יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עין המסורה:
בחברת
-
ב':
שמ'
כו
,
ד
,
י.
וכן
תעשה
-
ה':
*שמ'
כו
,
ד;
דב'
כב
,
ג
(שלוש
פעמים);
יח'
מה
,
כ.
הקיצונה
-
ב'
מלא:
שמ'
כו
,
ד;
לו
,
יא.
במחברת
-
י'
זוגין
מן
ד'
מלין
בחד
עינין
תינינה
משנין
(כלומר:
עשר
קבוצות
של
ארבע
מלים
דומות
בענין
אחד;
במלה
השניה
מתוך
הארבע
יש
שינוי
כלשהו):
*שמ'
יג
,
ג
,
ט
,
יד
,
טז.
-
שמ'
כו
,
ד
,
י;
לו
,
יא
,
יז.
-
וי'
כו
,
יח
,
כא
,
כד
,
כח.
-
יהו'
ו
,
ד
,
ו
,
ח
,
יג.
-
יהו'
ז
,
טז
,
יז
(שתי
מלים)
,
יח.
-
שו'
כ
,
יח
,
כ
,
כג
,
כח.
-
אס'
ב
,
ב;
ג
,
ג;
ו
,
ג
,
ה.
-
דנ'
ג
,
ב
,
ג
,
ה
,
ז.
-
דנ'
ג
,
ה
,
ז
,
י
,
טו.
-
עז'
ה
,
ג
,
ו;
ו
,
ו
,
יג.
רש"י:
לולאות
-
'לצולש'
בלעז;
וכן
תרגם
אונקלוס:
"ענובין"
,
לשון
'עניבה'.
מקצה
בחברת
-
באותה
יריעה
של
סוף
החיבור
,
קבוצת
חמשת
היריעות
קרוייה
'חוברת'.
וכן
תעשה
בשפת
אחת
היריעות
שבמחברת
השנית
-
באותה
יריעה
שהיא
קיצונה
,
לשון
'קצה'
,
כלומר:
לסוף
החוברת.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית.
לולאת
-
יש
אומרים
(ראה
השרשים
,
'לול')
,
כי
כמוה
"ובלולים
יעלו
על
התיכונה"
(מ"א
ו
,
ח)
,
כי
הבי"ת
משרת.
הקיצונה
-
תאר
,
כמו
"עליונה"
(מ"ב
יח
,
יז).