תנ"ך - ויכתב
משה
את
כל־דברי
ה'
וישכם
בבקר
ויבן
מזבח
תחת
ההר
ושתים
עשרה
מצבה
לשנים
עשר
שבטי
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּכְתֹּ֣ב
מֹשֶׁ֗ה
אֵ֚ת
כָּל־דִּבְרֵ֣י
יְהוָ֔ה
וַיַּשְׁכֵּ֣ם
בַּבֹּ֔קֶר
וַיִּ֥בֶן
מִזְבֵּ֖חַ
תַּ֣חַת
הָהָ֑ר
וּשְׁתֵּ֤ים
עֶשְׂרֵה֙
מַצֵּבָ֔ה
לִשְׁנֵ֥ים
עָשָׂ֖ר
שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
(שמות פרק כד פסוק ד)
וַיִּכְתֹּב
מֹשֶׁה
אֵת
כָּל־דִּבְרֵי
יְהוָה
וַיַּשְׁכֵּם
בַּבֹּקֶר
וַיִּבֶן
מִזְבֵּחַ
תַּחַת
הָהָר
וּשְׁתֵּים
עֶשְׂרֵה
מַצֵּבָה
לִשְׁנֵים
עָשָׂר
שִׁבְטֵי
יִשְׂרָאֵל:
(שמות פרק כד פסוק ד)
ויכתב
משה
את
כל־דברי
ה'
וישכם
בבקר
ויבן
מזבח
תחת
ההר
ושתים
עשרה
מצבה
לשנים
עשר
שבטי
ישראל:
(שמות פרק כד פסוק ד)
ויכתב
משה
את
כל־דברי
יהוה
וישכם
בבקר
ויבן
מזבח
תחת
ההר
ושתים
עשרה
מצבה
לשנים
עשר
שבטי
ישראל:
(שמות פרק כד פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
וּכתַב
מֹשֶׁה
יָת
כָּל
פִּתגָמַיָא
דַייָ
וְאַקדֵּים
בְּצַפרָא
וּבנָא
מַדבְּחָא
בְּשִׁפּוֹלֵי
טוּרָא
וְתַרתַּא
עֶסרֵי
קָמָן
לִתרֵי
עֲסַר
שִׁבטַיָא
דְיִשׂרָאֵל
:
רש"י:
ויכתב
משה
-
מ'בראשית'
ועד
מתן
תורה
,
וכתב
מצוות
שנצטוו
במרה
(ראה
מכיל'
יתרו
בחדש
ג).
וישכם
בבקר
-
בחמשה
בסיון
(ראה
שם).
רשב"ם:
לשנים
עשר
שבטי
ישראל
-
להעיד
שכולם
נתרצו
בקיום
הברית.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויכתוב
משה
את
כל
דברי
יי'
-
על
דעת
המעתיקים
(ראה
מכיל'
יתרו
בחדש
ג)
,
שהיה
יום
מתן
תורה.
לשנים
עשר
-
למספרם
,
כמזבח
אליהו
(ראה
מ"א
יח
,
לא).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויכתב
-
אחר
שספר
להם
כל
דברי
השם
,
המצות
והמשפטים
,
כתבם;
וזהו
"ספר
הברית"
(להלן
,
ז).
ויבן
מזבח
תחת
ההר
-
במקום
שעמדו
ישראל
בעת
מתן
תורה.
ומלת
ויבן
תשרת
בעבור
אחרת:
כאלו
כתוב
ושתים
עשרה
מצבה
בנה.
ר' יוסף בכור שור:
ושתים
עשרה
מצבה
-
שתקן
מקום
מצבתו
לכל
שבט
ושבט
,
כמו
שנאמר
"והגבלת
את
העם
סביב"
(שמ'
יט
,
יב)
-
שהיו
שלשה
שבטים
במזרח
,
ושלשה
במערב
,
ושלשה
בצפון
,
ושלשה
בדרום.
ויש
לפרש
,
כי
שתים
עשרה
אבנים
הציב
במזבח
,
כמו
שכתוב
באליהו
בהר
הכרמל
,
דכתיב
"ויקח
שתים
עשרה
אבנים
למספר
שבטי
בני
יעקב"
(מ"א
יח
,
לא).
ומה
שלא
כרת
כאן
בין
בתרי
בהמה
,
כמו
במקום
אחר
(ראה
בר'
טו
,
י
,
יז
-
יח)
-
להראות
להם
שאם
לא
יקיימו
הברית
יפרע
מהם
בדם
,
לכך
כרת
בדם
(ראה
להלן
,
ו).
וכן
הוא
אומר
"והבאתי
עליכם
חרב
נוקמת
נקם
ברית"
(וי'
כו
,
כה)
,
וכן
מפרש
בהגדה
(ראה
ויק"ר
ו
,
ה).
ולכך
נאמר
"נעשה
ונשמע"
(להלן
,
ז):
"נעשה"
-
מה
שמצוה
עלינו
,
"ונשמע"
-
נקבל
הברית;
כמו
"אם
שמוע
תשמעו"
(שמ'
יט
,
ה)
,
דמתרגמינן:
"אם
קבלא
תקבלון"
(ת"א)
[מצאתי].
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויכתוב
משה
בספר
את
כל
דברי
יי'
אשר
קבלו
עליהם
ישראל.
ובבקר
,
בהשכמה
,
השתדל
להכניס
ישראל
בברית
עם
השם
יתעלה
,
ולזה
בנה
שם
מזבח
תחת
ההר
והקים
שם
שתים
עשרה
מצבה
לשנים
עשר
שבטי
ישראל.