תנ"ך - וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים: (שמות פרק כד פסוק ה)

וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהוָה פָּרִים: (שמות פרק כד פסוק ה)

וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים: (שמות פרק כד פסוק ה)

וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים: (שמות פרק כד פסוק ה)

תרגום אונקלוס:

וּשׁלַח יָת בְּכוֹרֵי בְּנֵי יִשׂרָאֵל וְאַסִיקוּ עֲלָוָן וְנַכִּיסוּ נִכסַת קֻדשִׁין קֳדָם יְיָ תּוֹרִין :

עין המסורה:

זבחים שלמים - ב': שמ' כד , ה; ש"א יא , טו.

מסורה קטנה:

זבחים שלמים - ב'.

רש"י:

את נערי - הבכורות (ראה זבחים קטו , ב).

רשב"ם:

את נערי - בכורות.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וישלח - טעמו: וכבר שלח קודם עלותו; וכבר הראיתיך רבים (ראה פירוש ב , הארוך , שמות יט , ט). וטעם וישלח - שהם שלוחים לכפר על כל ישראל. נערי - הם בחורי הבְּכוֹרים , שיש להם כח להעלות העולות; כי הזקנים עלו למעלה יתירה מהבחורים (ראה לעיל , א). ומלת פרים - על העולות ועל השלמים. וכפי דעתי , שהיו ארבעה ועשרים פרים , מטעם "ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל" (לעיל , ד) - בעבור "שנים עשר".

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

וישלח. נערי - הם הבחורים בני הזקנים הבכורים (ראה פירושו לעיל , א) , שיעלו עם משה. ויעלו עולות - וזהו "וזבחת עליו" (שמ' כ , כא). והזכיר עם השלמים - פרים , כי האוכלים רבים היו.

ר' יוסף בכור שור:

וישלח את נערי בני ישראל - הבכורים (ראה מכשב"י כד , ה). זה היה בחמשה בסיון , כמו שאמרו רבותינו (ראה שבת פח , א). ויעלו עולות - מספקא להו בחגיגה (ו , ב) , אי אלו עולות קאי אפרים דבסוף הפסוק , אי עולות של כבשים היו; ואף על גב דאיכא למאן דאמר דפשיטא ליה , מכל מקום לא ידענא היאך פשיטא. ונקד עולות ב'אתנחתא' , ולא דהינו אפרים דבסוף הפסוק; כדאמרינן ביומא (נב , ב): לרב מספקא ליה , לאיסי פשיטא ליה; ונקדינן 'אתנחתא' בעולות , כי היכי דמצינו הכי והכי; דשמא ה'אתנחתא' מפסקת בין עולות לשלמים , אף על גב דתרויהו פרים; ושמא אף בין פרים לכבשים.

רמב"ן:

נערי בני ישראל - הם הבכורות , כדברי אנקלוס , כי הם המעלים העולות והשלמים. ולא ידעתי למה יכנה הבכורות בלשון נערי; אולי בעבור שהזכיר הזקנים שהם "אצילי בני ישראל" (להלן , יא) , קרא הבכורות 'נערים' , כי הם נערים כנגדם; ירמוז כי לא בעבור מעלתם בחכמה שלחם , כי לא היו זקנים , רק מפני הבכורה , כי הם המקודשים לקרבנות. ועל דרך הפשט: נערי בני ישראל - הם בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא , שלא נגשו אל אשה מעולם , כי הם הנבחרים בעם והקדושים בהם , כענין שאמרו (ראה עירובין כא , ב): עתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא ליתן ריח כלבנון (ע"פ הו' יד , ז) וכו'. וטעם ליי' פרים - כי ישראל כל ימי היותם במדבר פחדו ממדת הדין , וזאת טעותם במעשה העגל. והנה העלו העולות וזבחו השלמים כולם פרים , כטעם 'פר כהן משיח' (ראה וי' ד , א - יב) ו'פר העלם דבר' (ראה שם , יג - כא) ו'פר עבודה זרה' (ראה במ' טו , כב - כו) , גם 'פרה אדומה' כן (ראה במ' יט , א - כב); ובענין העגל אזכיר זה (שמ' לב , א).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ושלח משה נערי בני ישראל , ויעלו עולות במזבח ויזבחו זבחים שלמים ליי' פרים - אחשוב כי העולות והשלמים , הכל היו פרים (ראה חגיגה ו , ב) , בעבור שהיו לכלל ישראל; כי בדברים הכוללים לישראל כולו - יביאו פר , כי הוא הגדול שבמינים אשר יקריבו מהם קרבן ליי' , כמו שמצאנו בפר העלם דבר של צבור (ראה וי' ד , יג - יד). והם עשו זה בשליחות משה , כי לא היו שם כהנים עדיין.