תנ"ך - ועשית
על־שוליו
רמני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
על־שוליו
סביב
ופעמני
זהב
בתוכם
סביב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָשִׂ֣יתָ
עַל־שׁוּלָ֗יו
רִמֹּנֵי֙
תְּכֵ֤לֶת
וְאַרְגָּמָן֙
וְתוֹלַ֣עַת
שָׁנִ֔י
עַל־שׁוּלָ֖יו
סָבִ֑יב
וּפַעֲמֹנֵ֥י
זָהָ֛ב
בְּתוֹכָ֖ם
סָבִֽיב:
(שמות פרק כח פסוק לג)
וְעָשִׂיתָ
עַל־שׁוּלָיו
רִמֹּנֵי
תְּכֵלֶת
וְאַרְגָּמָן
וְתוֹלַעַת
שָׁנִי
עַל־שׁוּלָיו
סָבִיב
וּפַעֲמֹנֵי
זָהָב
בְּתוֹכָם
סָבִיב:
(שמות פרק כח פסוק לג)
ועשית
על־שוליו
רמני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
על־שוליו
סביב
ופעמני
זהב
בתוכם
סביב:
(שמות פרק כח פסוק לג)
ועשית
על־שוליו
רמני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
על־שוליו
סביב
ופעמני
זהב
בתוכם
סביב:
(שמות פרק כח פסוק לג)
תרגום אונקלוס:
וְתַעֲבֵיד
עַל
שִׁפּוֹלוֹהִי
רִמוֹנֵי
תַּכלָא
וְאַרגְּוָנָא
וּצבַע
זְהוֹרִי
עַל
שִׁפּוֹלוֹהִי
סְחוֹר
סְחוֹר
וְזַגִּין
דִּדהַב
בֵּינֵיהוֹן
סְחוֹר
סְחוֹר
:
עין המסורה:
רמני
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
שמ'
כח
,
לג;
לט
,
כד.
רמני
-
ט'
חסר
(בלישנא
,
כולל
'רמן'):
*שמ'
כח
,
לג;
לט
,
כו
(פעמיים);
*במ'
לג
,
יט
,
כ;
מ"א
טו
,
יח;
מ"ב
ה
,
יח
(פעמיים);
שה"ש
ח
,
ב.
רש"י:
רמוני
-
עגלגלים
וחלולים
היו
כמין
רמון
,
העשויים
כמין
ביצת
תרנגולת.
ופעמוני
זהב
-
זגין
עם
ענבלים
שבתוכם.
בתוכם
סביב
-
ביניהם
סביב;
בין
שני
רמונים
פעמון
אחד
דבוק
,
ותלוי
בשולי
המעיל.
רשב"ם:
בתוכם
-
בין
רימון
לרימון
,
ולא
בתוך
הרימון.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
רמוני
-
צורת
רימונים;
ולא
הזכיר
הכתוב
כמה
הם.
ופעמוני
זהב
-
מהטעם
(ראה
להלן
,
לה)
ידועים;
והנו"ן
נוסף.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וקדמונינו
אמרו
(זבחים
פח
,
ב)
,
כי
רמון
-
סביב
המעיל
,
ופעמון
-
בין
שני
רמונים;
כי
אחרים
אמרו
,
כי
הפעמונים
אינם
נראים
,
רק
הם
בתוך
הרמונים
,
ושם
ישמיעו
קול.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
היו
על
שולי
המעיל
סביב
רמוני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני.
וחוט
כל
אחד
מהם
היה
כפול
שמֹנה
(ראה
יומא
עא
,
ב)
,
שכבר
נאמר
בפרשת
'אלה
פקודי':
"רמוני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
משזר"
(שמ'
לט
,
כד)
,
והנה
"משזר"
הוא
מורה
על
החוט
הנכפל
שמנה
,
לפי
הוראת
השם
,
והוא
נגזר
מ'שִזְרָה'
(ראה
ירוש'
שקלים
א
,
א
[מו
,
א])
,
שהיא
השִדְרָה
,
שיש
בה
צלעות
רבות.
והנה
הרמונים
היו
בצורת
רמונים
שלא
פתחו
פיהם
,
והם
כמו
כדורים
,
וכמוּתם
היה
ידוע
מצד
מספר
החוטים
שהיו
בהם;
ולפי
שרוחב
המעיל
היה
ידוע
,
שהוא
כרוחב
גבו
של
אדם
ועוד
מעט
,
הנה
היה
ידוע
מספר
הרמונים
שהיו
במעיל
,
כי
הפעמון
היה
שעורו
כשעור
הרמון;
והוא
זוֹג
של
זהב
וענבל
בתוכו
להכות
בו
,
כדי
שישמע
קולו
(ראה
זבחים
פח
,
ב).
והנה
היה
המעיל
סביב
מוקף
מפעמוני
זהב
ורמוני
תכלת
וארגמן
ותולעת
שני
"משזר"
(שמ'
לט
,
כד);
וזה
היה
סבה
אל
שישָמע
קול
אהרן
בבאו
אל
הקדש
,
ויעירהו
להתבונן
במה
שהיה
בקדש
ובמה
שהיה
עליו
מהבגדים
לאי
זה
תכלית
היה
,
כי
בזה
תִשלם
הכונה
האלהית
הרצויה
באלו
הדברים.
ולזאת
הסבה
בעינה
לא
היה
אפשר
שיכנס
שָׁם
הכהן
אם
היה
שתוי
יין
,
כמו
שיתבאר
במה
שיבא
(וי'
י
,
ט)
,
כי
היין
ימנעהו
מהתבונן
באלו
הדברים
כראוי.
והנה
מספר
הרמונים
היו
שלשים
וששה
בצד
הפנים
ושלשים
וששה
בצד
האחור
,
וכן
מספר
הפעמונים
,
באופן
שלא
היה
שם
מקום
פנוי
שלא
יהיה
בו
פעמון
ורמון.