תנ"ך - ונתתה את־הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים: (שמות פרק כו פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: (שמות פרק כו פסוק לג)

טקסט בלבד:

ונתתה את־הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים: (שמות פרק כו פסוק לג)

תיקון קוראים:

ונתתה את־הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים: (שמות פרק כו פסוק לג)

תרגום אונקלוס:
וְתִתֵּין יָת פָּרֻכתָּא תְּחוֹת פֻּרפַיָא וְתַעֵיל לְתַמָן מִגָּיו לְפָרֻכתָּא יָת אֲרוֹנָא דְסָהֲדוּתָא וְתַפרֵישׁ פָּרֻכתָּא לְכוֹן בֵּין קֻדשָׁא וּבֵין קֹדֶשׁ קוּדשַׁיָא :

עין המסורה:
ונתתה - ה"י מלא בסיפרא: ראה שמ' כא , כג. ארון העדות - י"ב (בכתיבים שונים): ראה שמ' כה , כב. העדות - ח' מלא בתורה: *שמ' כו , לג; מ , ג , כא; וי' טז , יג; במ' א , נג; יז , יט , כג , כה.

מסורה גדולה:
העדות ח' מל' בתור' ונתתה את הפרכת ושמת שם ויבא את הארן ונתן את הקטרת והלוים יחנו סביב תינ' דפסוק' והנחתם ויהי ממחרת השב.

מסורה קטנה:
ארון העדות - י"ב; העדות - ח' מל' בתור'; והבדילה - ל'.

רשב"ם:
ונתת את הפרכת תחת הקרסים של זהב , שהם לסוף עשרים אמה של יריעות הפרוסות בתחילת המשכן. כי המשכן ארכו שלשים , והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות , נמצא מן הפרכת עד פתח מזרח עשרים של היכל , וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדשי הקדשים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ומלת והבדילה הפרכת - זרה , בעבור היותה מלרע; וכן "והכיתה (בנוסחנו: והכית) את כל זכורה" (דב' כ , יג).

ר' יוסף בכור שור:
ונתת (בנוסחנו: ונתתה את) הפרוכת תחת הקרסים - לסוף חמשה היריעות שהן של ארבע אמות , כדי שיהא המשכן עשרים על עשר , ובית קדשי הקדשים - עשר על עשר.

רמב"ן:
והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות - לא יצונו עתה שיעשה כסדר הזה , שיתן הפרכת תחת הקרסים ואחרי כן יביא שמה אל מבית לפרכת את הארון , כי אין עתה הצוָאה בהקמת המשכן אלא בעשייתו. וכן "ונתת את הכפרת על ארון העדות בקדש הקדשים" (להלן , לד) - אין פירושו שיתן הכפרת על ארון העדות כשהארון שם בקדש הקדשים. אבל הענין , שיצוה הכתוב שישים הפרכת תחת הקרסים כדי שיהא הארון שמה מבית לפרכת , ותבדיל הפרכת בין הקדש ובין קדש הקדשים. וכן אמר "ונתת את הכפרת" עם "ארון העדות" שם "בקדש הקדשים" (שם) - להודיע שהכפרת עם כרוביו על הארון , יהיו כולם שם בקדש הקדשים הנזכר , אשר הוא מבית לפרכת. אבל כשמגיע לצואת הקמתו אמר "ושמת שם את ארון העדות" (שמ' מ , ג) , ואחר כן "וסכות על הארון את הפרכת" (שם); וכן במעשה: "ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה" (שם , כ) , "ויבא את הארון אל המשכן" (שם , כא) , ואחר כך "וישם את פרכת המסך" (שם).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית פרכת וגו' - הנה יתבאר לך , כי מלאכת הפרכת היא כמלאכת יריעות המשכן , כי כל אחת היתה מעשרים וארבעה חוטין: שש לפשתן וכן לתכלת ולארגמן ולתולעת שני; וכל אחת היתה נעשית מעשה חושב , באופן שהיו נראים שם צורות כרובים משני הצדדין (ראה לעיל , א). ואמנם היה הבדל ביניהם מצד הוראת הגדר , כי כשהיתה המלאכה עבה מאד , נקראת 'פרכת'; ואמרו ז"ל (משנה שקלים ח , ה) , שהפרכת - עביה טפח. וראש הפרכת היה כרוך במוט , והיו שם ארבעה עמודי שטים שהיו נסמכים על ארבעה אדני כסף , והיה בראשם ווים של זהב , והם כמו יתדות עקומים , והיו מחזיקים במוט שהפרכת כרוך בו. והנה הפרכת היה תחת קרסי הזהב , והוא היה מחיצה מבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים; ושעור הפרכת היה עשר אמות על עשר אמות. ומבית לפרכת היה הארון והכפורת; ומחוץ לפרכת היה השולחן על צלע צפון והמנורה על צלע דרום.
ריכוז קישורים