תנ"ך - וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה: (שמות פרק כג פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה: (שמות פרק כג פסוק טז)

טקסט בלבד:

וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה: (שמות פרק כג פסוק טז)

תיקון קוראים:

וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה: (שמות פרק כג פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
וְחַגָּא דִחצָדָא בִּכּוּרֵי עוּבָדָך דְּתִזרַע בְּחַקלָא וְחַגָּא דִכנָשָׁא בְּמִפְּקַהּ דְּשַׁתָּא בְּמִכנְשָׁך יָת עוּבָדָך מִן חַקלָא :

עין המסורה:
האסף - ב' , חד חסר ואחד מלא: שמ' כג , טז; לד , כב.

מסורה קטנה:
האסף - ב' חד חס' וא' מל'.

רש"י:
וחג הקציר - הוא חג השבועות (ראה שמ' לד , כב). ביכורי מעשיך - שהוא זמן הבאת ביכורים , ששתי הלחם הבאים בעצרת מתירין החדש למנחות , ולהביא בכורים למקדש (ראה מנחות סח , ב) , שנאמר "וביום הבכורים" וגו' "בשבעתיכם" (במ' כח , כו). וחג האסיף - הוא חג הסכות. באספך את מעשיך - שכל ימות החמה התבואה מתיבשת בשדות , ובחג אוספין אותה לבית מפני הגשמים.

רשב"ם:
וחג הקציר - [הוא חג השבועות שמקריבין בו] קרבנות הכתובים בפרשת 'שור או כשב' (וי' כג , יח - יט) , ושתי הלחם שהם "מנחה חדשה" (וי' כג , טז). בכורי מעשיך - להתיר חדש במקדש (ראה מנחות פג , ב ואי'). וחג האסיף - חג הסוכות , בשעת אסיף , אשר "מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר" (יואל ב , כד). וציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון , כי במדבר ישבו באהלים , ולא היה להם קרקע , ולא דגן ותירוש ויצהר כמו (שהיה להם אחרי כן בארץ , ויודו) על זאת להקדוש ברוך הוא. הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ: "אביב" (לעיל , טו) וקציר ואסיף.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וחג הקציר - "בכורי קציר חטים" (שמ' לד , כב). וחג האסיף - ששם תִשלַם השנה; ותחל ממרחשון לזרוע.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וחג. הנה "חג המצות" לעולם יהיה בו "אביב" (לעיל , טו) , שהוא בכורי שעורים. והמנהג: בין בכורי שעורים ובין בכורי חטים - כמו שבעה שבועות (ראה דב' טז , ט). וחג האסיף בצאת השנה - ותכנס שנה אחרת.

ר' יוסף בכור שור:
שלש רגלים תחוג לי בשנה - שלש זימני שמחה בשנה , ובשלשתם תעשה לי חג , כדי שתהא שמחתכם לשמים: בחג המצות - על שיצאתם ממצרים בו לחירות; וחג הקציר - בשעת שאדם מתחיל לקצור קצירו , שמח , כדכתיב "ושמחו לפניך כשמחה בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל" (ראה יש' ט , ב) , ותעשו שָׁם חג כדי שתהיה השמחה לשמים; וחג האסיף - כשאדם אסף תבואתו וכונס קיצו ומוסק את זיתו , אז הוא שמח , ותעשו אז חג , כי אני רוצה להתערב בשמחתם , ולכך נאמר בחג הסוכות במקום אחר "והיית אך שמח" (דב' טז , טו) - כלומר: מאחר שאספת את הכל , אין לך מחשבה כי אם לשמוח.

רמב"ן:
וחג הקציר בכורי מעשיך - לא ידעתי למה יזכירם הכתוב בשם הידיעה , כי לא צוה בהם ולא הזכירם עד עתה , וראוי שיאמר: 'ועשית חג קציר בכורי מעשיך' , כאשר אמר במשנה תורה "ועשית חג שבועות ליי' אלהיך" (דב' טז , י). ואולי בעבור שאמר "שלש רגלים תחג לי בשנה" (לעיל , יד) , ופירש: "את חג המצות תשמור" (לעיל , טו) - ב"חדש האביב" (שם) , שתשמר לעשות חג בתחלת אביב , חזר ואמר: והאַחֵר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך , והשלישי תשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה. והנה כולם על מעשיו מן השדה , לתת בהם הודאה לאלהים , שהוא שומר חקות שמים (ע"פ יר' לג , כה) ומוציא לחם מן הארץ (ע"פ תה' קד , יד) , להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב (ע"פ תה' קז , ט). וזה טעם "אל פני האדון יי'" (להלן , יז) , שהוא האדון המפרנס עבדיו , ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצום. והנה "אל פני" - כמו 'לִפְנֵי'. ועל דרך האמת , יהיה מן פָּנִים , וכבר רמזתי לך פירוש הפָּנים בעשרת הדברות (שמ' כ , ג). ולכן אמר "האדון יי'" , כמו שאמר בפעם השנית "האדון יי' אלהי ישראל" (שמ' לד , כג); וכן "הנה ארון הברית אדון כל הארץ" (יהו' ג , יא); "מלפני אדון חולי ארץ" (תה' קיד , ז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וחג הקציר - הוא חג השבועות , כי אז קציר חטים בארץ ישראל , ועליהם נאמר 'הקציר' סתם; ואולם בחג המצות יהיה קציר שעורים , ולזה היה קרב אז העומר משעורים , להתיר החדש להדיוט (ראה משנה מנחות י , ו). והנה נקרא חג השבועות 'יום הבכורים' (ראה במ' כח , כו) , כי אז יקריבו שתי הלחם מהחטים , שהם 'בכורים' , כמו שנזכר בפרשת 'אמור אל הכהנים' (וי' כג , יז) , ואז יוּתר החדש להקדש , ואז גם כן יביאו הבכורים בירושלם (ראה משנה מנחות י , ו) על האופן שיתבאר בפרשת 'והיה כי תבא' (בנוסחנו: תבוא; ראה דב' כו , א - יא); ולזה אמר בכללות , שהוא זמן הבאת בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה , ולא אמר שהוא זמן הבאת בכורי חטים. וחג האסיף בצאת השנה - והוא חג הסוכות , כי אז תשלם אסִיפת הגורן והיקב ושאר הפירות אשר בשדה. והנה למדו רבותינו ז"ל (חגיגה יז , א) , שחג השבועות יש לחגיגתו תשלומין כל שבעה - מחג המצות; ולמדו ממנו גם כן , שחג הסוכות יש לחגיגתו תשלומין עד צאת יום טוב האחרון שבו (ראה חגיגה ט , א). והנה יספיק בזה כמו זה ההיקש , לפי שאין בהקרבת שלמי חגיגה שלא בחיוב שום עון.
ריכוז קישורים