תנ"ך - מדבר־שקר
תרחק
ונקי
וצדיק
אל־תהרג
כי
לא־אצדיק
רשע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר
תִּרְחָ֑ק
וְנָקִ֤י
וְצַדִּיק֙
אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג
כִּ֥י
לֹא־אַצְדִּ֖יק
רָשָֽׁע:
(שמות פרק כג פסוק ז)
מִדְּבַר־שֶׁקֶר
תִּרְחָק
וְנָקִי
וְצַדִּיק
אַל־תַּהֲרֹג
כִּי
לֹא־אַצְדִּיק
רָשָׁע:
(שמות פרק כג פסוק ז)
מדבר־שקר
תרחק
ונקי
וצדיק
אל־תהרג
כי
לא־אצדיק
רשע:
(שמות פרק כג פסוק ז)
מדבר־שקר
תרחק
ונקי
וצדיק
אל־תהרג
כי
לא־אצדיק
רשע:
(שמות פרק כג פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
מִפִּתגָמָא
דְשִׁקרָא
הֱוִי
רַחִיק
וְדִזכֵּי
וְדִנפַק
דְּכֵי
מִן
דִּינָא
לָא
תִקטוּל
אֲרֵי
לָא
אֲזַכֵּי
חַיָיבָא
:
עין המסורה:
מדבר
-
ג':
שמ'
כג
,
ז;
ש"ב
יט
,
מד;
מ"ב
י
,
י.
ונקי
-
ג':
שמ'
כג
,
ז;
איוב
יז
,
ח;
כב
,
יט.
וצדיק
-
י':
*שמ'
כג
,
ז;
יח'
לג
,
יב;
חב'
ב
,
ד;
תה'
לז
,
כא;
קיב
,
ד;
קטז
,
ה;
מש'
י
,
כה;
כא
,
כו;
כט
,
ו;
איוב
כז
,
יז.
מסורה גדולה:
וצדיק
י'
מדבר
שקר
אמר
אל
בני
עמך
הנה
עפלה
זרח
בחשך
אור
חנון
יי'
וצדיק
יכין
וצדיק
ילבש
בפשע
איש
רע
לוה
רשע
כעבור
סופה
כל
היום.
רש"י:
ונקי
וצדיק
אל
תהרג
-
מניין
ליוצא
מבית
דין
חייב
,
ואמר
אחד:
יש
לי
ללמד
עליו
זכות
,
שמחזירים
אותו?
תלמוד
לומר:
ונקי
אל
תהרג
,
וזה
,
אע"פ
שאינו
צדיק
,
שלא
נצטדק
בבית
דין
,
מכל
מקום
נקי
הוא
מדין
מיתה
,
שהרי
יש
לזַכּוֹתוֹ.
ומניין
ליוצא
מבית
דין
זכאי
,
ואמר
אחד:
יש
לי
עליו
ללמד
חובה
להמיתו
,
מניין
שאין
מחזירין
אותו
לבית
דין
לחייבו?
תלמוד
לומר:
וצדיק
אל
תהרג
,
וזה
צדיק
הוא
,
שנצטדק
בדין
(ראה
מכיל'
משפטים
כספא
כ).
כי
לא
אצדיק
רשע
-
אין
עליך
להחזירו
,
כי
אני
לא
אצדיקנו
בדיני;
אם
יצא
מידך
זכאי
,
יש
לי
הרבה
שלוחים
להמיתו
במיתה
שנתחייב
בה.
רשב"ם:
מדבר
שקר
תרחק
-
אם
נראה
בעיניך
דין
מרומה
ועדים
רמאים
,
ואין
אתה
יכול
להכחישן
,
התרחק
מאותו
הדין
ואל
תדין
בו
כלל;
ואעפ"י
כן
,
אם
הוא
נקי
וצדיק
בדין
,
שכבר
נגמר
הדין
לזכות
,
אל
תהרגהו
עוד
,
מאחר
שכבר
קיבלת
העדים
וגמרתה
הדין
ולא
נתתה
לבך
על
זה
עד
לסוף;
שאם
אתה
הצדקתו
,
אני
לא
אצדיקנו
,
וחייב
מיתה
,
כדכתיב
"והאלהים
אינה
לידו"
(שמ'
כא
,
יג).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכן
מדבר
שקר
תרחק
-
על
דבר
העדים
,
שתחקור
היטב.
ונקי
וצדיק
באותו
הדבר
אל
תהרוג
-
אל
תעשה
לו
חמס
בעבור
שנתברר
לך
כי
הוא
רשע
בדמות
הדבר
ההוא
,
ותאמר:
הואיל
ורשע
הוא;
כי
לא
אצדיק
רשע
-
והטעם:
כי
הוא
רשע
בדבר
,
אני
אקח
הנקמה
ממנו!
