תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם: (שמות פרק כד פסוק יב)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה־שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם: (שמות פרק כד פסוק יב)

ויאמר ה' אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם: (שמות פרק כד פסוק יב)

ויאמר יהוה אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם: (שמות פרק כד פסוק יב)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה סַק לִקדָמַי לְטוּרָא וִהוִי תַמָן וְאֶתֵּין לָך יָת לוּחֵי אַבנָא וְאוֹרָיָתָא וְתַפקֵידתָּא דִּכתַבִית לְאַלוֹפֵיהוֹן :

עין המסורה:

ויאמר יי' - י"ב בטעמא (אזלא גריש) בסיפרא: *שמ' ד , יא; ז , יט; ח , טז; ט , כב; י , יב , כא; יא , א; יז , ה , יד; יט , ט; כד , יב; לג , ה. ההרה - י"ג: בר' יב , ח; יט , יז , יט; שמ' כד , יב; *דב' א , כד , מא , מג; ט , ט; י , א , ג; יהו' ב , טז , כב; שו' א , לד. והיה - ו': בר' יב , ב; יז , א; שמ' כד , יב; לד , ב; שו' יז , י; יח , יט. והתורה והמצוה - ב': *שמ' כד , יב; *מ"ב יז , לז.

מסורה גדולה:

והתורה והמצוה ב' ואתנה לך אשר כתב לכם.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' - י"ב בטע' בסיפ'; ההרה - י"ג; לחת האבן - ל'; והתורה והמצוה - ב'; להורתם - ל'.

רש"י:

ויאמר יי' אל משה - לאחר מתן תורה. עלה אלי וגו' והיה שם - ארבעים יום. את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי בתוכם להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הם; ורב סעדיה פירש , ב'אזהרות' שיסד , לכל דבור ודבור מצות התלויות בו.

רשב"ם:

אשר כתבתי - הלוחות "מכתב אלהים" (שמ' לב , טז) שנתן לו בסוף ארבעים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר יי' אל משה עלה אלי - זה אות שירד עם הזקנים , ואחר כן אמר לו השם: עלה אתה לבדך והיה שם. וכמה השתבשו שאמרו , כי הלוחות היו שנים - פעם , ופעם ישובון אחד; וסמכו על "לוחות אבן" (שמ' לא , יח) - ולא אמר 'אבנים'. והנה כתוב "שני לוחות אבנים כראשונים" (שמ' לד , א)! וטעם אבן - המין , ולא 'לוח ארז'. או השם גזר מאחת שני לוחות. והתורה והמצוה - יש אומרים: תורה - שבכתב , והמצוה - בעל פה. והנכון , כי על לוחות לבדם ידבר , והראיה הגמורה: אשר כתבתי - והשם לא כתב התורה , רק משה כתבה על פי השם. ויש אומרים , שטעם התורה - על דיבור "אנכי" (שמ' כ , ב) , והמצוה - על התשעה. ואחרים אמרו , כי התורה - ה'לאוין' , והמצוה - "זכור" (שם , ח) ו"כבד" (שם , יב). ולפי דעתי , כי התורה והמצוה - שתיהם יורו וידריכו בדרך הישרה , על כן כתוב: אשר כתבתי להורותם. והתורה - שהיא בעבור דבר אחד , כצרעת (ראה וי' יד , נז) והטמאה (ראה וי' טו , לא - לג). והמצוה - עומדת בפני עצמה , כדיבור הראשון (ראה שמ' כ , ב) והששי (ראה שם , יג) , והתורה - כדיבור הרביעי (ראה שם , ח - יא) והתשיעי (ראה שם , יד). והנה כל 'מצוה' - תורה , ואין כל 'תורה' - מצוה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. ושב שם , עד שאתן לך. אמר חכם אחד בספרד , כי הלוחות הראשונים , שהיו "מעשה אלהים" (שמ' לב , טז) , והטעם: מתוקנים , נבראו כמדת הארון; כי גם השנִיים (ראה שמ' לד , א) מעשה אלהים היו , שהוא בורא הכל! רק משה תקנם. כי התקון יקרא 'מעשה' , כמו "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז). ובעבור שהוא כתוב לוחות אבן , ולא הזכיר "אבנים" כאשר הזכיר בשנִיים (ראה שמ' לד , א , ד). והנה הראיתי לו "בעלותי ההרה לקחת שני לוחות האבנים" (ראה דב' ט , ט - י) , ושלש פעמים הזכיר (ראה שם , ט - יא)! כי על כן פירוש לוחות האבן - שהם ממין אבן , לא מעץ. אמר הגאון , כי אשר כתבתי דבק עם לוחות האבן , לא עם התורה והמצוה; כי השם לא כתב , רק עשרת הדברים. ופרש התורה - שבכתב , והמצוה - תורה שבעל פה; כי כל המצות - בסיני נתנו למשה , בימים שעמד בהר; וכן כתוב "ואתה פה עמד עמדי" (דב' ה , כח). ולפי דעתי , כי התורה - הדבור הראשון והחמישי , והמצוה - השמֹנה דברים.

ר' יוסף בכור שור:

ויאמר יי' אל משה - זה היה אחר עשרת הדברות (ראה יומא ד , א).

רמב"ן:

ויאמר יי' אל משה עלה אלי ההרה - היא המצוה שאמר לו מאמש "עלה אל יי'" (לעיל , א) , ["ונגש משה לבדו אל יי'" (לעיל , ב) , ] ועתה ביום השביעי הוסיף לו לאמר: והיה שם ואתנה לך - שיתעכב בהר עד כי יתן לו לוחות האבן והתורה והמצוה. אשר כתבתי - יחזור על הלוחות , ולהורותם - על התורה והמצוה. ושיעור הכתוב: ואתנה לך את לוחות האבן אשר כתבתי , והתורה והמצוה להורותם; והוא כאשר אמר במשנה תורה "ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם" (דב' ה , כח). ורבנו שלמה כתב: אשר כתבתי בתוך לוחות האבנים להורותם - שכל שש מאות ושלש עשרה מצות , בתוך עשרת הדברות הם. ורבי אברהם אמר: התורה - הדבור הראשון והשני , והמצוה - השמונה הנזכרים. ואינו כלום , כי הכתוב במשנה תורה: "ואדברה אליך" (דב' ה , כח) , יעיד כי על כל המצוות כולן ידבר. ועל דעת רבותינו (ראה שבת פח , ב) , יתכן שיהיה רמז שהיתה כל התורה כתובה לפניו קודם שנברא העולם , כאשר הזכרתי בתחלת ספר בראשית (בהקדמה).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ויאמר יי' אל משה: עלה אלי ההרה והיה שם , ואחר כן אתנה לך את לוחות האבן אשר יהיו בהם עשרת הדברים כתובים מכתב אלהים על דרך המופת; ואתן לך התורה , והם ספורי התורה אשר יקובל בהם תועלת במדות ובדעות; ואתן לך שם כלל המצות אשר הסכמתי לכתוב להורותם הדרך הישרה , אשר בה תגיע להם ההצלחה.