תנ"ך - חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל־אחתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ: (שמות פרק כו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ: (שמות פרק כו פסוק ה)

טקסט בלבד:

חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל־אחתה: (שמות פרק כו פסוק ה)

תיקון קוראים:

חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל־אחתה: (שמות פרק כו פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
חַמשִׁין עֲנוּבִּין תַּעֲבֵיד בִּירִיעֲתָא חֲדָא וְחַמשִׁין עֲנוּבִּין תַּעֲבֵיד בְּסִטרָא דִירִיעֲתָא דְּבֵית לוֹפֵי תִּניָנָא מַכוְנָן עֲנוּבַּיָא חֲדָא לָקֳבֵיל חֲדָא :

עין המסורה:
האחת - ג' (בקמץ): שמ' כו , ה; לו , יב; מ"א ז , יח. וכל אתנח וזקף וסוף פסוק דכותהון בר מן ב' (בפתח): מ"א ז , לח; דה"א כז , א. האחָת - י"ט קמץ סמוך לזרקא (בטעם סגול): בר' ג , ג; מב , כה; שמ' כו , ה; לו , יב; וי' ב , יג; דב' לא , ז , כג; שו' ז , ד; ש"א ג , ט; ה , ד; י , ח; מ"א א , כד; יש' מד , יג; נג , יב; דנ' ט , יח; דה"א כב , ה; דה"ב ח , יח; כד , כג; כח , ה.

מסורה קטנה:
הָאֶחָת - ג' וכל אתנח' וזקפ' וסופ' פסוק' דכות' ב' מ' ב'.

