תנ"ך - והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת: ס (שמות פרק כח פסוק לה)

וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת: ס (שמות פרק כח פסוק לה)

והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות: ס (שמות פרק כח פסוק לה)

והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות: ס (שמות פרק כח פסוק לה)

תרגום אונקלוס:

וִיהֵי עַל אַהֲרֹן לְשַׁמָשָׁא וְיִשׁתְּמַע קָלֵיהּ בְּמֵיעֲלֵיהּ לְקֻדשָׁא לִקדָם יְיָ וּבמִפְּקֵיהּ וְלָא יְמוּת :

עין המסורה:

על - אהרן - ה': *שמ' כח , לה , מג; כט , כא; לב , א; וי' ח , ל. ונשמע - ג' , ב' בפתח וחד בקמץ: *שמ' כד , ז; כח , לה; אס' א , כ. ובצאתו - ב': שמ' כח , לה; דה"ב כג , ז.

מסורה גדולה:

על אהרן ה' והיה על אהרן לשרת והיו על אהרן ועל בניו ויקהל העם על אהרן והזית על אהרן ויז על אהרן על בגדיו. ונשמע ג' ב' פת' וחד קמ' כל אשר דבר יי' נעשה והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו ונשמע פתגם המלך.

מסורה קטנה:

על - אהרן - ה'; ונשמע - ג'; קולו - ל' מל' בתור'.

רש"י:

ולא ימות - מכלל 'לאו' אתה שומע 'הן': אם יהיו לו , לא יתחייב מיתה; הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים (ראה סנה' פג , א).

רשב"ם:

ונשמע קולו בבאו אל הקדש - שפעמונים נוקשין ומכין זה לזה , אעפ"י שבליטת הרימונים ביניהם. ולפי שצוה הקדוש ברוך הוא "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו" (וי' טז , יז) , לכך ציוה הקדוש ברוך הוא: ונשמע קולו בבאו , ויתרחקו השומעים משם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ונשמע קולו - קול המעיל. ויש אומרים , כי כאשר ישרת באלה הבגדים , ישמע השם קולו למלאות תפילתו בבאו אל הקודש.

ר' יוסף בכור שור:

ונשמע קולו - ולא יבא לפני כגנב במחתרת. ומכאן למדנו (ראה ויק"ר כא , ח) דרך ארץ , שלא יכנס אדם לביתו של חבירו פתאום , שמא יעשה או יאמר דבר סתר , וכשישמענו בא יסתיר מפניו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה היו על שולי המעיל סביב רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני. וחוט כל אחד מהם היה כפול שמֹנה (ראה יומא עא , ב) , שכבר נאמר בפרשת 'אלה פקודי': "רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר" (שמ' לט , כד) , והנה "משזר" הוא מורה על החוט הנכפל שמנה , לפי הוראת השם , והוא נגזר מ'שִזְרָה' (ראה ירוש' שקלים א , א [מו , א]) , שהיא השִדְרָה , שיש בה צלעות רבות. והנה הרמונים היו בצורת רמונים שלא פתחו פיהם , והם כמו כדורים , וכמוּתם היה ידוע מצד מספר החוטים שהיו בהם; ולפי שרוחב המעיל היה ידוע , שהוא כרוחב גבו של אדם ועוד מעט , הנה היה ידוע מספר הרמונים שהיו במעיל , כי הפעמון היה שעורו כשעור הרמון; והוא זוֹג של זהב וענבל בתוכו להכות בו , כדי שישמע קולו (ראה זבחים פח , ב). והנה היה המעיל סביב מוקף מפעמוני זהב ורמוני תכלת וארגמן ותולעת שני "משזר" (שמ' לט , כד); וזה היה סבה אל שישָמע קול אהרן בבאו אל הקדש , ויעירהו להתבונן במה שהיה בקדש ובמה שהיה עליו מהבגדים לאי זה תכלית היה , כי בזה תִשלם הכונה האלהית הרצויה באלו הדברים. ולזאת הסבה בעינה לא היה אפשר שיכנס שָׁם הכהן אם היה שתוי יין , כמו שיתבאר במה שיבא (וי' י , ט) , כי היין ימנעהו מהתבונן באלו הדברים כראוי. והנה מספר הרמונים היו שלשים וששה בצד הפנים ושלשים וששה בצד האחור , וכן מספר הפעמונים , באופן שלא היה שם מקום פנוי שלא יהיה בו פעמון ורמון.