
דב'
כב
,
כח
-
כט;
כתובות
לח
,
א
-
ב).
וראוי
שתדע
,
כי
אמרוֹ
אשר
לא
אורשה
לא
בא
להוציא
את
הארוסה
בעת
הפתוי
,
כי
כבר
נתבאר
בתורה
משפט
הארוסה
שזנתה
,
שהוא
בסקילה
(דב'
כב
,
כג
-
כד);
ואמנם
בא
להוציא
מי
שנתארסה
ונתגרשה.
והוא
מבואר
,
שלא
הוציא
אותה
מזה
הדין
לפטור
המפתה
אותה
,
אבל
הוציא
אותה
מענין
היות
הקנס
לאביה;
רצוני
,
שאם
לא
אורסה
,
יהיה
הקנס
לאביה
,
כמו
שנבאר
,
ואם
אורסה
ונתגרשה
,
יהיה
הקנס
לעצמה
(ראה
משנה
כתובות
ג
,
ג).
וראוי
שתדע
,
שלא
יתחייב
המפתה
בזה
הקנס
אם
לא
בא
עליה
כדרכה
(ראה
מש"ת
נערה
בתולה
א
,
ח)
,
שנאמר:
וכי
יפתה
איש
בתולה
וגו'
-
שיפתה
אותה
וישכב
עמה
באופן
אשר
היא
בו
בתולה;
ולזה
אמר:
כמוהר
הבתולות
,
כי
הוא
אִבד
אותה
המוהר
ההוא
,
מפני
שהשיב
אותה
בעולה.
וראוי
שתדע
,
שזה
הדין
ינהג
במי
שהיא
ברשות
אביה
,
כמו
קטנה
ונערה
,
שנאמר:
ואם
(בנוסחנו:
אם)
מאן
ימאן
אביה;
ואולם
הבוגרת
כבר
יצאת
מרשות
אביה
,
כמו
שיתבאר
בפרשת
'ראשי
המטות'
(ראה
פירושו
לבמ'
ל
,
ד)
,
ולזה
אין
לה
קנס
(ראה
משנה
כתובות
ג
,
ח);
כי
ענין
הקנס
הזה
הוא
חדוש
,
ולא
ינהג
אלא
בנושא
אשר
זכרה
אותו
התורה.
וראוי
שתדע
,
שאעפ"י
שאינה
ראויה
לו
לאשה
-
כגון
חייבי
'כרתות'
וחייבי
'לאוין'
שאין
בהם
מיתת
בית
דין
ולא
התרו
בו
למלקות
-
ישלם
קנס
(ראה
שם;
כתובות
לב
,
ב);
וזה
,
כי
אמרו
מהר
ימהרנה
לו
לאשה
אינו
תנאי
להקל
עליו
,
אבל
הוא
להחמיר
עליו
ולענשו
בזה
האופן
,
ואין
מן
הראוי
שכאשר
לא
יתכן
שיענש
בזה
האופן
יהיה
פטור
מהקנס
.
.
והוא
מבואר
,
שזה
הקנס
הוא
לאביה
,
כשהיה
לה
אב
(ראה
משנה
כתובות
ד
,
א)
,
שנאמר:
ואם
מאן
ימאן
אביה
לתתה
לו
,
וכיון
שהיא
ברשותו
לתתה
למי
שירצה
,
ראוי
שיהיה
זה
הקנס
שלו;
ועוד
,
שכבר
בארה
התורה
זה
באונס
,
שנאמר
"ונתן...
לאבי
הנערה
חמשים
כסף"
(דב'
כב
,
כט).
וראוי
שתדע
,
כי
אמרוֹ
מהר
ימהרנה
לו
לאשה
איננו
מחייב
שתהיה
לו
לאשה
אם
לא
רצתה
,
כי
לא
בא
הצווי
לה;
ולזה
הוא
מבואר
,
שאם
לא
רצתה
היא
להיות
לו
לאשה
,
נותן
המפתה
קנס
לאביה.
וכל
שכן
אם
לא
רצה
הוא;
וזה
,
כי
אעפ"י
שהוא
רצה
לנושאה
,
הוא
מחוייב
לשלם
קנס
אם
לא
רצתה
היא
-
כל
שכן
כשלא
רצה
לכנסה
,
שיחוייב
לשלם
קנס
(ראה
כתובות
לט
,
ב).
וראוי
שתדע
כי
המפתה
ישלם
,
זולת
הקנס
,
הבשת
והפגם
(ראה
משנה
כתובות
ג
,
ד).
וזה
יתבאר
ממה
שאומר
,
והוא
,
שכבר
נתבאר
חיוב
האדם
בחמשה
דברים
במה
שהזיק
ברעהו
(ראה
משנה
ב"ק
ח
,
א)
,
והוא
מבואר
שהאונס
מביא
צער
באנוסה
,
ואין
הענין
כן
במפותה;
ואם
היו
החמשים
כסף
עונש
זה
הענין
בכללו
,
היה
עונש
האונס
בבשת
ופגם
יותר
קל
מעונש
המפתה.
וזה
,
כי
המפתה
ישלם
חמשים
כסף
על
הבשת
והפגם
,
והאונס
יפטר
בחמשים
כסף
מהבשת
והפגם
והצער!
ולזה
הוא
מבואר
,
שאין
אלו
החמשים
כסף
דמי
הבשת
והפגם
,
אבל
הם
קנס
,
והוא
משלם
אותם
מפני
שנהנה
בזה;
ולזה
אמר
באונס
"ונתן
האיש
השוכב
עמה
לאבי
הנערה"
(דב'
כב
,
כט)
-
רוצה
לומר
,
שכבר
יתן
זה
בעבור
ששכב
עמה
ונהנה
בשכיבתו
זאת
(ראה
כתובות
מ
,
ב).