תנ"ך - ושמת
את־השלחן
מחוץ
לפרכת
ואת־המנרה
נכח
השלחן
על
צלע
המשכן
תימנה
והשלחן
תתן
על־צלע
צפון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׂמְתָּ֤
אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙
מִח֣וּץ
לַפָּרֹ֔כֶת
וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙
נֹ֣כַח
הַשֻּׁלְחָ֔ן
עַ֛ל
צֶ֥לַע
הַמִּשְׁכָּ֖ן
תֵּימָ֑נָה
וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן
תִּתֵּ֖ן
עַל־צֶ֥לַע
צָפֽוֹן:
(שמות פרק כו פסוק לה)
וְשַׂמְתָּ
אֶת־הַשֻּׁלְחָן
מִחוּץ
לַפָּרֹכֶת
וְאֶת־הַמְּנֹרָה
נֹכַח
הַשֻּׁלְחָן
עַל
צֶלַע
הַמִּשְׁכָּן
תֵּימָנָה
וְהַשֻּׁלְחָן
תִּתֵּן
עַל־צֶלַע
צָפוֹן:
(שמות פרק כו פסוק לה)
ושמת
את־השלחן
מחוץ
לפרכת
ואת־המנרה
נכח
השלחן
על
צלע
המשכן
תימנה
והשלחן
תתן
על־צלע
צפון:
(שמות פרק כו פסוק לה)
ושמת
את־השלחן
מחוץ
לפרכת
ואת־המנרה
נכח
השלחן
על
צלע
המשכן
תימנה
והשלחן
תתן
על־צלע
צפון:
(שמות פרק כו פסוק לה)
תרגום אונקלוס:
וּתשַׁוֵי
יָת
פָּתוּרָא
מִבַּרָא
לְפָרֻכתָּא
וְיָת
מְנָרְתָא
לָקֳבֵיל
פָּתוּרָא
עַל
סְטַר
מַשׁכְּנָא
דָּרוֹמָא
וּפָתוּרָא
תִּתֵּין
עַל
סְטַר
צִפּוּנָא
:
עין המסורה:
ואת
-
המנרה
-
ג':
*שמ'
כו
,
לה;
ל
,
כז;
לא
,
ח.
רש"י:
ושמת
את
השלחן
וגו'
-
שלחן
בצפון
,
משוך
מן
הכותל
הצפוני
שתי
אמות
ומחצה
,
ומנורה
בדרום
,
משוכה
מן
הכותל
דרומי
שתי
אמות
ומחצה;
מזבח
הזהב
נתון
כנגד
אויר
שבין
שלחן
למנורה
משוך
קימעה
כלפי
המזרח
,
וכולן
נתונין
מחצי
המשכן
ולפנים.
כיצד?
אורך
המשכן
מן
הפתח
לפרכת
עשרים
אמה
,
המזבח
והשלחן
והמנורה
משוכין
מן
הפתח
לצד
מערב
עשר
אמות.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית
פרכת
וגו'
-
הנה
יתבאר
לך
,
כי
מלאכת
הפרכת
היא
כמלאכת
יריעות
המשכן
,
כי
כל
אחת
היתה
מעשרים
וארבעה
חוטין:
שש
לפשתן
וכן
לתכלת
ולארגמן
ולתולעת
שני;
וכל
אחת
היתה
נעשית
מעשה
חושב
,
באופן
שהיו
נראים
שם
צורות
כרובים
משני
הצדדין
(ראה
לעיל
,
א).
ואמנם
היה
הבדל
ביניהם
מצד
הוראת
הגדר
,
כי
כשהיתה
המלאכה
עבה
מאד
,
נקראת
'פרכת';
ואמרו
ז"ל
(משנה
שקלים
ח
,
ה)
,
שהפרכת
-
עביה
טפח.
וראש
הפרכת
היה
כרוך
במוט
,
והיו
שם
ארבעה
עמודי
שטים
שהיו
נסמכים
על
ארבעה
אדני
כסף
,
והיה
בראשם
ווים
של
זהב
,
והם
כמו
יתדות
עקומים
,
והיו
מחזיקים
במוט
שהפרכת
כרוך
בו.
והנה
הפרכת
היה
תחת
קרסי
הזהב
,
והוא
היה
מחיצה
מבדלת
בין
הקדש
ובין
קדש
הקדשים;
ושעור
הפרכת
היה
עשר
אמות
על
עשר
אמות.
ומבית
לפרכת
היה
הארון
והכפורת;
ומחוץ
לפרכת
היה
השולחן
על
צלע
צפון
והמנורה
על
צלע
דרום.