תנ"ך - ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם: (שמות פרק כח פסוק לט)

טקסט וניקוד:

וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם: (שמות פרק כח פסוק לט)

טקסט בלבד:

ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם: (שמות פרק כח פסוק לט)

תיקון קוראים:

ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם: (שמות פרק כח פסוק לט)

תרגום אונקלוס:
וּתרַמֵיץ כִּתּוּנָא דְבוּצָא וְתַעֲבֵיד מַצנַפתָּא דְבוּצָא וְהִמיָן תַּעֲבֵיד עוֹבָד צַיָירר :

עין המסורה:
הכתנת - ב': בר' לז , לב; שמ' כח , לט.

מסורה קטנה:
ושבצת - ל'; הכתנת - ב' הכר נא.

רש"י:
ושבצת - עשה אותה משבצות , וכולה של שש.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ושבצת הכתנת שש - יש אומרים ששָׂם זהב , ולא אמרו אמת; רק היא כתנת משובצת מעצמה. ואבנט תעשה - מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש (ראה שמ' לט , כט).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואמר הכתוב על כתנת אהרן בתחלה "וכתנת תשבץ" (לעיל , ד) , שהיא משובצת לבדה ולא כן כתנות בניו; והתשבץ עשוי לכבוד אהרן. וככה אמר במעשה: "ויתן עליו את הכתנת" (וי' ח , ז) - הידועה , שהיא משובצת; ועל בניו: "וילבישם כתנות" (שם , יג); ולבני אהרן תעשה כתנות. ורבינו סעדיה תרגם ושבצת - 'תעיין'; והיא כדמות צורת מרובע עשוי בתוך העגול.

ר' יוסף בכור שור:
ושבצת הכתונת שש - שהיה עושה בה גומות של שש , 'יישטון' (בלעז) , לנוי.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ושבצת הכתנת שש - היא עשויה מפשתן שחוטו כפול ששה (ראה פירושו שמ' כב , ד) , והיא משובצת , רוצה לומר , שהיא עשויה בתים בתים; והיו לה בתי ידים כדרך הלבוש השלם (ראה מש"ת כלי המקדש ח , יד , טז). ועשית מצנפת שש - הנה המצנפת לא היתה משובצת , והיתה עשויה מפשתן שחוטו כפול ששה. והנה היתה המצנפת ארוכה (ראה מש"ת שם ח , יט) , והיה צונף בה כהן גדול ראשו צניפה על גבי צניפה. ואבנט תעשה מעשה רוקם - הנה האבנט היא חגורה שחוגר בה הכתנת תחת אצילי ידיו כרך על גבי כרך; וארוך היה מאד (ראה מש"ת שם י , א; ח , יט) , והוא היה נעשה מ"שש... ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם" , כמו שנתבאר בפרשת 'אלה פקודי' (שמ' לט , כט). והנה האבנט היה כלאים , כמו שאתה רואה , ולזה לא יוּתר הכהן ההדיוט לחגור בו אלא בשעת עבודה; ואולם כהן גדול יוּתר בכל הבגדים אפילו שלא בשעת עבודה , מן הטעם שזכרנו (לעיל , לח).
ריכוז קישורים