תנ"ך - ונתתה אתה על־ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על־ארבעה אדני־כסף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף: (שמות פרק כו פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל־אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל־אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף: (שמות פרק כו פסוק לב)

טקסט בלבד:

ונתתה אתה על־ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על־ארבעה אדני־כסף: (שמות פרק כו פסוק לב)

תיקון קוראים:

ונתתה אתה על־ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על־ארבעה אדני־כסף: (שמות פרק כו פסוק לב)

תרגום אונקלוס:
וְתִתֵּין יָתַהּ עַל אַרבְּעָה עַמוּדֵי שִׁטִין מְחֻפַּן דַּהבָּא וָוֵיהוֹן דַּהבָּא עַל אַרבְּעָה סָמְכִין דִּכסַף :

עין המסורה:
ונתתה - ה"י מלא בסיפרא: ראה שמ' כא , כג. עמודי - ד' מלא בסיפרא: *שמ' כו , לב , לז; כז , יז; לו , לו.

רש"י:
ארבעה עמודים תקועים בתוך ארבעת אדנים , ואונקליות קבועין בהן , עקומים למעלה , להושיב עליהם כלונס שראש הפרכת כרוך בה; והאונקליות הן הוָוִין , שהרי כמין ווין הן עשויין , והפרכת ארכה עשר אמות לרחב המשכן , ורחבה עשר אמות כגובהן של קרשים , פרוסה בשלישו של משכן , שיהא הימנה ולפנים עשר אמות , והימנה ולחוץ עשרים אמות; נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר , שנאמר "ונתת (בנוסחנו: ונתתה) את הפרכת תחת הקרסים" (להלן , לג) , המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן; רוחב החוברת עשרים אמה , וכשפירסה על גג המשכן מן הפתח ולמערב , כלתה בשני שלישי המשכן , והחוברת השנית כסתה שלישו של משכן , והמותר תלוי לאחוריו לכסות הקרשים.

רשב"ם:
וויהם - כעין מזלג בעמודים , קבועים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואמרו הקדמונים , כי צורת הווים - כמו ו"וים במכתב הנמצא היום בידינו. והנה יחסר ו"ו החיבור , כי קשה היה על הלשון לחבר שלשה ו"וין. גם מלת פרוכת ידועה , ואין רֵע לה חוץ מהקודש.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית. ככה מצאנו שיעשה שלמה לפתח הדביר (ראה מ"א ו , לא); אולי הקיר היה עץ , בעבור שהזכיר , כי כל מדת הבית היה ששים (ראה שם , ב) , ופירש: ארבעים ההיכל ועשרים הדביר (ראה שם , כ). ואדני כסף - בעבור כבוד הארון. והנה הדביר היה כפול מקום קדש הקדשים בארך וברוחב ובגובה. ואל תשתומם בעבור שהוא כתוב כי שלשים אמה היה גובה הבית (ראה מ"א ו , ב) , והדביר - שלישית הבית היה (ראה מ"א ו , כ); כי עליות היו על בית הכפרת , שהוא הדביר , וכתוב בדברי הימים "והעליות חפה זהב" (דה"ב ג , ט).

ר' יוסף בכור שור:
ועשית פרוכת - בפרוכת היו ארבעה עמודים , שהיה בין שני הכתלים , ויכול לתלותן בכותל הקרשים , מכאן ומכאן. אבל במסך היו חמשה , שלא היו בתוך הכתלים (ראה להלן , לז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית פרכת וגו' - הנה יתבאר לך , כי מלאכת הפרכת היא כמלאכת יריעות המשכן , כי כל אחת היתה מעשרים וארבעה חוטין: שש לפשתן וכן לתכלת ולארגמן ולתולעת שני; וכל אחת היתה נעשית מעשה חושב , באופן שהיו נראים שם צורות כרובים משני הצדדין (ראה לעיל , א). ואמנם היה הבדל ביניהם מצד הוראת הגדר , כי כשהיתה המלאכה עבה מאד , נקראת 'פרכת'; ואמרו ז"ל (משנה שקלים ח , ה) , שהפרכת - עביה טפח. וראש הפרכת היה כרוך במוט , והיו שם ארבעה עמודי שטים שהיו נסמכים על ארבעה אדני כסף , והיה בראשם ווים של זהב , והם כמו יתדות עקומים , והיו מחזיקים במוט שהפרכת כרוך בו. והנה הפרכת היה תחת קרסי הזהב , והוא היה מחיצה מבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים; ושעור הפרכת היה עשר אמות על עשר אמות. ומבית לפרכת היה הארון והכפורת; ומחוץ לפרכת היה השולחן על צלע צפון והמנורה על צלע דרום.
ריכוז קישורים