תנ"ך - ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה: (שמות פרק כח פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל־שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה: (שמות פרק כח פסוק כו)

טקסט בלבד:

ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה: (שמות פרק כח פסוק כו)

תיקון קוראים:

ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה: (שמות פרק כח פסוק כו)

תרגום אונקלוס:
וְתַעֲבֵיד תַּרתֵּין עִזקָן דִּדהַב וּתשַׁוֵי יָתְהוֹן עַל תְּרֵין סִטרֵי חֻשׁנָא עַל סִפתֵּיהּ דִּלעִברָא דְאֵיפוֹדָא לְגָיו :

עין המסורה:
טבעות - ז' מלא (בלישנא): ראה לעיל , כג. אשר אל - ח': *שמ' כח , כו; לט , יט; יר' לו , כג; יח' ח , יד; מ , מד; מא , יב; מב , יג; מז , טז. אל - עבר - ז': שמ' כח , כו; לט , יט; דב' ל , יג; יהו' כב , יא; יח' א , ט , יב; י , כב.

מסורה קטנה:
טבעות - ז' מל'; אל - עבר - ז'.

רש"י:
על שני קצות החשן - הן שתי פיאותיו התחתונות , לימין ולשמאל. על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה - הרי לך שני סימנין: האחד - שיתנם בשתי קצות של תחתיתו , שהוא כנגד האפוד; שעליונו אינו כנגד האפוד , שהרי סמוך לצואר הוא , והאפוד נתון על מתניו; ועוד נתן סימנים - שלא יקבעם בעבר החשן שכלפי החוץ אלא בעבר שכלפי פנים , שנאמר ביתה - ואותו העבר הוא לצד האפוד , שחשב האפוד חוגרו לכהן , ונקפל הסינר לפני הכהן על מותניו , וקצת כריסו מכאן ומכאן עד כנגד קצות החשן , וקצותיו שוכבין עליו.

ר' יוסף בכור שור:
על שפתו אשר אל עבר האפוד - למטה לצד האפוד , ולא מצדדיו , לצד הכתפות. והחושן כפול (ראה לעיל , טו - טז) , והאורים ותומים (ראה להלן , ל) נתונים בתוך כפילו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובשני קצות החשן השפלות , לצד הבלתי נראה , היו שתי טבעות זהב , וכנגדם היו בכתפות האפוד שתי טבעות זהב , והיה פתיל תכלת נתון באלו הטבעות , ובו יקשרו החשן עם האפוד מלמטה , באופן שיהיה חשב האפוד חגור מלמטה מפתיל התכלת , כאמרו להיות על חשב האפוד. ולא יזח החשן מעל האפוד - הנה זאת האזהרה היא מצות 'לא תעשה'. והוא מבואר , שזאת האזהרה היא שלא יתפרק זה החבור דרך קלקול , לא שיהיה עובר מי שיפרק אותו לתקנו; וזה יתבאר ממה שאמר במעיל האפוד "לא יקרע" (להלן , לב) , והנה הקריעה היא מה שיעשה דרך קלקול והשחתה. וכזה יהיה אמרו ולא יזח החשן מעל האפוד - שלא יעשה זה דרך קלקול והשחתה. וגם כן הנה יתבאר מצד הוראת הגדר , כי אמרו לא יזח - הרצון בו: פירוק חבורו דרך קלקול (ראה מש"ת כלי המקדש ט , י).
ריכוז קישורים