תנ"ך - ויבא
משה
ויספר
לעם
את
כל־דברי
ה'
ואת
כל־המשפטים
ויען
כל־העם
קול
אחד
ויאמרו
כל־הדברים
אשר־דבר
ה'
נעשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֣א
מֹשֶׁ֗ה
וַיְסַפֵּ֤ר
לָעָם֙
אֵ֚ת
כָּל־דִּבְרֵ֣י
יְהוָ֔ה
וְאֵ֖ת
כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים
וַיַּ֨עַן
כָּל־הָעָ֜ם
ק֤וֹל
אֶחָד֙
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
כָּל־הַדְּבָרִ֛ים
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
נַעֲשֶֽׂה:
(שמות פרק כד פסוק ג)
וַיָּבֹא
מֹשֶׁה
וַיְסַפֵּר
לָעָם
אֵת
כָּל־דִּבְרֵי
יְהוָה
וְאֵת
כָּל־הַמִּשְׁפָּטִים
וַיַּעַן
כָּל־הָעָם
קוֹל
אֶחָד
וַיֹּאמְרוּ
כָּל־הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר־דִּבֶּר
יְהוָה
נַעֲשֶׂה:
(שמות פרק כד פסוק ג)
ויבא
משה
ויספר
לעם
את
כל־דברי
ה'
ואת
כל־המשפטים
ויען
כל־העם
קול
אחד
ויאמרו
כל־הדברים
אשר־דבר
ה'
נעשה:
(שמות פרק כד פסוק ג)
ויבא
משה
ויספר
לעם
את
כל־דברי
יהוה
ואת
כל־המשפטים
ויען
כל־העם
קול
אחד
ויאמרו
כל־הדברים
אשר־דבר
יהוה
נעשה:
(שמות פרק כד פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וַאֲתָא
מֹשֶׁה
וְאִשׁתַּעִי
לְעַמָא
יָת
כָּל
פִּתגָמַיָא
דַייָ
וְיָת
כָּל
דִּינַיָא
וַאֲתֵיב
כָּל
עַמָא
קָלָא
חַד
וַאֲמַרוּ
כָּל
פִּתגָמַיָא
דְּמַלֵיל
יְיָ
נַעֲבֵיד
:
עין המסורה:
ויען
כל
-
העם
-
ב':
שמ'
כד
,
ג;
מ"א
יח
,
כד.
רש"י:
ויבא
משה
ויספר
לעם
-
בו
ביום.
את
כל
דברי
יי'
-
מצות
פרישה
והגבלה.
ואת
כל
המשפטים
-
שבע
מצות
שנצטוו
בני
נח
,
ושבת
וכבוד
אב
ואם
ופרה
אדומה
ודינין
שנתנו
לו
במרה
(ראה
מכיל'
יתרו
בחדש
ג).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
את
כל
דברי
יי'
-
והם:
"אתם
ראיתם
כי
מן
השמים"
(שמ'
כ
,
כ)
,
"הנה
אנכי
שולח
מלאך"
(שמ'
כג
,
כ);
כי
מגזרה
אחת
הם
שניהם.
ואת
כל
המשפטים
-
"ואלה
המשפטים"
(שמ'
כא
,
א).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויבא
משה
-
לא
הזכיר
'וירד
מן
ההר'
,
כי
אין
צרך.
וטעם
ויבא
משה
-
בתוך
מחנה
ישראל.
ויספר
לעם
את
כל
דברי
יי'
-
מצות
'עשה'
ו'לא
תעשה'
,
שהם
כתובים
מן
"אתם
ראיתם
כי
מן
השמים"
(שמ'
כ
,
יט)
עד
סוף
"כי
יהיה
לך
למוקש"
(שמ'
כג
,
לג).
ואת
כל
המשפטים
-
אשר
שם
לפניהם;
הם
הנזכרים
בפרשה
הזאת
(ראה
שמ'
כא
,
א
ואי').
ויען
כל
העם
-
כאילו
הוא
איש
אחד.
רמב"ן:
ויבא
משה
ויספר
לעם
-
היה
משה
,
בעת
הדבור
הנזכר
כולו
,
במקום
אשר
נגש
בו
"אל
הערפל
אשר
שם
האלהים"
(שמ'
כ
,
יח)
,
ועתה
בא
אל
מקום
רחוק
משם
,
שהיו
בו
העם
בשעת
מתן
תורה
,
וספר
להם
כל
מה
שנצטווה
,
ושמעו
בקולו.