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
מדבר.
עם
הדיין
ידבר
,
שלא
ידין
דין
שקר;
וכמוהו
"צדק
צדק
תרדוף"
(דב'
טז
,
כ).
ונקי
וצדיק
-
בַּדָּבָר;
אם
ידעת
שהוא
רשע
בְּדבר
אחר
,
שלא
תאמר:
הואיל
וכבר
עשה
רֶשַע
אַחֵר
קשה
,
אהרגנו
ואסיר
המכשול
מן
הדרך;
כי
אני
אקח
הדין
ממנו
,
ולא
ימלט
מידי.
ר' יוסף בכור שור:
מדבר
שקר
תרחק
-
הרחק
מעליך
דוברי
שקרים
ורכילים
,
שעליו
כבר
הזהיר
"לא
תשא
שמע
שוא"
(לעיל
,
א);
ואז
,
נקי
וצדיק
אל
תהרוג
-
כי
השקרנים
גורמים
להרוג
נקיים
וצדיקים.
נקי
וצדיק:
נקי
-
מי
שהוא
נקי
מן
העון;
צדיק
-
מי
שיצא
צדיק
מן
הדין
,
כגון
שעשה
העבירה
בלא
עדים
ובלא
התראה
ונצדק
בדין.
ואם
תאמר:
יעשה
רשע
וחדי
שינצל!?
לכך
נאמר:
כי
לא
אצדיק
-
אני
אקח
הדין
ממנו
,
כי
לי
גלוי
בירור
הדבר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
מדבר
שקר
תרחק
-
זה
אזהרה
לדיין
,
שיתרחק
משמוע
דבר
שקר
על
האופן
שהתבאר
במה
שאמר
"לא
תשא
שמע
שוא"
(לעיל
,
א).
ואפשר
שאמר
זה
,
שאעפ"י
שיעידו
עדים
כנגד
החוטא
,
והיה
הדיין
יודע
שעדותם
שקר
,
הנה
אין
ראוי
לדיין
שיאמר:
כיון
שהוא
חוטא
והעידו
העדים
כנגדו
,
הנה
אדוּן
משפט
אמת
לפי
מאמר
העדים
ואענשנו;
אבל
ראוי
שיתרחק
מזה
(ראה
שבועות
ל
,
ב
-
לא
,
א).
ונקי
וצדיק
אל
תהרוג
כי
לא
אצדיק
רשע
-
ראוי
שתדע
,
כי
נקי
הוא
מי
שהוא
נקי
בעצמותו;
וצוה
השם
יתעלה
שלא
להרגו
אעפ"י
שנגמר
דינו
להריגה.
ומזה
המקום
נתבאר
,
שאם
מצאו
לו
זכות
,
אפילו
אחר
שנגמר
דינו
-
מחזירין
אותו
,
כדי
שלא
יהרגו
נקי;
ושכל
מי
שירצה
להגיד
לו
זכות
,
מחוייבים
הדיינין
לשמעו
(ראה
סנה'
לג
,
ב).
וצדיק
-
הוא
מי
שהצדיקוהו
ויצא
צדיק
בדין;
והנה
,
אם
ראו
לו
אחר
זה
חובה
,
אין
מחזירין
דינו
(ראה
שם)
,
כי
מיי'
כל
משפטי
הדיינין
,
כמו
שאמר
שלמה
"פלגי
מים
לב
מלך
ביד
יי'
אל
(בנוסחנו:
על)
כל
אשר
יחפוץ
יטנו"
(מש'
כא
,
א)
,
והנה
לא
הסכים
השם
יתעלה
שיזכוהו
הדיינין
אם
לא
היה
צדיק;
ולזה
אמר:
כי
לא
אצדיק
רשע
-
רוצה
לומר
,
שלא
הסכמתי
שיצא
צדיק
בדין
אם
היה
רשע.
וראוי
שתדע
,
שהדין
שאמרנו
שאין
מחזירין
אותו
לחובה
הוא
כשהיה
ראוי
שיקרא
'דין'
,
וזה
אמנם
יהיה
כשלא
טעו
הדיינין
בדבר
שפשוטי
התורה
מורים
הפך
דינם;
אבל
אם
טעו
כמו
זה
הטעות
,
לא
נכנס
דינם
בגדר
ה'דין'
כלל
,
ומחזירין
אותו
אפילו
לחובה
(ראה
סנה'
לג
,
ב).