תנ"ך - כי־יתן
איש
אל־רעהו
חמור
או־שור
או־שה
וכל־בהמה
לשמר
ומת
או־נשבר
או־נשבה
אין
ראה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־יִתֵּן֩
אִ֨ישׁ
אֶל־רֵעֵ֜הוּ
חֲמ֨וֹר
אוֹ־שׁ֥וֹר
אוֹ־שֶׂ֛ה
וְכָל־בְּהֵמָ֖ה
לִשְׁמֹ֑ר
וּמֵ֛ת
אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר
אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה
אֵ֥ין
רֹאֶֽה:
(שמות פרק כב פסוק ט)
כִּי־יִתֵּן
אִישׁ
אֶל־רֵעֵהוּ
חֲמוֹר
אוֹ־שׁוֹר
אוֹ־שֶׂה
וְכָל־בְּהֵמָה
לִשְׁמֹר
וּמֵת
אוֹ־נִשְׁבַּר
אוֹ־נִשְׁבָּה
אֵין
רֹאֶה:
(שמות פרק כב פסוק ט)
כי־יתן
איש
אל־רעהו
חמור
או־שור
או־שה
וכל־בהמה
לשמר
ומת
או־נשבר
או־נשבה
אין
ראה:
(שמות פרק כב פסוק ט)
כי־יתן
איש
אל־רעהו
חמור
או־שור
או־שה
וכל־בהמה
לשמר
ומת
או־נשבר
או־נשבה
אין
ראה:
(שמות פרק כב פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
יִתֵּין
גְּבַר
לְחַברֵיהּ
חֲמָר
אוֹ
תוֹר
אוֹ
אִמַר
וְכָל
בְּעִירָא
לְמִטַר
וּמִית
אוֹ
אִתְּבַר
אוֹ
אִשׁתְּבִי
לֵית
דְּחָזֵי
:
עין המסורה:
וכל
-
בהמה
-
ג':
שמ'
כב
,
ט;
*דב'
יד
,
ו;
תה'
קמח
,
י.
נשבה
-
ג':
*בר'
יד
,
יד;
*שמ'
כב
,
ט;
יר'
יג
,
יז.
מסורה גדולה:
נשבה
ג'
וישמע
אברם
או
נשבר
או
נשבה
כי
נשבה
עדר
יי'.
רש"י:
כי
יתן
איש
אל
רעהו
חמור
או
שור
-
פרשה
עליונה
נאמרה
בשומר
חנם
(ראה
ב"מ
צד
,
ב)
,
לפיכך
פטר
בו
את
הגנבה
,
כמו
שכתוב
"וגנב
מבית
האיש...
אם
לא
ימצא
הגנב
ונקרב
בעל
הבית"
(לעיל
,
ו
-
ז)
-
לשבועה
,
למדת
שפטר
עצמו
בשבועה
זו;
ופרשה
זו
תחתונה
אמורה
בשומר
שכר
,
לפיכך
אינו
פטור
אם
נגנבה
,
כמו
שכתוב
"ואם
גנב
יגנב
מעמו
ישלם"
(להלן
,
יא);
אבל
על
האונס
,
כגון
מת
מעצמו
,
או
נשבר
או
נשבה
בחזקה
על
ידי
ליסטין
,
ואין
רואה
שיעיד
בדבר
,
רשב"ם:
ומת
או
נשבר
-
שטרפו
ארי
או
חיה
רעה;
שכשם
שמת
או
נשבה
מְדַבֵּר
שאָבדה
כל
הבהמה
,
הוא
הדין
לנשבר
,
שכל
הבהמה
הופסדה
,
שהרָגהּ
ארי
או
חיה
רעה;
שכן
מצינו
בנביא
שהרגו
האריה:
"וחמור
והאריה
עומדים
אצל
הנבילה
ולא
אכל
האריה
את
הנבילה
ולא
שבר
את
החמור"
(מ"א
יג
,
כח).
אין
רואה...
שבועת
יי'
-
ופטור
באונסים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
חמור
או
שור
או
שה
וכל
בהמה
לשמור
-
זה
שומר
שכר.
והזכיר
עם
שומר
חנם
"כסף
או
כלים"
(לעיל
,
ו)
,
בעבור
שאין
טורח
בשמירתם.
והעד
,
כי
זה
שומר
שכר
והראשון
שומר
חנם
,
שאמר
"ישלם
לבעליו"
(להלן
,
יא)
,
והראשון:
"ונקרב"
(לעיל
,
ז).
וטעם
"אשר
ירשיעון
אלהים"
(לעיל
,
ח)
-
את
הגנב
או
בעל
הבית
-
הוא
אשר
תמצא
בידו
האבדה.
וטעם
ומת
-
על
פי
השומר.
ונשבה
-
שלקחתו
גדוד
באונס.
ר' יוסף בכור שור:
כי
יתן
איש
אל
רעהו
-
בשכר
,
שנותן
לו
שכר
על
שמירתו;
ולכך
נקט
בהמות
,
שאין
דרך
לשמרן
כי
אם
בשכר
,
שיש
טורח
בשמירה
,
להוציאן
ולהביאן
ולהאכילן
ולהשקותן.
ומת
או
נשבר
או
נשבה
-
אילו
אונסין.
אין
רואה
-
וגבי
גניבה
בפרשה
ראשונה
(ראה
שמ'
כא
,
לז)
לא
שייך
למיכתב
'אין
רואה'
,
דאין
דרך
גנב
לגנוב
כי
אם
בסתר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי
יתן
איש
אל
רעהו
חמור
או
שור
או
שה
וכל
בהמה
,
באופן
שיהיה
ביד
רעהו
ויקבל
עליו
לשמור
,
ומת
הבעל
חיים
ההוא
,
או
נשבר
-
ששברתו
חיה
רעה
,
או
נשבה
-
ששבוהו
לסטים;
הנה
,
אם
אין
רואה
שיבוא
ויעיד
בזה
(ראה
מכיל
משפטים
נזיקין
טז)
,
שבועת
יי'
תהיה
בין
שניהם
בפני
בית
דין
,
כמו
הענין
בשבועה
אשר
בפרשה
הקודמת
(לעיל
,
ז);
וישבע
השומר
שכן
הוא
ויפטר
,
אם
לא
שלח
ידו
במלאכת
רעהו
―
שאם
שלח
ידו
בה
,
שלו
מת
או
נשבר
,
וחייב
לשלם
―
ולקח
בעליו
השבועה
ממנו
,
ויפטר
השומר
מלשלם
ההפסד
שהגיע
בסבת
המיתה
והשבירה
(ראה
ב"ק
קו
,
א).
או
יהיה
הרצון
באמרו
ולקח
בעליו
-
שיקח
הנבלה
או
השבורה
,
ויפטר
השומר
מלשלם
אפילו
פחת
נבלה
,
כי
לא
היה
לו
רשות
להטפל
בה;
וכן
פירשו
במכילתא
(מכיל'
משפטים
נזיקין
טז).