רש"י:
מקבילות הלולאות אשה אל אחותה - שמור שתעשה הלולאות מכוונת במדה אחת הבדלתן זו מזו , וכמדתן ביריעה זו כך יהא בחברתה , שכשתפרוש חוברת אצל חוברת יהיו הלולאות של יריעה זו מכוונות כנגד לולאות של זו. וזהו לשון מקבילות - זו כנגד זו; תרגום של "נגד" (שמ' י , י): "לקבל" (ת"א). היריעות ארכן עשרים ושמונה ורחבן ארבע , וכשחיבר חמש היריעות יחד נמצא רחבן עשרים; וכן חוברת השנית. והמִשכן ארכו שלשים מן המזרח למערב , שנאמר "עשרים קרשים (בנוסחנו: קרש) לפאת נגב (בנוסחנו: נגבה) תימנה" (להלן , יח) , וכן לצפון; וכל קרש - אמה וחצי האמה , הרי שלשים אמה מן המזרח למערב. ורוחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות , שנאמר "ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים" (להלן , כב) , "ושני קרשים תעשה למקצעות" (להלן , כג) - הרי עשר אמות. ובמקומם אפרשם למקראות הללו. נותן היריעות ארכן לרחבו של משכן , עשר אמות אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן , ואמה מיכן ואמה מיכן לעובי ראשי הקרשים שעוביין אמה; נשתיירו שש עשרה אמה , שמונה לצפון ושמונה לדרום , מכסות את קומת הקרשים שגובהן עשר; נמצאו שתי אמות התחתונות מגולות. רוחבן של יריעות ארבעים אמה כשהן מחוברות עשרים אמה לחוברת , שלשים מהם לגג חלל המשכן לאורכו ואמה כנגד עובי ראש הקרש שבמערב , ואמה לכסות עובי עמודים שבמזרח , שלא היו קרשים למזרח אלא ארבעה עמודים , שהמסך פרוס ותלוי בוָוִין שבהן כמין וילון. נשתיירו שמונה אמות התלויים על אחורי הקרשים שבמערב , ושתי אמות התחתונות מגולות. זו מצאתי בבריתא דארבעים ותשע מדות (ראה או"מ ע' 293 ואי'); אבל במסכת שבת (צח , ב): אין היריעות מכסות את עמודי המזרח , ותשע אמות תלויות אחורי המשכן; והכתוב מסייעני , שכתוב "ונתת (בנוסחנו: ונתתה) את הפרכת תחת הקרסים" (להלן , לג) , ואם כדברי בריתא זו , נמצאת פרכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מקבילות - זה לנכח זה. וזאת הלשון ידועה בארמית (ראה דנ' ג , ג); "ומחי קבלו" (יח' כו , ט) - המכה כנגדו. ויש אומרים (ראה השרשים: 'קבל') , כי "קבל עם" (מ"ב טו , י) - מגזרתם. עתה שים לבך , ואני אפרש לך בדרך קצרה צורת המשכן. הנה עשרים קרש נערכים (ראה להלן , יח) , זה דבק עם זה , כי כן כתוב , כי לכל קרש "שתי ידות" (להלן , יז) , וזה יכנס בזה להעמידם כלם. או "ידות" - למטה מהקרש , דבק בו על האדנים. "משולבות" (שם) - אין לו אח , כי אם "בין השלבים" (מ"א ז , כח). ורוחב כל קרש "אמה וחצי האמה" (להלן , טז) , ולפאת דרום עשרים קרשים וכן לפאת צפון (ראה להלן , יח , כ) - הנה השנֵי צלעים שוים והמשכן מרובע , והנה אורך המשכן שלשים אמה. ובפאת מערב "ששה קרשים" (להלן , כב) - ומפאת מערב נדע הרוחב , תשע אמות. והמקצוע כחצי אמה , והנה שני "מקצעות" (להלן , כג) , שהם הזויות. ואמר "עשר אמות ארך הקרש" (להלן , טז) - והנה הקומה ידועה. והנה יריעות המשכן - שמו אורכן כנגד רוחב המשכן; כי מצלע דרום - עשר אמות כנגד אורך הקרש , וכן לפאת צפון; ונשארו שמונה באמות , אמה מזה ואמה מזה. ויתכן שנעשה כן , להיות רחוק מהארץ , בעבור הגשמים. ויריעות העזים אחת עשרה (ראה להלן , ז); והנה הן עשר כנגד עשר , כי חצי הששית כפולה היא , לפתח המשכן (ראה להלן , ט). וארך יריעות האהל "שלשים באמה" (להלן , ח). גם שמו ארכן כנגד רוחב המשכן , על כן אמר "והאמה מזה והאמה מזה בעודף ביריעות האהל" (ראה להלן , יג); וטעם "בעודֵף" - בַּנוסף על מדת יריעות המשכן , לכסות המשכן , שעיקרו הקרשים. והעד על פירושי: "על צדי המשכן" (שם). וכל קרש עומד על שני אדנים (ראה להלן , יט); וטעם "לשתי ידותיו" (שם) - כי כל קרש היו לו שתי ידות , מפנים ואחור , משולבים; ובצד האחר בכל קרש מקום להכנס ה'יד'. ואמר על שני קרשי המקצעות , שיהיו שנים "תואמים מלמטה" (להלן , כד) , ויהיו דבקים בראש אל טבעת אחת (ראה שם). ומדת שני התואמים ככל הקרשים במטה. ועובי הקרש אמה , וקרש הירך מסתיר מהעובי. ושמו טבעות בקרשים - להיותם בתים לבריחים (ראה להלן , כט). והנה בפאת דרום חמשה וכן בפאת צפון (ראה להלן , כו - כז) , ובריח גדול באמצע שתי הצלעות (ראה להלן , כח). והבריחים החמשה מפאת מערב ובפאת דרום , שנים בריחים מן הקצה אל הקצה. והנה מדת הבריח חמש עשרה אמה , והם במעלה , וכן למטה , והגדול באמצע; וכן בצפון , גם כן במערב כמדתן (ראה להלן , כז); אולי היו דבקים. ואחר שאמר "וכפלת את היריעה הששית" (להלן , ט) - מזה למדנו , כי גובה פתח המשכן עשר אמות. והנה יריעות המשכן ברוחב ארבעים אמה; הוצא מהם עשר אמות לפאת מערב , והנה נשאר אורך המשכן שלשים. וטעם "וסרח העודף" (להלן , יב) - שישימו הסרח ביריעות האהל , כמו חצי היריעה , ותסרח על אחורי המשכן (ראה שם) , ויכפול השתים האמות. ויש אומרים כי פירוש "וכפלת" (להלן , ט) - לעשות אחרת כמוה וידביקנה. ולמה זה?! כי אילו היה כן , היה אומר 'שתי יריעות'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
חמשים - עתה הזכיר מספר הלולאות. ומלת מקבילות - זאת לָקֳבֵל (ע"פ דנ' ג , ג) זאת. ויש אומרים (ראה השרשים: 'קבל') , כי כמוהו "ויכהו קבל עם" (מ"ב טו , י); "ומחי קבלו" (יח' כו , ט). ופירוש אשה - עצם דבר; וכן 'איש': "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); ובחיות (ראה יח' א , ט).

ר' יוסף בכור שור:
וחמשים ללאות - ובין שני הללאות חצי האמה , וביניהם ארבעים ותשע אוירות , והם עשרים וארבע אמות וחצי; ומקום הללאות עצמם שלש אמות וחצי. וצוה הקדוש ברוך הוא לעשות היריעות חלֻקות בשני חלקים , כדי שיהו נוחות לטלטל , וכן אותן של עזים. ומקום ללאות יריעות העזים (ראה להלן , ז ואי') היו מחזיקות חמש אמות וחצי , כי עבים היו. ולפי הפשט נראה , כי יתידות המשכן היו גבוהות כמו שש אמות , והיריעות קשורות בראשם , ופרוסות כמין כנפים שקורין 'אלבן' בלעז. והיו הקרשים מצופין זהב (ראה להלן , כט) בחוץ כמו בפנים , ונראין כולם מתחת היריעות , שהיו פרוסות למעלה , ונראה הזהב מתחתיהם; כי לפי דברי רבותינו (ראה שבת צח , ב) היו היריעות נקמטות אחרי המשכן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
מקצה בחוברת - רוצה לומר: מהקצה שלה , שתתחבר בו בלולאות ובקרסי הזהב עם קצה ה"חמש יריעות" (לעיל , ג) השניות המחוברות אחת אל אחת. והנה חמשים קרסי הזהב ישימו עשר היריעות מחוברות באופן שיהיה המשכן אחד.
ריכוז קישורים