תנ"ך - ונתתה
את־שתי
עבתת
הזהב
על־שתי
הטבעת
אל־קצות
החשן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַתָּ֗ה
אֶת־שְׁתֵּי֙
עֲבֹתֹ֣ת
הַזָּהָ֔ב
עַל־שְׁתֵּ֖י
הַטַּבָּעֹ֑ת
אֶל־קְצ֖וֹת
הַחֹֽשֶׁן:
(שמות פרק כח פסוק כד)
וְנָתַתָּה
אֶת־שְׁתֵּי
עֲבֹתֹת
הַזָּהָב
עַל־שְׁתֵּי
הַטַּבָּעֹת
אֶל־קְצוֹת
הַחֹשֶׁן:
(שמות פרק כח פסוק כד)
ונתתה
את־שתי
עבתת
הזהב
על־שתי
הטבעת
אל־קצות
החשן:
(שמות פרק כח פסוק כד)
ונתתה
את־שתי
עבתת
הזהב
על־שתי
הטבעת
אל־קצות
החשן:
(שמות פרק כח פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
וְתִתֵּין
יָת
תַּרתֵּין
גְּדִילָן
דִּדהַב
עַל
תַּרתֵּין
עִזקָתָא
בְּסִטרֵי
חֻשׁנָא
:
עין המסורה:
ונתתה
-
י"ה
מלא
בסיפרא:
ראה
שמ'
כא
,
כג.
שתי
עבתת
-
י"ד
זוגין
,
חד
לית
בה
ה"א
ותינינא
כתיב
ה"א:
בר'
מא
,
ב
,
ד.
-
*שמ'
ט
,
ח
,
י.
-
כח
,
כד;
לט
,
יז.
-
ש"א
כג
,
יט;
כו
,
א.
-
ש"ב
יח
,
כט
,
לב.
-
כ
,
יד
,
טו.
-
יש'
ב
,
יא
,
יז.
-
יר'
ל
,
יח;
לא
,
לז.
-
לב
,
יא
,
יב.
-
יח'
לד
,
ז
,
ט.
-
מ
,
כג
,
כז.
-
תה'
נ
,
ו;
צז
,
ו.
-
*עז'
ב
,
סג;
נחמ'
ז
,
סה.
-
דה"א
ח
,
כח;
כג
,
ט.
מסורה גדולה:
י"ד
זוגין
חד
לית
בה
ה'
ותינ'
כתב
ה'
שתי
עבתת
שתי
העבתת
פיח
כבשן
פיח
הכבשן
ויעלו
זפים
ויבאו
הזפים
שלום
לנער
השלום
לנער
ובית
מעכה
בית
המעכה
גבהות
אדם
גבהות
האדם
את
ספר
את
הספר
ונבנתה
עיר
ונבנתה
העיר
לכן
רעים
לכן
הרעים
אל
שער
אל
השער
ויגידו
שמים
הגידו
השמים
ראשי
אבות
ראשי
האבות
עמד
כהן
עמד
הכהן
שבע
פרות
שבע
הפרות.
רש"י:
ונתת
(בנוסחנו:
ונתתה)
את
שתי
עבותות
הזהב
-
הן
הן
'שרשרות
גבלות'
הכתובות
למעלה
(פס'
כב)
,
ולא
פירש
מקום
קיבוען
בחשן;
עכשיו
מפרש
לך
,
שיהא
תוחב
אותן
בטבעות.
[ותדע
לך
שהן
הן
הראשונות
,
שהרי
בפרשת
'אלה
פקודי'
לא
הוכפלו].
רשב"ם:
ועשית
על
החשן
-
על
שתי
קצותיו
העליונים
תתן
הטבעות
להכניס
בהן
שתי
העבותות
,
ושתי
קצותם
הנתונים
במשבצות
תתן
על
כתפות
האפוד
,
ונמצא
החשן
תלוי
באפוד.
ועדיין
יכול
צידו
של
החשן
התחתון
להיות
מנענע
הנה
והנה
,
עד
שמחברו
אל
האפוד
,
כמו
שמפרש
והולך
(להלן
,
כו
-
כח)
,
שעושה
בקצות
החשן
מבפנים
שתי
טבעות
,
אחת
מכאן
ואחת
מכאן
,
ושתי
טבעות
בקצות
האפוד
על
סוף
הכתפות
,
מקום
חיבורן
מלמטה
אל
האפוד
והחשב
מלמעלה
,
היו
של
חשן
מלמטה
ושל
אפוד
מלמעלה;
כשיבא
פתיל
תכלת
מטבעות
האפוד
אל
טבעות
החשן
-
החשן
מלמעלה
והאפוד
מלמטה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכבר
היו
על
החשן
שרשרות
מגבילות
מרחק
החשן
מהאפוד
,
באופן
שזכרנו
למעלה
(לעיל
,
יד).
וזה
,
שכבר
היו
על
החשן
שתי
טבעות
למעלה
,
בצד
הנראה
מן
החשן
,
ובטבעות
ההם
היו
מחוברות
השרשראות
-
שרשרת
אחת
בטבעת
האחת;
ואחר
כן
היו
מחברים
קצות
שתי
השרשראות
על
שתי
המשבצות
אשר
בשני
כתפות
האפוד.