לא
אמר
בכאן
'וירד'
(ראה
שמ'
יט
,
יד
,
כה)
,
כי
כולם
בתחתית
ההר
היו
,
ולא
בראשו
ששם
כבוד
השם;
אלא
שמשה
היה
קרוב
אל
מקום
הערפל
,
והם
עמדו
מרחוק
בשעת
הדברות
,
כאשר
פירשתי
(שמ'
יט
,
יט;
כ
,
טו).
וכאשר
נפרד
משה
ממקומו
והחל
לבא
אל
העם
,
קרבו
אליו
כל
ראשי
שבטיהם
וזקניהם
,
אל
מקום
מעמד
הכהנים
הנגשים
אל
יי'
(ראה
שמ'
יט
,
כב)
,
ואמרו
לו:
"ועתה
למה
נמות
כי
תאכלנו
האש
הגדולה
הזאת"
(דב'
ה
,
כב)
,
"קרב
אתה
ושמע"
וגו'
(שם
,
כד)
-
כי
היו
סבורים
שידבר
להם
השם
הנכבד
כל
המצות
כאשר
דבר
להם
עשרת
הדברים.
ומשה
בא
עמהם
אל
מקום
העם
וסיפר
לכולם
את
כל
דברי
יי'
,
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
כי
רצון
הקדוש
ברוך
הוא
כך
הוא
,
שילמדו
שאר
התורה
על
ידי
משה;
והם
שמחו
וקבלו:
כל
הדברים
אשר
דבר
יי'
נעשה
ונשמע
אליך
במצוותיו
(ראה
להלן
,
ז);
ואז
נתן
להם
רשות:
"שובו
לכם
לאהליכם"
(דב'
ה
,
כה)
,
כאשר
פירשתי
למעלה
(פס'
א).
ועל
דעת
רבותינו
(ראה
שבת
פח
,
א)
שאומרים
לזכוּת:
הקדימו
"נעשה"
ל"נשמע"
(להלן
,
ז)
-
טעמוֹ
,
שאמרו:
הנה
מעתה
אנחנו
מקבלים
לעשות
ולקיים
כל
מה
שיצוה
,
יאמר
כל
מה
שירצה
ויגזור
כל
מה
שיחפוץ
,
כי
נעשה
הכל
מיד
בשמענו
אותו
,
בין
ממנו
יתברך
בין
מפיך
אתה
,
הכל
מקובל
עלינו
בין
קל
בין
חמוּר
,
העמק
שאלה
או
הגבה
למעלה
(ע"פ
יש'
ז
,
יא).]
[(קטע
שרמב"ן
הורה
למחקו:)
והם
אמרו:
"נעשה"
כל
דברי
יי'
אשר
צוה
אותנו
בעשרת
הדברות
,
ו"נשמע"
לקולך
לכל
אשר
צויתה
או
תצוה
בשמו
יתעלה.
וכאשר
חזר
משה
אחר
כן
ועלה
אל
קצה
ההר
עם
הזקנים
כאשר
צוה
אותו
אלהים
,
אז
אמר
לו
השם
פעם
אחרת:
"עלה
אלי
ההרה
והיה
שם"
(להלן
,
יב)
,
ובעת
הזאת
הודיעו
"שמעתי
את
קול
דברי
העם
הזה
אשר
דברו
אליך
הטיבו
(בנוסחנו:
היטיבו)...
אשר
דברו"
(דב'
ה
,
כה)
,
ויצוהו:
"לך
אמור
להם
שובו
לכם
לאהליכם.
ואתה
פה
עמוד
עמדי
ואדברה
אליך
את
כל
המצוה
והחוקים
והמשפטים
אשר
תלמדם"
(שם
,
כז
-
כח);
זהו
שאמר
בכאן
"ואתנה
לך
את
לוחות
האבן
והתורה
והמצוה"
(להלן
,
יב)
,
כי
לך
לבדך
אתן
את
התורה
והמצות
אשר
תלמדם
,
ועשו
אותה
כאשר
נדרו
לעשות.]
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויבא
משה
מן
ההר
אל
העם
,
ויספר
לעם
את
כל
דברי
יי'
אשר
קדם
זכרם
ואת
כל
המשפטים
,
ויען
כל
העם
קול
אחד
ויאמרו:
כל
הדברים
אשר
דבר
יי'
לך
נעשה
-
כי
כבר
קבלו
עליהם
זה
במה
שאמרו:
"דבר
אתה
עמנו
ונשמעה
ואל
ידבר
עמנו
אלהים
פן
נמות"
(שמ'
כ
,
טז).